לימוד קבלה

[אמסטרדם]

הנה הגר"א ז"ל היה "ענק" בקבלה כידוע, האם גדולי ישראל הנודעים כהח"ח החזו"א הסטייפלר רב שך הרב אלישיב ג"כ עסקו בזה?
על הח"ח כותב בנו שהיה לו שיעור בקבלה ומפרט שם הספרים שעסק בהם,
על החזו"א ראיתי שלמד קבלה מהאופה דקוסובה, וכמו"כ ראיתי עליו שהיה זמן [או כמה חודשים] שלמד רק קבלה ולא נגלה,
על הרב אלישיב ידוע שעזר לסבו בעריכת הלשם, ופעם נשאל על כך שלא רואים שעוסק בקבלה וענה שהרי זה תורת ה"נסתר"...
הייתי מעוניין בעוד מראה מקומות בזה,
זוהר לכאו' למדו כולם כי זהו מגופי תורה ולא גרע ממדרשים, ומרן הב"י והמג"א מביאים מזוהר,
התיקוני זוהר כותב "האיך אפשר לקיים את התורה בלי לדעת מיהו המצווה?" [תרגום חפשי],
ובספר סור מרע ועשה טוב מתבטא המהרצ"ה מזידיטשויב ז"ל "מה לו לאדם בחייו בלי לימוד חכמת הקבלה"...

[עתניאל בן קנז]

הוא מותיב והוא מפרק...
קבלה הוא תורת הנסתר, ואפילו מי שלמד זאת לא פרסם זאת בראש כל חוצות... (שלא כפי המודה כיום וד"ל).
ולמעט קבוצות שונות יחידאיות [דוגמאות אקראיות - חסידי זידטשויב - אצל החסידים. ישיבת בית-קל ודומיהם אצל הספרדים, חבורת ר' נתן אדלר אצל האשכנזים], לא עסקו בגלוי בתורת הנסתר.
אפילו אצל החסידים, שאכן דגלו בלימוד קבלה, היה זאת בהקשר לעבודה, ולא להשכלה... כפי שניתן לראות בספרי חסידות. (ומי שמבין מבין).
וכמובן שבחוגים אפילו זה לא...
ולכן אל תצפה לשמוע סיפורים כיצד גדולי ישראל למדו קבלה, מהסיבה הפשוטה, שהם הצניעו זאת.


רק חבל שיש שלמדו מזאת, שמכיון שאין הדברים ידועים, כנראה שלא היו...

[אמסטרדם]

רק חבל שיש שלמדו מזאת, שמכיון שאין הדברים ידועים, כנראה שלא היו...

אכן זה מה שרציתי לברר כאן.

[עשוי לנחת]

עיין כאן היטב
viewtopic.php?f=17&t=13573

[אמסטרדם]

תודה לך נחת.

[אמסטרדם]

מצו"ב מה שמצאתי בספר אור הזוהר בענין זה מהחזו"א ז"ל.

[מן השורה]

פעם ראיתי שאצל הרב שך היה מצוי ספרא דצניעותא עם פי' הגר"א.
הרב אלישיב היה "ענק" בקבלה, שמעתי מאדם נאמן ששמע מהרב יעקב הלל שלפני שלשים וחמש שנה הוא נכנס אל הרב אלישיב עם כמה שאלות שנותרו אצלו ללא תשובה, ויצא משם המום, הוא התבטא עליו "כל רז לא אניס ליה".
גם אצל הרב שטיינמן ראיתי ספר הזוהר עם פי' הסולם שנדפס בשנת תש"ה, עם חתימתו.
[לאדמו"ר מאוז'רוב זצ"ל שהיה ג"כ גדול בחכמת הנסתר, יש מכתב שכתב בו הערות על שיחה של רבי יחזקאל לווינשטיין, ובו מראה לכל ענין מקור מהזוה"ק ותיקו"ז ועוד].

