פורום אוצר החכמה

אנו למשל יודעים שאוצר החכמה יש בו כ60 אלף ספרים,ונשאלת השאלה בדורינו כאשר שואלים רב שאלה, האם ראוי שיחפש במאגרים התורניים תשובות בנושא,או שיפסוק מדעתו הרחבה בענין, ברור שגדולי הדורות כגרי"ש אלישיב זצ"ל לא הצטרכו מחשבים לפסיקתם, אבל רבנים שכותבים ספרים או שמשיבים האם יש חיוב עליהם או רצוי שיחפשו, מה דעת רבני הפורום האם יש בזה הבדלי גישות או שתלוי באיזה רבנים רב שכונה,או בית כנסת או דיין ופוסק,וגם כמה זמן להקדיש לחיפוש כי אפשר לשבת ימים רבים מול המחשב

ברור שההבדל הוא אם הוא רב שכונה או סתם רב בית כנסת. ויש הסוברים שעיקר ההבדל תלוי בשאלה איזה בית כנסת ולאיזה פלג הוא שייך ודוק.

לפי זכרוני הפמ"ג כותב איפשהו שרב המורה בלי לעיין בספרים הוא מורה הוראה בפני רבו.

בעקבות השאלה הפותחת את האשכול נתעוררתי בשאלה נוספת:
האם לרב, או לכל אדם, מותר לעיין בספרים נדפסים או שהוא חייב לעיין רק בספרים כתבי יד?

חכם באשי כתב:בעקבות השאלה הפותחת את האשכול נתעוררתי בשאלה נוספת:
האם לרב, או לכל אדם, מותר לעיין בספרים נדפסים או שהוא חייב לעיין רק בספרים כתבי יד?

תלוי אם מדובר בפיוט או בכל שאר ענינים

חכם באשי כתב:בעקבות השאלה הפותחת את האשכול נתעוררתי בשאלה נוספת:
האם לרב, או לכל אדם, מותר לעיין בספרים נדפסים או שהוא חייב לעיין רק בספרים כתבי יד?

ואולי גם זה תלוי אם הוא נשמע לקולו של רב בית הכנסת או לרב השכונה...

אני מוחה על כב' של חכם באשי.
פה זה לא מקום לעקיצות אישיות.

אוהב אוצר,
מדוע אתה סבור ש'עקצו' אותי אישית?!...
את דברי 'חשבונות' אני רואה כמחמאה, ודברי 'איש רגיל' אינם נוגעים לעניין, ועכ"פ אינם נוגעים לי...

אוהב אוצר כתב:אני מוחה על כב' של חכם באשי.
פה זה לא מקום לעקיצות אישיות.

שאני אעקוץ את החכם מכל אדם??! ח"ו! רק התחכמתי איתו מעט...
ב"ה שהחכם הבין אותי נכון.

חשבונות רבים כתב:

אוהב אוצר כתב:אני מוחה על כב' של חכם באשי.
פה זה לא מקום לעקיצות אישיות.

שאני אעקוץ את החכם מכל אדם??! ח"ו! רק התחכמתי איתו מעט...
ב"ה שהחכם הבין אותי נכון.

עם על הכבוד לחכם באשי, אין זה ראוי לכתוב תואר זה על אדם בן ימינו.

איש רגיל כתב:

חשבונות רבים כתב:

אוהב אוצר כתב:אני מוחה על כב' של חכם באשי.
פה זה לא מקום לעקיצות אישיות.

שאני אעקוץ את החכם מכל אדם??! ח"ו! רק התחכמתי איתו מעט...
ב"ה שהחכם הבין אותי נכון.

עם על הכבוד לחכם באשי, אין זה ראוי לכתוב תואר זה על אדם בן ימינו.

קודם כל יש לעיין אם ראוי לכתוב תואר אדם על בן ימינו.

חשבונות רבים כתב:

איש רגיל כתב:עם על הכבוד לחכם באשי, אין זה ראוי לכתוב תואר זה על אדם בן ימינו.

