פורום אוצר החכמה

כידוע דנו כל האחרונים החל מהרע"א עד התוי"ט מדוע בזמן הזה אין מצורע ונשארו בקושיא.
המעניין הוא שלכאו' אישתמיטתיה מחבר מפורש הלכות תפילין סימן ל"ח סעיף י"ג בזה"ל מנודה ומצורע אסורים להניח תפילין ע"כ.
וכידוע שהמחבר אינו כותב אלא דינים הנוהגין בזה"ז. אתמהה.

וראה בתשב"ץ סי' קל"ז ד"ה ולא תותיב שאם אירע כן בגלות בזה"ז צריך שינהג בדין הצרעת שהיא חובת הגוף ונוהג בכל מקום ואע"פ שלא דברו מיניה מוני המצות משום שאין אנחנו בקיאין בכך אולם בבהרת עזה כשלג מסתברא דאיכא בקיאין עכ"ל.

נ.ב: בזמנו שמעתי מאדמו"רים ז"ל מהזקנים שבדור הקודם שהמחלה היא היא הצרעת [כולל הבידוד ועוד] האם עוד מישהו מהקוראים שמע על כך. ואפשר שאמר כן בדרך הלצה.
אבקש מהקוראים להחכים אותי בזה.

אפ"ל כך. דהב"י לא כותב הלכות שאינן "שייכות" בזמן הזה ומצורע שייך שיהיה רק אין למעשה. והאחרו' הק' מדוע למעשה אין מצורע ולא שאלו בגלל הדין.

הב"י כותב רק מה שיש במעשה בפועל ולא מה שיש בתיאוריה ולמעשה אין מצורע מה זה משנה למה למעשה אין והנה המחבר הביאו.

הב"י כותב רק מה שיש במעשה בפועל ולא מה שיש בתיאוריה ולמעשה אין מצורע מה זה משנה למה למעשה אין והנה המחבר הביאו

ודוגמא לדבר מצינו .... ?

הסברא אומרת כך שלא עשה את השו"ע אלא למעשה להורות את ההלכה אשר יעשון ותו לא.
(בדרך הלצה אמרנו פעם שלכן גם לא כתב המחבר הלכות תשובה וד"ל).

אם זה רק מסברתך הרעק"א כמדומני יסתדר עם זה.

תולעת ספרים07 כתב:הסברא אומרת כך שלא עשה את השו"ע אלא למעשה להורות את ההלכה אשר יעשון ותו לא.
(בדרך הלצה אמרנו פעם שלכן גם לא כתב המחבר הלכות תשובה וד"ל).

לא הבנתי את עומק ההלצה ממצות תשובה הנוהגת בזמן הזה הלכה למעשה ממש, ולדעת הרמב"ן עליה נאמר: כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.
הכל חייבים בה אנשים נשים וטף, בין עני בין עשיר, זקן או בעל יסורים וכו'.

והלכות 'יסודי התורה' מופיע באיזה מקום? מצוות אמונה היכן היא?

פעם גם אני הייתי צעיר וכבחורים אויבער חכמים נשאלה השאלה מדוע אין המחבר כותב הלכות תשובה ועל זה תירצו שאין כיום למעשה מי שעושה תשובה כדבעי וכדברי הרמב"ם שלא ישוב לזה החטא לעולם...
והדבר ידוע שגם בעל המחזור לא הביאו בתשובה ביום הכיפורים קבלה על העתיד וכדברי הרמב"ם שמקבל על עצמו שלא יחזור לחטא זה. אם כי שמעתי שמרן הגר"ח שליט"א אמר שהוא מוסיף קטע זה מדיליה הגם שאינו מופיע במחזור ובמחזור מופיע רק בלשון תפילה אלוקי וכו' יהי רצון וכו' שלא אחטא עוד ותו לא.
בתקווה להבנה.

בכל אופן מזה ראיה שהמחבר כתב רק מה שעושים בפועל למעשה והשמיט גם את ההלכות השייכים בזמן הזה במידה ואין עושים אותם משום מה.

ובדרך הלצה בכל אופן מזה ראיה שהמחבר כתב רק מה שעושים בפועל למעשה והשמיט גם את ההלכות השייכים בזמן הזה במידה ואין עושים אותם משום מה.

משום מה כשהיית צעיר לא למדו סי' תר"ה ותר"ו.

למען השם מה הסימנים האלו שייכים להלכות תשובה ברמב"ם וראה בקובץ המצורף כאן.
בסימנים שציינת מבואר רק מתי להתוודות ועוד כהנה וכל הנוגע ליום הכיפורים ותו לא אך לא כתב המחבר בשום מקום אם יש מצוות עשה לעשות תשובה ומה צריך לעשות כדי לשוב. המחבר לא דיבר בשום מקום מחרטה קבלה לעתיד ועוד הרבה כמו שהאריך בכל זה הרמב"ם.