[אמסטרדם]

ייש"כ - נעים לראות אותך כאן...

[מן השורה]

תודה

[איש רגיל]

אפילו אצל החסידים, שאכן דגלו בלימוד קבלה, היה זאת בהקשר לעבודה, ולא להשכלה... כפי שניתן לראות בספרי חסידות. (ומי שמבין מבין).

הבחנה נכונה ומדוייקת.
לפני כשנה-שנתיים הובא בהמודיע תיאור של שיחות פרטיות של השפת אמת עם אברכים [אגב, סגנונם היה שונה מאד מסגנון ספריו], ובתוך הדברים נרשם שהשפת אמר משהו כעין זה, שאין אנו לומדים קבלה כחלק ממצוות תלמוד תורה אלא כחלק מעבודת ה' [אני זוכר זאת במעומעם, ואולי הוא אמר דבר אחר, ולי התפרשו כך הדברים. אם מישהו יביא דברים מדוייקים יותר, אודה לו.].
כמו כן מקובל בשם רבי משה מקוברין שענה לאחד ששאלו על לימוד קבלה: קבלה?! קבלה היא קבלת עול מלכות שמים.

[אמסטרדם]

פנינה נפלאה מביא הגה"ק האמרי יוסף ז"ל בשם רבו הד"ח מצאנז ז"ל עה"פ "כבוד ה' הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר" - דאם רוצה אדם ללמוד חכמת האמת ע"מ לדעת "כבוד ה'" [גרידא] אז אומרים לו שמוטב שלא ילמוד - "הסתר דבר", אבל אם לומד בכדי לדעת כבוד ה' כדי להמליכו עליו - "כבוד מלכים" אז "חקור דבר".

[חשבונות רבים]

וודאי א"צ להזכיר להחכמים דפה את דברי הגר"ח דהדביקות האמיתי הוא לימוד התורה.

[איש רגיל]

וודאי א"צ להזכיר להחכמים דפה את דברי הגר"ח דהדביקות האמיתי הוא לימוד התורה.

אולי יסביר לנו מר מה הקשר?

[חשבונות רבים]

הקשר הוא שה"השכלה" בתורה היא העבודה.

[אמסטרדם]

"דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטן הוויות דאביי ורבא",
וביושר דברי אמת פי' - וכן אי' כמדומה מהבעש"ט הק' - ד"חס ושלום שיקראו חכמים להויות דאביי ורבא 'דבר קטן', כי זה עיקר תורתינו הנאמרה מסיני מפי הבורא יתב"ש", "ואף גם שקראו למעשה מרכבה 'דבר גדול', כי הלא בזמנינו רובם כמעט כולם בקיאים בכתבי האריז"ל, שגילה כל עניני מעשה מרכבה", "אלא באמת הן תורה הנגלה הן תורה הנסתרת הכל סוג אחד, כי הכל הולך אחר כונת האדם בה, אם כונת האדם בה לידע עניניה אינו זוכה לשום דבר, כמו שכתוב בראשית חכמה שעליו נאמר 'וכל חסדו כציץ השדה", אבל אם כונתו שחושק לידבק בה' יתברך להיות מרכבה לו, ואין לזה דרך כי אם ע"י התורה והמצוות, אזי הן ע"י תורה הנגלית הן ע"י תורה הנסתרת ידבק את עצמו, רק שעל ידי הנסתרת יזכה לדבקות נפלא יותר", ובזה מפרש ד"דבר קטן" ו"דבר גדול" שניהם קאו כאחד הן על הנגלה והן על הנסתר ואלא שתלוי אם לומדים כדי להיות 'מרכבה' לו ית' [ע"ד אמרם ז"ל אבות הן הן המרכבה] אם לאו.


ויען שאני הוא פותח האשכול הנני מבהיר שכוונת האשכול לא היה לעסוק בענין זה אלא לברר מציאות הדברים - מי מגדולי ישראל המפורסמים ראו/רואים אצלם את לימוד הקבלה או מורים הוראת בענין לימוד קבלה.