קודם כל יש לעיין אם ראוי לכתוב תואר אדם על בן ימינו.

אולי לא על כולם, אך על חכם באשי כן...

חבר'ה, תשנו בבקשה את שם האשכול...

בס"ד

שלח כתב:אנו למשל יודעים שאוצר החכמה יש בו כ60 אלף ספרים,ונשאלת השאלה בדורינו כאשר שואלים רב שאלה, האם ראוי שיחפש במאגרים התורניים תשובות בנושא,או שיפסוק מדעתו הרחבה בענין, ברור שגדולי הדורות כגרי"ש אלישיב זצ"ל לא הצטרכו מחשבים לפסיקתם, אבל רבנים שכותבים ספרים או שמשיבים האם יש חיוב עליהם או רצוי שיחפשו, מה דעת רבני הפורום האם יש בזה הבדלי גישות או שתלוי באיזה רבנים רב שכונה,או בית כנסת או דיין ופוסק,וגם כמה זמן להקדיש לחיפוש כי אפשר לשבת ימים רבים מול המחשב

בכדי לענות על השאלה אכן חשבתי ש'ראוי לחפש במאגרים התורניים תשובות בנושא', וחיפשתי באוצר החכמה, ולתדהמתי לא מצאתי מי שיתייחס לשאלה, אם כי עדיין לא ידעתי 'כמה זמן להקדיש לחיפוש, כי אפשר לשבת ימים רבים מול המחשב', ועדיין צ"ע בכל זה.

קולמוס הסופר כתב:בכדי לענות על השאלה אכן חשבתי ש'ראוי לחפש במאגרים התורניים תשובות בנושא', וחיפשתי באוצר החכמה, ולתדהמתי לא מצאתי מי שיתייחס לשאלה.

א"כ הרי זה שייך כבר לאשכול 'מידי דלא רמיזא באוצר'...

בעקבות רוח ההודעות כאן, ובאשכול סמוך על בגתן ותרש, אני יכול להבין שכבר מריחים את פורים... ובכל זאת, חושבני שראוי או רצוי או מחויב מי שיש לו מאגרי מידע, לענות לשאלותיו של הרב שלח, ומשו"כ אנסה לענות לו, לפנים משורת הדין מכיון שאין לי מאגרי מידע...

אבל השאלה היא באופן כללי, גם קודם עידן מאגרי המידע, ובעיקר בשאלות בדברים שנתחדשו, האם יש חובת חיפוש בספרי פוסקים אחרים. ואנו יודעים על גדולי תורה שלא היו מחפשים, וכך למשל מעיד על עצמו החזו"א (קובץ אגרות, ח"ב סימן כב): "חיפוש בספרים בדברים יבישים איני מסוגל לזה, ובכלל כל נשמה קיבלה חלקה בתורה, ואני לא קיבלתי חלקי לחפש..". ולעומתו היו גדולי תורה שהשתדלו להרבות בהבאות מדברי פוסקים אחרים, ודוגמא אולי קצת קיצונית לכך היא דרך פסיקותיו של בעל המנחת יצחק זצ"ל, שבכל תשובה שלו הוא מרבה לדון גם בדברי הפוסקים האחרונים.

אולי הדמויות שנקטתי אינם מהוות כ"כ הוכחה לבידול, מכיון שהחזו"א לא היה "פוסק" במהותו, אבל אפשר למצוא עוד גודלי תורה רבים וטובים שלא נהגו לחפש כלל.

אצל הגאון רבי העניך פאדווא זצ"ל אב"ד לונדון וגדול פוסקי אירופא היו ספרי המשנ"ב מונחים במדף העליון של הספריה בצמוד לתקרה.

בן החבורה כתב:אצל הגאון רבי העניך פאדווא זצ"ל אב"ד לונדון וגדול פוסקי אירופא היו ספרי המשנ"ב מונחים במדף העליון של הספריה בצמוד לתקרה.