"כידוע דנו כל האחרונים החל מהרע"א עד התוי"ט מדוע בזמן הזה אין מצורע ונשארו בקושיא".
איפה הגרעק"א והתויו"ט?

יש רמב"ם פיהמ"ש במשנה האחרונה בנגעים שדן בענין ואומר שלא יוכל המצורע לבצע תגלחת. כי בתגלחת הטהרה יש עשה דוחה לא תעשה שבל תקיפו, ומכיוון שהעשה לא בא על צד השלימות שהרי אין לנו ביהמ"ק ואי אפשר להביא קרבנות, לכן העשה קלוש ולא יכול לדחות הלא תעשה. עיי"ש.

ההערה מהשו"ע יפה. יישר כח.

לא ברור לי, אם אתה קובע שאין תשובה, מה תרצה מאיתנו? הרי אין תשובה.

תשובה ידועה יש, שאין לנו כהנים ודאי אלא רק כהני חזקה ולא יהיה מי שיסגיר ויטמא דלענין דאורייתא צריך כהן מיוחס.

ראה בתפא"י במראה הכהן הקדמה למס' נגעים אות ל"ט שהביא תוספתא דנגעים פ"ח ורמב"ם פי"א מטו"צ דכל דיני מצורע ונגעים וטהרתן נוהג בין בארץ בין בחו"ל בין בפני הבית ובין שלא בפני הבית (חוץ מנגעי בתים שאינו נוהג רק בא"י) ומעולם תמהתי למה אין נוהגין כן בזה"ז והציע קושיא זו בילדותו לפני הגרע"א והשיב שגם הוא תמה על זה ושאין לו תי' המתקבל על הדעת...
ראה שם ותרווה נחת.

ומדי דברי בו אציין שזה עתה בעסקי בזה מצאתי שהמחבר עוסק בדיני מצורע גם ביו"ד סימן רס"ו סעיף א' לעניין מילה ...מילה בין בזמנה בין שלא בזמנה דוחה צרעת וכו' ע"ש - והוא פלא.

בספר תולדות אדם מספר שר' זלמן מוולוזין (אחי הגר"ח) לא רצה שיקצוץ לו הרופא בהרת משום חשש קציצת בהרת ולפי זכרוני בספר הארז מוילנא לר' ניסן זק"ש דן בשאלה זו של נגעים בזמה"ז.

מביאים מהרמב"ם ומהחזון איש שיש בימינו, והאם לפי זה מי שיש לו כתם בעור או נשירת שערות, יזהר לא לפגוע בו שאסור לקצוץ הנגע, אבל מי יודע בימינו זיהוי לכך, והאם יש כהנים שהם בטוח כהנים או אולי כהני חזקה מספיקים, האם ידוע בימינו רבנים גדולים שהחמירו בכך

ראיתי כאן בנושא
http://www.otzar.org/aspcrops/157513_56_706171779-2122013.asp

שלח כתב:ומה עושים אם התגלה כתם בעור

יש לי המלצה על רופא עור טוב. תפנה באישי

יש על זה בתולדות אדם על ר' זלמן מוולוזין וכמדומני שהרב ניסן זק"ש בספר הארז מוילנא דן בנושא.

כבר הראבי"ה דן בשאלה זו.

בס"ד
הנגעים הם מחלה פיסית או רוחנית. נשמת אברהם ג'.


מאמר מקיף בעניין הנגעים בזמנינו. מספר 'משנת הדעת' שכולו עוסק בטומאת צרעת.


המקור הראשון בזה הוא מביא בעמוד 22 מתשובת הגאונים.

מה הדין במי שיש לו מקום נגוע בקרקפת שהשערות היוצאין ממנה הן בצבע לבן, האם כשמרפא את זה עובר על קציצת בהרתו?
סיפר לי חבר שהיתה לו שאלה כזו הלכה למעשה, ודרש וחקר ולא הגיע לדברים ברורים, והחמיר על עצמו שלא למרוח משחה שתרפא את זה.

איש רגיל כתב:מה הדין במי שיש לו מקום נגוע בקרקפת שהשערות היוצאין ממנה הן בצבע לבן, האם כשמרפא את זה עובר על קציצת בהרתו?
סיפר לי חבר שהיתה לו שאלה כזו הלכה למעשה, ודרש וחקר ולא הגיע לדברים ברורים, והחמיר על עצמו שלא למרוח משחה שתרפא את זה.

מהספר משנת הדעת הנ"ל עמוד 73 באוצה"ח.

מאיפה הפשיטות שלמרוח משחה כדי שזה יירפא יש בזה איסור משום קוצץ בהרתו.

