פורום אוצר החכמה

בגמ' בעירובין דף יט. אמר ר"ל רשעים אפי' על פתחו של גהינום אינם חוזרים בתשובה.
ולכאו' צ"ב וכי אפשר לחזור בתשובה על פתח גהינום???
אשמח לקבל עזרה לביאור האימרה ההזו בגמ' ...

אפשר לנסות לחזור שם בתשובה, זה לא אומר שהתשובה תתקבל...

הגמ' רק אומרת שהם לא חוזרים בתשובה אפי' שם

זה תירוץ דחוק
וא"כ לא שייך לומר שהם לא או שהם כן....

בנימין עורך כתב:בגמ' בעירובין דף יט. אמר ר"ל רשעים אפי' על פתחו של גהינום אינם חוזרים בתשובה.

מחיפוש נרחב שערכתי נראה שכמעט כל המפרשים למדו הגמ' 'על פתחו של גהינום' כלומר סמוך למיתתם.

בנימין עורך כתב:ולכאו' צ"ב וכי אפשר לחזור בתשובה על פתח גהינום???

זוהר חדש פרשת לך לך: דא"ר שמעון משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש ושם יצפצפו בתשובה ונשמתן של צדיקים פוגעין לפני הקדוש ברוך הוא ומעלין אותן משאול. ע"כ.

בנימין עורך כתב:אשמח לקבל עזרה לביאור האימרה ההזו בגמ' ...

חסידים מספרים עמוד ט'.

היינו כשרגילים לחיות בטעות עיקבית כל החיים זה נהפך לטבע ולחלק ממהותו ולכן אפילו על פתחו של גיהנם אינו חושב לחזור בתשובה! כי אינו מעלה לרגע בדעתו שטעה.

תודה על העזרה חברים.
חבר ציטט.

זוהר חדש פרשת לך לך: דא"ר שמעון משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש ושם יצפצפו בתשובה ונשמתן של צדיקים פוגעין לפני הקדוש ברוך הוא ומעלין אותן משאול. ע"כ.]

לכאו' צריך ביאור גם בכוונת הזוהר הזה היאך זה יתכן? האם זו טעות מה שאנו יודעים שאחרי פטירת האדם אין אפשרות כלל לעשות תשובה.????

חבר נוסף כתב
היינו כשרגילים לחיות בטעות עיקבית כל החיים זה נהפך לטבע ולחלק ממהותו ולכן אפילו על פתחו של גיהנם אינו חושב לחזור בתשובה! כי אינו מעלה לרגע בדעתו שטעה.
זה רעיון יפה בהחלט,
אלא שאני במקום לחזור בתשובה הייתי כותב מכירים בטעותם, כי לחזור זה לא אופציה בכלל.

ווארט בדרך צחות בהקשר: באשת לוט כתוב 'ותבט אשתו מאחריו' ופירש"י מאחוריו של לוט, ולכאורה מה משמיענו הרי עיקר ההקפדה היה שלא להביט על שריפת והפיכת סדום? ועפ"י מאחז"ל 'רשעים אפי' על פתחו של גהנם וכו', ניחא, שהרי אמחז"ל שהתווכחו ביניהם אם לתת מלח לפני האורחים, ולכן אשת לוט, הגם שכבר ידעה שהעיר נהפכת עבור רשעתה, מ"מ היתה בטוחה שהרשעות היא מה שלוט אכן נתן מלח לאורחים, ע"כ הביטה על לוט איך שהוא נשרף.

בודאי אפשר לחזור על פתחה של גהינם ממש, וכמו שפירשו המפרשים על פסוק תשב אנוש עד דכא.

צודק תוכן. והראיה מבני קורח, ששבו בגיהנום עצמו, ונתבצר להם מקום גבוה בגיהנום וכו'. כדאיתא בחז"ל.