נגעת כאן בנקודה אחרת. והיא בשאלת המחויבות לפסוק ולנהוג כהוראת המשנ"ב, וזו לא מעניין האשכול.

אני ראיתי את אחד מגדולי הפוסקים בדורנו חובר חיבורים מפורסמים, שכבר איננו בין החיים, מוסר שיעור בליל שבת בין קבלת שבת למעריב מתוך הספר 'פסקי תשובות'.

רק פוסק גדול יכול לעשות את זה.

בעניין חובת החיפוש, כבר העיר בזה ה"בית יוסף" בהקדמה לחיבורו, וז"ל:

ויהי כי ארכו לנו הימים.. ואזלת יד התורה ולומדיה, כי לא נעשית התורה כב' תורות אלא כתורות אין מספר לסבת רוב הספרים הנמצאים בביאור משפטיה ודיניה.. ואם יאמר אדם בכל דין שיצטרך לחקור שרשו ומוצאו בדברי הגמ' והמפרשים והפוסקים כולם, יכבד הדבר עליו מאד. כל שכן כי ילאה למצא הפתח לדעת מקום הדין בתלמוד.. ואם רבינו ירוחם להיותו מקצר לפעמים מלהביא כל הדיעות הנאמרות בדין ההוא.. וילאה המעיין לבקש כל החלקים במקום ההוא.. וזה דבר מבואר בעצמו שהוא דבר שאין לו קצבה.

אמנם בן דורו של הב"י, ר' יחיאל זק"ש אשכנזי קאשטילץ, השיג על דבריו, ותשובתו נדפסה מכת"י בקובץ שלם, ז, תשס"א, - "ר' יחיאל אשכנזי, חכם אשכנזי בארצות ספרד".

ויעויין מש"כ בזה ג"ע הבא"ח בהקדמה לשו"ת רב פעלים

מ.ל. כתב:

בן החבורה כתב:אצל הגאון רבי העניך פאדווא זצ"ל אב"ד לונדון וגדול פוסקי אירופא היו ספרי המשנ"ב מונחים במדף העליון של הספריה בצמוד לתקרה.

נגעת כאן בנקודה אחרת. והיא בשאלת המחויבות לפסוק ולנהוג כהוראת המשנ"ב, וזו לא מעניין האשכול.

לא נגענו דוקא בשאלת המחויבות לפסוק כהמשנ"ב אלא גם בשאלה האם יש חובת חיפוש בספרי פוסקים אחרים שעליה דובר בתגובה שמעלי.

מצו"ב תשובה מהרב אורות הקודש ז"ל לה"שדי חמד" ז"ל שמדבר מהאי ענינא - עדיין לא למדתיו.

תיקון קטן:
מפני שנוגע לעניני הלכה, היה צ"ל "הרב בעל המשפט כהן/ דעת כהן/ עזרת כהן/ אורח משפט/ מצות ראיה/ חבש פאר/ עץ הדר/שבת הארץ, זצ"ל"
ולא קשור ל"אורות הקודש"

גאולה בקרוב כתב:תיקון קטן:
מפני שנוגע לעניני הלכה, היה צ"ל "הרב בעל המשפט כהן/ דעת כהן/ עזרת כהן/ אורח משפט/ מצות ראיה/ חבש פאר/ עץ הדר/שבת הארץ, זצ"ל"
ולא קשור ל"אורות הקודש"

אתה רציני?

מה לא הבנת?

בדרך כלל מכנים רב על שם ספרו היותר מוכר. ולא עושים חילוק אם הציטוט הוא בעניין הלכה או דרוש.

שמא מנסה כת"ר לשכתב את ההסטוריה, ולכן מעדיף שיציינו מה פחות לספר 'אורות'?

לאיש רגיל-
א. יכול להיות שנוקטים את היותר מפורסם, אבל אם שניהם מפורסמים ודאי שינקטו את הספר בהלכה. זה לא נשמע לך מוזר "הגאון בעל האורות הורה ופסק וכו'?
ב. אני רוצה שיצטטו מה שפחות את "אורות"? מאי קס"ד דמר?