יש בעניין הזה כמה תשובות מהגר"נ גשטטנר, בשו"ת להורות נתן חלק יד (אגב, כל הכרכים מלבד כרך זה ישנם באוצר החכמה - גירסה 10 - ובאוצרות התורה, וכרך זה משום מה חסר, רק בהיברו בוקס ישנו) סימנים קיג-קטו, ואם זכרוני אינו מטעני, הוא מביא שם מח' ראשונים אם רפואה טבעית נחשבת לקציצת נגע או לא, ולשי' האברבנאל מצוה על המצורע לחפש רפואה טבעית.
וזה גם תשובה למי ששאל אם יש נגע היום, שכן לדעת כמה ראשונים נשירת שער היא הנתק האמור בתורה ואין בזה שום שינוי מראה, כך שלא צריך לזה כהן שיודע הלכות נגעים.

IRU כתב:שו"ת להורות נתן חלק יד כל הכרכים מלבד כרך זה ישנם באוצר החכמה - גירסה 10 - וכרך זה משום מה חסר.

גם ב11 חסר.

וראה גם בספר השקדן חלק שלישי [עמוד 21 בהערת שוליים 21] עדות מבעל המעשה רבי שמואל יעקב בורנשטיין ששאל את מרן הגרי"ש בהלכות נגעים וענה לו על זה הלכה למעשה עם המקורות בלי צורך בעיון אחר.

הוקפץ לרגל פרשת השבוע ובעקבות אשכול דומה בסמוך בעניין זיבה.

שבוע שעבר מכרו בבתי כנסת ספר מקיף על ענייני נגעים ובתוך דבריו הזכיר ספר שחיבר אחד מכפר חב"ד בנושא צרעת בזמן הזה בשילוב תמונות של צרעת לפי הבנתו, מי שמכיר את הספר המדובר אשמח אם יוכל להפנותני אליו.

viewtopic.php?t=17555#p167295
viewtopic.php?p=359518#p151764
viewtopic.php?t=26680#p272211

כלי חמדה ריש פרשת תזריע דן באורך וברוחב בדין נגעים בזמן הזה. ולכל הפחות בדעת הרמב''ן הוא קובע כי על אף ששייך מצוות ראיית נגעים אף בזמן הזה, אין על הקוצץ בהרתו (שלדעתו כולל כל טיפול בנגע שלא על פי כהן!) איסור.

ראה בשו"ת בית דוד (לייטר), שהביא שכתב נתקשו בזה, ושבאמת הובא בש"ע בעוד מקומות.

נקדש את שמך בעולם כתב:הוקפץ לרגל פרשת השבוע ובעקבות אשכול דומה בסמוך בעניין זיבה.

שבוע שעבר מכרו בבתי כנסת ספר מקיף על ענייני נגעים ובתוך דבריו הזכיר ספר שחיבר אחד מכפר חב"ד בנושא צרעת בזמן הזה בשילוב תמונות של צרעת לפי הבנתו, מי שמכיר את הספר המדובר אשמח אם יוכל להפנותני אליו.

בפורם הידישאי אידישע וועלט נדון הדבר באריכות http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=26532#p1047059, ומשם ששם הספר הוא "נגעי עור אדם – ע"פ וטהר הכהן"

שמעתי פעם שסרטן עור היינו צרעת לא יודע מקור

חוקרנוביץ כתב:שמעתי פעם שסרטן עור היינו צרעת לא יודע מקור

איפה מצינו שמתים מזה?

וידוע המעשה שאירע לפני עשרות שנים בלבד, על אותו שקנה עציץ באמצע הלוויה כדי לקבור בו את תפיליו של אותו מצורע שרצו לשרוף כל ממונו כדי שלא ידבקו במחלה.

עיין בהקדמת תפארת ישראל למס' נגעים מה שמפלפל בזה ומביא מהגרקע"א .

יאיר כתב:וידוע המעשה שאירע לפני עשרות שנים בלבד, על אותו שקנה עציץ באמצע הלוויה כדי לקבור בו את תפיליו של אותו מצורע שרצו לשרוף כל ממונו כדי שלא ידבקו במחלה.

ומה באת ללמדנו בסיפור?
הרי ברור שמחלת הנסן - שהיתה מכונה 'צרעת', הגם שידעו שאינה הצרעת שבתורה - היא מחלה מדבקת.

תולעת ספרים07 כתב:כידוע דנו כל האחרונים החל מהרע"א עד התוי"ט מדוע בזמן הזה אין מצורע ונשארו בקושיא.
המעניין הוא שלכאו' אישתמיטתיה מחבר מפורש הלכות תפילין סימן ל"ח סעיף י"ג בזה"ל מנודה ומצורע אסורים להניח תפילין ע"כ.
וכידוע שהמחבר אינו כותב אלא דינים הנוהגין בזה"ז. אתמהה.