[אמסטרדם]

וודאי א"צ להזכיר להחכמים דפה את דברי הגר"ח דהדביקות האמיתי הוא לימוד התורה.

איזה גר"ח - הסבא או הנין?

הקשר הוא שה"השכלה" בתורה היא העבודה.

היא העבודה של תורת הנגלה - ואנחנו מדברים מתורת הנסתר.
יצויין לדבריך מה שראיתי זה עתה מהחזו"א שאמר שבוודאי מותר לאבל ללמוד הל' אבילות בעיון כי לימוד בלא עיון לא נקרא לימוד כלל.

[בברכה המשולשת]

הסבא, נפה"ח שער ד

[חשבונות רבים]

הסבא, נפה"ח שער ד

אכן.

היא העבודה של תורת הנגלה - ואנחנו מדברים מתורת הנסתר.

לא הבנתי!

יצויין לדבריך מה שראיתי זה עתה מהחזו"א שאמר שבוודאי מותר לאבל ללמוד הל' אבילות בעיון כי לימוד בלא עיון לא נקרא לימוד כלל.

ג"כ לא הבנתי.
ומה שהביא מר מהיושר דברי אמת לא ראיתי בזה פלוגתא על הנפה"ח דוודאי מי שלומר תורה כחכמת התשבורת והמדידה אין זה לימוד תורה לשמה אבל הלומד לידע מאמר ה' ורצונו הוא הלומד להידבק בהקב"ה ואליו כוונת הנפה"ח. והיא ההשכלה האמיתית כמ"ש השכל וידוע אותי.

ויען שאני הוא פותח האשכול הנני מבהיר שכוונת האשכול לא היה לעסוק בענין זה אלא לברר מציאות הדברים - מי מגדולי ישראל המפורסמים ראו/רואים אצלם את לימוד הקבלה או מורים הוראת בענין לימוד קבלה.

סליחה, לא התכוונתי.

[איש רגיל]

אענה אני במקום הרב אמסטרדם. ואם שגיתי בכוונתו, עמו הסליחה.

היא העבודה של תורת הנגלה - ואנחנו מדברים מתורת הנסתר.

לא הבנתי!

החילוק פשוט, זה ודאי שכל אדם בכל מצב וגיל מחוייב ללמוד את כל תורת הנגלה. הדיון הוא לגבי תורת הנסתר, יש שסברו (בעיקר בקרב בני עדות המזרח) שלימוד תורת הנסתר הוא ככל לימוד התורה, וחובה גמורה על כל אדם ללומדו. אך בקרב אחינו האשכנזים רווחה הדעה שלימוד תורת הנסתר שונה מלימוד נגלה, ומטרת הלימוד היא כדי להשביח ולרומם את היראת שמים, את אהבת ה', את התפילה ושאר מצוות התלויות בלב.
דברי הנפש החיים אמורים ביחס לשאלה מה גדול ממה, מצוות התלויות בלב או לימוד תורה, ועל כך כותב שהדביקות האמיתית היא בלימוד התורה. אך דבריו לא קשורים כלל למטרת לימוד תורת הנסתר.

ומה שהביא מר מהיושר דברי אמת לא ראיתי בזה פלוגתא על הנפה"ח דוודאי מי שלומר תורה כחכמת התשבורת והמדידה אין זה לימוד תורה לשמה אבל הלומד לידע מאמר ה' ורצונו הוא הלומד להידבק בהקב"ה ואליו כוונת הנפה"ח. והיא ההשכלה האמיתית כמ"ש השכל וידוע אותי.