לא עיינתי בהנושא של בני קרח אבל זכור לי ווארט שר' ראובן מרגליות מביא במרגליות הים סנהדרין מהמהרי"ד מבעלזא ז"ל דהטעם שבחר משה רבינו לקרח מיתה משונה כזה שיכנס חיים בקבר הוא משום שרצה לזכותו שיוכל לחזור בתשובה בחיים חיותו. [יתכן שזה לא אומר שא"א לחזור בתשובה לאחר מיתה אלא דיש מעליותא לשוב בעודו בחיים כדי לתקן הגוף והנפש גם יחד (כמבואר בתורת אדמו"רי בעלזא במקו"א)].
ולעצם הענין לכאו' נראה דא"א לשוב דאמרינן "למתים חפשי וגו'" ותשובה הרי הוא מ"ע, ויש לדחות.

איתא בחז"ל: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא". משמע בעוה"ב אין אפשרות של תשובה.

אך כבר נודע שקשה לדעת בכל פעם שחז"ל הזכירו 'עולם הבא', למה כוונתם. וכבר נידון פה לאחרונה.

יתכן ד"תשובה" דקאמרי קשור עם "מעשים טובים" וכדאי' במדרש היה רגיל ללמוד דף אחד ילמוד שני דפים, ותשובה כזה ודאי דלא שייך בעולם העליון.

ישר כח לחבר ששלח אותי לזהר חדש פרשת לך לך יש שם באמת כמה אימרות מעינונות סביב נושא זה
הבאתי כאן אימרה אחת ואבאר.
זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת לך לך [דף מ עמוד ב]

א"ר פנחס בשעה שהנשמה רוצה לצאת מן הגוף מתחרטת למה לא שבה בתשובה עד שיצאה מן הגוף ונשאר הגוף ככלי אין חפץ בו. וא"ר פנחס כל שבעת הימים נפשו מתאבלת עליו ואומרת קמתי אני לפתוח לדודי תדע לך בעוד שהנשמה בגוף והגוף עומד בכחו היא תשובה מעלייתא ולא בשעתא דלא יכיל כדא"ר פנחס משל למה"ד לאדם העומד על שולחנו והיה רעב ותאב לאכול ובעוד שהיה אוכל עמד עני על הפתח שאל ממנו להאכילו ולא החזיר לו פנים הלך אותו העני בפחי נפש לאחר שעה הגישו עוד לפניו לאכול והיה בטנו מלא מכל כיון שראה שאינו יכול לאכול עוד אמר תנו לו לזה העני. היה חכם אחד עומד עליו א"ל שוטה אלו יכילת לאכול לא נתת לו עתה שאין בך כח לאכול יותר אתה נותנו לעני. כך הוא האדם בעה"ז הולך בהבליו רעב לאכול ולהרויח ממון בא העני שהוא היצר הטוב ושאל ממנו בבקשה שיחזור בתשובה ולעסוק בתורה ואינו (נ"א מחזיר לו פנים) רוצה מפני שהוא רעב יותר להרויח ממון. לאחר זמן תופסין אותו בקולר כשרואה שאינו יכול להרויח יותר אומר אחזור בתשובה. שמא יתנו לו שעה לכך או שמא לא יתנו לו. א"ל הקדוש ברוך הוא שוטה עכשיו שאינך יכול עוד להרויח יותר את אומר אחזור בתשובה דאלו היית יכול [להרויח עוד] לא היית חוזר בתשובה בעודו כך יצאת נשמתו.

לכאורה גם במשל עם אותו עני שביקש לאכול, לכאורה בסופו של דבר כן יחשב הדבר לאותו אדם כצדקה אלא שאינה מעולה מחמת שאם היה יכול להמשיך לאכול לא היה נותן לעני... ולכאורה כך הוא גם בנמשל הקב"ה עומד ואומר לא יתכן להשוות בין תשובה מחיים לתשובה לאחר מיתה,
הרב דסלר במכתב מאליהו א עמוד 51 מבאר את הענין כך, ויתכן דעפי"ז אפשר להבין טוב יותר את דברי הזהר.
התשובה אינה תלויה בעזיבת המעשים הרעים בלבד, אלא בעזיבת הרצון והשאיפה לחטא. הרשעים בעולם האמת מכירים אמנם בשכלם את רוע מעשיהם, אך מכיון שהשכל והרצון אינם שווים, הרי הרצונות והשאיפות שנקבעו בנפשו בעודו חי אינם מושפעים ונשארים כמות שהיו....
ולכן לכאו' הקב"ה מזלזל בתשובתו.