וראה בתשב"ץ סי' קל"ז ד"ה ולא תותיב שאם אירע כן בגלות בזה"ז צריך שינהג בדין הצרעת שהיא חובת הגוף ונוהג בכל מקום ואע"פ שלא דברו מיניה מוני המצות משום שאין אנחנו בקיאין בכך אולם בבהרת עזה כשלג מסתברא דאיכא בקיאין עכ"ל.

עיקר הקושיא הוא למה אין 'נוהגין כן בזה"ז' וכלשונו של התפאר"י, וכוונתו לענין טומאת וטהרת מצורע, וממילא אין לדין תפלין ומילה לזה, שזה רק בהיכי תימצי אם יש 'מצורע', אבל אין בשו"ע דיני טומאת וטהרת מצורע, ודבר זה נתקשו בה גדולי עולם כנ"ל

אגב, לגבי מצורע שאין מניח תפלין, זה רק אם 'טמאו כהן' או אפי' אם יודע בעצמו של לו בהרת עזה כשלג עם סימני טומאה, אינו מניח תפלין?
לכאורה כל הדין של מצורע שאסור בהנחת תפלין הוא בעיא דלא איפשיטא במו"ק, והב"י הביא מבעל העיטור להחמיר, אבל בזה"ז אם צריכין כהן לזה ואין לנו כהן מוחזק, הוי ליה ספק ספיקא ולכאורה מחויב בתפלין, הלא כן?

בזכרוני - וכן ראיתי מציינים - שהרמב"ן כותב במקום אחד שנגעים וצרעת הם מהמחלות המדבקות ולפיכך חייבה התורה בידוד.


האם אכן כתב הרמב"ן כן, ואיפה, או מי משאר מפרשי המקרא ביארו כן את הבידוד בטומאת מצורע?

כעת מצאתי רק הקטע המצורף מה שכתב הרמב"ן בפרשת תזריע (ויקרא יב, ד) שריחו והבלו של המצורע מזיקים - אולם לא ביאר שם אם זה בכח גשמי או למעלה מדרך הטבע.

ובפרשת מצורע (ויקרא טו, יא) כתב על טומאת זוב " מפני היותו חולי כבד מן החולאים הנדבקים".

כבוד הרב מיללער, זכרת את מ"ש הרמב"ן
יש לציין לדברי הרמב"ן בפרשת נשא, על מצות בדיקת הסוטה,
וזל"ק: והנה אין בכל משפטי התורה דבר תלוי בנס זולתי הענין הזה, שהוא פלא ונס קבוע שיעשה בישראל בהיותם רובם עושים רצונו של מקום, ע"כ.
הרי שחוץ מפרשת בדיקת סוטה, כל מצות התורה אינם מצות ניסיים, ובפשטות גם פרשת הנגעים נכלל בזה

הרואה כתב:

חוקרנוביץ כתב:שמעתי פעם שסרטן עור היינו צרעת לא יודע מקור

איפה מצינו שמתים מזה?

לא הבנתי כ''כ את השאלה כאן,
אבל על צרעת נאמר אל נא תהי כמת,
ואומנם פרשו את הפסוק באופן אחר,
( גם סרטן העור, עיקר החשש בו שילך לבקר במקום יותר פנימי,
ובו עצמו אין ''מת'')

תולעת ספרים07 כתב:כידוע דנו כל האחרונים החל מהרע"א עד התוי"ט מדוע בזמן הזה אין מצורע ונשארו בקושיא.
המעניין הוא שלכאו' אישתמיטתיה מחבר מפורש הלכות תפילין סימן ל"ח סעיף י"ג בזה"ל מנודה ומצורע אסורים להניח תפילין ע"כ.
וכידוע שהמחבר אינו כותב אלא דינים הנוהגין בזה"ז. אתמהה.

וראה בתשב"ץ סי' קל"ז ד"ה ולא תותיב שאם אירע כן בגלות בזה"ז צריך שינהג בדין הצרעת שהיא חובת הגוף ונוהג בכל מקום ואע"פ שלא דברו מיניה מוני המצות משום שאין אנחנו בקיאין בכך אולם בבהרת עזה כשלג מסתברא דאיכא בקיאין עכ"ל.

נ.ב: בזמנו שמעתי מאדמו"רים ז"ל מהזקנים שבדור הקודם שהמחלה היא היא הצרעת [כולל הבידוד ועוד] האם עוד מישהו מהקוראים שמע על כך. ואפשר שאמר כן בדרך הלצה.
אבקש מהקוראים להחכים אותי בזה.

יש לצרף לכאן את הנשאל כאן.