הנפש החיים והיושר דברי אמת כן נחלקים, אך לא בנוגע לאשכולנו זה. הנפש החיים סובר כפי שכתבת "אבל הלומד לידע מאמר ה' ורצונו הוא הלומד להידבק בהקב"ה ואליו כוונת הנפה"ח", והיושר דברי אמת סובר כפי שכתב הוא עצמו "כונתו שחושק לידבק בה' יתברך להיות מרכבה לו".

[אמסטרדם]

להרב חשבונות רבים!
אין על מה לבקש סליחה...
כעת אני מבין שלא דברת אודות "עיון התורה" [- שתהיו עמלים בתורה וכולי וכולי ע"ד החזו"א שהבאתי וכולי] אלא אודות ה"השכל וידוע אותי".

מש"כ הרב איש רגיל שיש מח' בין היד"א והנפה"ח - אני לא נוטל אחריות ע"ז! [מאן יימר לן דכוונת היד"א הוא רק על לימוד התורה אולי כוונתו גם על ידיעת התורה].

[איש רגיל]

מש"כ הרב איש רגיל שיש מח' בין היד"א והנפה"ח - אני לא נוטל אחריות ע"ז! [מאן יימר לן דכוונת היד"א הוא רק על לימוד התורה אולי כוונתו גם על ידיעת התורה].

היושר דברי אמת סובר ולא רק כאן, שמטרת לימוד התורה היא דבקות בה'. לא הבנתי את שאלתך.

[אמסטרדם]

מש"כ הרב איש רגיל שיש מח' בין היד"א והנפה"ח - אני לא נוטל אחריות ע"ז! [מאן יימר לן דכוונת היד"א הוא רק על לימוד התורה אולי כוונתו גם על ידיעת התורה].

היושר דברי אמת סובר ולא רק כאן, שמטרת לימוד התורה היא דבקות בה'. לא הבנתי את שאלתך.

יתכן שהוא סובר כהגר"ח דידיעת התורה שבא ע"י לימוד התורה הוא הוא המביא לידי דביקות בהשי"ת.

[חשבונות רבים]

בקרב אחינו האשכנזים רווחה הדעה שלימוד תורת הנסתר שונה מלימוד נגלה, ומטרת הלימוד וכו' ושאר מצוות התלויות בלב.
דברי הנפש החיים אמורים ביחס לשאלה מה גדול ממה, מצוות התלויות בלב או לימוד תורה, ועל כך כותב שהדביקות האמיתית היא בלימוד התורה. אך דבריו לא קשורים כלל למטרת לימוד תורת הנסתר.

איך יתכן שמטרת לימוד התורה הוא המצוות התלויות בלב כשהלימוד עצמו גדול מהם? או שמא כוונתך שלימוד הנגלה הוא גדול מלימוד הנסתר והוא גדול גם ממצוות התלויות בלב ורק לימוד הנסתר קטן מהן?

[איש רגיל]

בקרב אחינו האשכנזים רווחה הדעה שלימוד תורת הנסתר שונה מלימוד נגלה, ומטרת הלימוד וכו' ושאר מצוות התלויות בלב.
דברי הנפש החיים אמורים ביחס לשאלה מה גדול ממה, מצוות התלויות בלב או לימוד תורה, ועל כך כותב שהדביקות האמיתית היא בלימוד התורה. אך דבריו לא קשורים כלל למטרת לימוד תורת הנסתר.

איך יתכן שמטרת לימוד התורה הוא המצוות התלויות בלב כשהלימוד עצמו גדול מהם? או שמא כוונתך שלימוד הנגלה הוא גדול מלימוד הנסתר והוא גדול גם ממצוות התלויות בלב ורק לימוד הנסתר קטן מהן?

הלימוד גדול ממצוות התלויות בלב? לימוד התורה גדול מיראת שמים? אף הנפש החיים לא אמר כן, אלא שקיום מצוות 'ובו תדבק' הוא על ידי לימוד התורה.
על כל מקרה גם לדעת הנפש החיים, ניתן לומר שלימוד הנגלה הוא הוא הדביקות האמיתית, ואף אם אין מרגיש כשלומד שמתקרב להקב"ה, מ"מ זהו הדביקות. אך בלימוד הנסתר, אם אין מרגיש שזה עוזר לו להגיע לדבקות, אין לו ללמוד.