ועיין שם עוד בזהר שנראה שיש הבדל ודרגות בין סוגי הרשעיות והמעשים האם וממה יכולים לחזור בתשובה.

היבט נוסף לנקודה זו, שמעתי עפ"י דברי הנפש החיים [שער א' פרק ו']
דיש שלב שהאדם מתקבע ע"פ החטאים שלו והם חלק ממנו, ובעצם הוא לא יכול כבר לשנות את עצמו בזה, אלא רק ע"י שינוי גישה לחיים בכלל, ועבודה יסודית מאוד על חייו, וכל עוד והאדם בחיים בעצם נדרש ממנו, והוא בעל בחירה לעשות את השינוי המהותי הזה בכל החיים שלו וע"י יכול לעשות תשובה כדבעי גם מאותו עוון,
אבל אחרי המוות שאת השינוי הזה הוא כבר לא יכול לעשות, בהכרח שלא יוכל לעשות תשובה, כי זה ממש חלק ממנו ולמרות שהוא רואה הכל בצורה הכי ברורה ויודע שהוא טעה - זה הוא בעצם ולכן אפי' על פתח גהינם הוא לא שב בתשובה.

ולצורך הדוגמא אדם שהוא שתיין - מגיע יום שהוא בהחלט לא יכול לשלוט בזה ואפי' אין עליו טענה על זה כיון שבאמת אין לו שום שליטה על השתיה שלו, אבל כן נדרש ממנו לעשות שינוי כללי בחיים בנוגע לכל הגישה שלו כדי להגיע למצב שיוכל להפסיק עם ההרגל הזה שנהפך אצלו לטבע כדי להחלים מהמחלה הזו ולחיות חיים רגילים, אך לאחר המוות כבר אין לו את האפשרות הזו לעשות את כל שינוי הגישה כו' וכו' ולכן תשובתו אינה תשובה.


וכעין זה נראה ממעשה ששאלו לרבי נפתלי מקופשיץ: אמרו רשעים אפילו על פתחו של גיהנום אינם חוזרים בתשובה וכי אפשר לחזור בתשובה ליד פתחו של גיהנום
השיב רבי נפתלי: לחזור בתשובה אי אפשר אבל להודות בחטאים אפשד ואפשר ורשעים אפילו על פתחו של גיהנום לא יודו שחטאו ומאמינים שלא עשו אלא מצוות, כלומר דיש חלק מסוים של תשובה שכן אפשר לעשות גם שם, ואפי' אותו אינם עושים.

אך עדיין יש היבט של תשובה מסוים גם לאחר המוות
וכפי שממשיך שם הזוהר בהמשך דבריו וז"ל "דא"ר שמעון משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש ושם יצפצפו בתשובה ונשמתן של צדיקים פוגעין לפני הקדוש ברוך הוא ומעלין אותן משאול שהוא המדור הששי שנאמר מוריד שאול ויעל [ש"א ב], ומי שנכנס במדור התחתון שהוא אבדון שוב אינו עולה" עכ"ל.
מבואר שיש בזה כמה בחינות והיבטים אבל ודאי דמ"מ אין דמיון בין תשובה מחיים כדבעי לתשובה לאחר מיתה.

וכמו שמובא ב'רוחות מספרות' לר' יהודה פתיה זצ"ל ובעוד מקומות שנשמות הנפטרים שבאו בדיבוק המשיכו לשקר ולנבל פיהם כי כך הורגלו כל חייהם ושאר הטבע הזה טבוע בהם אף לאחר מיתתן.

מענין לענין - בענין אי שייך "כפרה" לאחר מיתה יש ערך שלם בבית האוצר עם ראיות מכל הש"ס כדרכו.