[אמסטרדם]

הלימוד גדול ממצוות התלויות בלב?

נראה לי שהרב חשבונות רבים התכוין לד' הברייתא "ותלמוד תורה כנגד כולם".

[חשבונות רבים]

הלימוד גדול ממצוות התלויות בלב?

נראה לי שהרב חשבונות רבים התכוין לד' הברייתא "ותלמוד תורה כנגד כולם".

אני לא כזה עמוק. התכוונתי למה שהרב א"ר כתב

דברי הנפש החיים אמורים ביחס לשאלה מה גדול ממה, מצוות התלויות בלב או לימוד תורה, ועל כך כותב שהדביקות האמיתית היא בלימוד התורה.

אבל אולי לא הבנתי אותו נכון.

[תוכן]

הש"ך יו"ד סימן רמ"ו סק"ו כותב שלימוד הקבלה אינו נחשב לימוד התורה.

[גמח]

הש"ך יו"ד סימן רמ"ו סק"ו כותב שלימוד הקבלה אינו נחשב לימוד התורה.

הש"ך לא כתב שאינו תורה רק שלא ילמד עד שימלא כריסו וכו', שלימוד ש"ס ופוסקים קודם.

[איש רגיל]

הש"ך יו"ד סימן רמ"ו סק"ו כותב שלימוד הקבלה אינו נחשב לימוד התורה.

הש"ך לא כתב שאינו תורה רק שלא ילמד עד שימלא כריסו וכו', שלימוד ש"ס ופוסקים קודם.

בש"ך נראה יותר כהבנת הרב תוכן. שהרמ"א כתב הרמ"א "אין לאדם ללמוד כי אם מקרא, משנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם, ובזה יקנה העולם הזה והעולם הבא, אבל לא בלמוד שאר חכמות", ומשמע שבשאר חכמות אינו קונה עולם הבא. וע"ז כתב הש"ך אבל לא בלימוד שאר חכמות - כגון ספרי הפילוסופים ותכונה וחכמת הקבלה.

[אבן זועקת]

אני חושב שברור בהמשך לשון הש"ך כמו שכתב הרב גמח
אבל נעזוב את הלשון של הש"ך איך יכול למישהו צד הבנה שהש"ך אמר שקבלה זה לא לימוד תורה ולא זוכים בה לחיי העולם הבא??!

[אמסטרדם]

נהירנא שיש ביאור הגר"א חריף שם אודות הרמב"ם והרמ"א - שלא ראו מאורות הקבלה [לא עיינתי כעת], ואפשר שכן נאמר גם אודות הש"ך שמשמע שאומר שלא זוכים ע"י קבלה לחיי העולם הבא [לפי הציטוט דלעיל].

[בברכה המשולשת]

על החיוב הגמור לעסוק בתורת הסוד לת"ח- יעויין בהרחבה בתחילת ספר שומר אמונים (הקדמון)

[תוכן]

איך יכול למישהו צד הבנה שהש"ך אמר שקבלה זה לימוד תורה ולא זוכים בה לחיי העולם הבא??!

איפה ראית שהש"ך אומר שלימוד קבלה זה כמו לימוד תורה?

[אבן זועקת]

איך יכול למישהו צד הבנה שהש"ך אמר שקבלה זה לימוד תורה ולא זוכים בה לחיי העולם הבא??!

איפה ראית שהש"ך אומר שלימוד קבלה זה כמו לימוד תורה?

פליטת קולמוסי. התכוונתי איך אפשר לחשוב שהש"ך אומר שקבלה זה לא לימוד תורה?

[אמסטרדם]

פליטת קולמוסי.

אי פליטת הקולמוס.

[אבן זועקת]

פליטת קולמוסי.

אי פליטת הקולמוס.

לא בהכרח. יתכן לפרש שנפלט מקולמוסי...

[צונאמי]

הוא מותיב והוא מפרק...
קבלה הוא תורת הנסתר, ואפילו מי שלמד זאת לא פרסם זאת בראש כל חוצות... (שלא כפי המודה כיום וד"ל).
ולמעט קבוצות שונות יחידאיות [דוגמאות אקראיות - חסידי זידטשויב - אצל החסידים. ישיבת בית-קל ודומיהם אצל הספרדים, חבורת ר' נתן אדלר אצל האשכנזים], לא עסקו בגלוי בתורת הנסתר.

ולכן אל תצפה לשמוע סיפורים כיצד גדולי ישראל למדו קבלה, מהסיבה הפשוטה, שהם הצניעו זאת.

כתב החת"ס בתשובתו הידועה: [או"ח קצז]
ולכן ראיתי רבותי הגאון הפלאה ז״ל ומורי החסיד שבכהונה
מה״ו נתן אדלר זצ״ל והגאון מה״ו זלמן חסיד ז״ל שלא המשיכו עדה. מעיד אני עלי, שמימי
לא שמעתי מפי קדושי ישראל הנ״ל ס׳ הזהר יוצא מפי קדשם בשום דרוש, ותלי״ת לא זזה ידי
. מתוך ידם ולא חסרתי מהם וכו׳״

[בברכה המשולשת]

יעויין בהרחבה במאמר שיצא לפני מספר שנים בישורון על הגאון רבי נתן אדלר

[איש רגיל]

הוא מותיב והוא מפרק...
קבלה הוא תורת הנסתר, ואפילו מי שלמד זאת לא פרסם זאת בראש כל חוצות... (שלא כפי המודה כיום וד"ל).
ולמעט קבוצות שונות יחידאיות [דוגמאות אקראיות - חסידי זידטשויב - אצל החסידים. ישיבת בית-קל ודומיהם אצל הספרדים, חבורת ר' נתן אדלר אצל האשכנזים], לא עסקו בגלוי בתורת הנסתר.

ולכן אל תצפה לשמוע סיפורים כיצד גדולי ישראל למדו קבלה, מהסיבה הפשוטה, שהם הצניעו זאת.

כתב החת"ס בתשובתו הידועה: [או"ח קצז]
ולכן ראיתי רבותי הגאון הפלאה ז״ל ומורי החסיד שבכהונה
מה״ו נתן אדלר זצ״ל והגאון מה״ו זלמן חסיד ז״ל שלא המשיכו עדה. מעיד אני עלי, שמימי
לא שמעתי מפי קדושי ישראל הנ״ל ס׳ הזהר יוצא מפי קדשם בשום דרוש, ותלי״ת לא זזה ידי
. מתוך ידם ולא חסרתי מהם וכו׳״

רבי נתן אדלר לא דרש ברבים בספר הזוהר, אך הוא עצמו היה מקובל.

[אמסטרדם]

הש"ך יו"ד סימן רמ"ו סק"ו כותב שלימוד הקבלה אינו נחשב לימוד התורה.

הבני יששכר בהוספות מהרצ"א על סור מרע ועשה טוב מביא מהלובלינער ז"ל שכל הש"ס יש בו סודות [וכידוע מהרמ"ע מפאנו ז"ל ועוד ועוד] אך יש גם פשט, ומשא"כ סוגיא דרבה בר בר חנה בריש הספינה אין בו אלא סוד - ולכאו' ברור דמקיימים מצות ת"ת כשלומדים את זה, ובר מן דין וכי נאמר שזוהר הקדוש גרע משאר אגדות חז"ל ומדרשים? וצ"ע. [ואלי יש לחלק בין דברי חז"ל לדברי המקובלים המאוחרים ואכתי צ"ע].