לאמסטרדם-
טוב, הנה כעת ב"ה התוודעת גם לספריו ההלכתיים, ניתן בקלות להשיגם.

בחזרה לענין, רק הערתי הערה קטנה....

בנוגע לנושא האשכול:

שלח כתב:אנו למשל יודעים שאוצר החכמה יש בו כ60 אלף ספרים,ונשאלת השאלה בדורינו כאשר שואלים רב שאלה, האם ראוי שיחפש במאגרים התורניים תשובות בנושא,או שיפסוק מדעתו הרחבה בענין, ברור שגדולי הדורות כגרי"ש אלישיב זצ"ל לא הצטרכו מחשבים לפסיקתם, אבל רבנים שכותבים ספרים או שמשיבים האם יש חיוב עליהם או רצוי שיחפשו, מה דעת רבני הפורום האם יש בזה הבדלי גישות או שתלוי באיזה רבנים רב שכונה,או בית כנסת או דיין ופוסק,וגם כמה זמן להקדיש לחיפוש כי אפשר לשבת ימים רבים מול המחשב

מצאתי לראוי לציין לדברי הגרמ"פ בהקדמתו לאגרות משה בענין תורה לא בשמים היא, [וכעי"ז בעוד כמה מקומות רק שאיני זוכרם עכשיו,] ונראה עפ"ז יש לדון בנידון דידן דמאן דרגיל וסגנון לימודו בכגון דא לחפש ולחקור הנה פסק דינו הוא פסק דין אמת ע"פ תורה מה שפסק ע"פ מאגרים ומי שפוסק ע"פ ידיעתו הרחבה כאן ועשיו וכך הוא סגנון והרגל לימודו יכול לפסוק עפ"ז וכן הוא פסק הלכה האמיתי ע"פ דין תורה. וידוע על אחד מגדולי הרבנים בדור הקודם שהתבטא על עצמו שדרכו לפסוק ע"פ ע"פ סברא ולא ע"פ חיפוש בספרים (אף שהיסוד שו"ע, וכפשוט) וכאן דנו בגמרא סיני ועוקר הרים מאן עדיף, וכעין ראי' לזה דברי הגמ' 'יפתח בדורו כשמואל בדורו'.

ולאחרונה התעורר אצלי כעין ראי' לזה מדברי הגמ' שבת ריש השואל (קמח: - עיי"ש) ששואלת הגמ': "(למה לוקח משכון שלא יקח משכון) ולתבעיה? - ומת' - אמר לא בעינא דליקום בדינא ודיינא" ופרש"י שם (בד"ה בדיני ודיינא) לא לבא לדין ולא לברור דיין ולהטריח את עצמו" ולכאו' אפשר לת' באו"א דשמא לא יפסוק לטובתו?! אלא דמובטח להם שפס"ד בי"ד יהיה אמת! וכעי"ז רבות בש"ס ואכמ"ל וראוי לדיון בפנ"ע.

שלח כתב:אנו למשל יודעים שאוצר החכמה יש בו כ60 אלף ספרים,ונשאלת השאלה בדורינו כאשר שואלים רב שאלה, האם ראוי שיחפש במאגרים התורניים תשובות בנושא,או שיפסוק מדעתו הרחבה בענין, ברור שגדולי הדורות כגרי"ש אלישיב זצ"ל לא הצטרכו מחשבים לפסיקתם, אבל רבנים שכותבים ספרים או שמשיבים האם יש חיוב עליהם או רצוי שיחפשו, מה דעת רבני הפורום האם יש בזה הבדלי גישות או שתלוי באיזה רבנים רב שכונה,או בית כנסת או דיין ופוסק,וגם כמה זמן להקדיש לחיפוש כי אפשר לשבת ימים רבים מול המחשב

בשיעורו של הראש''ל מרן הרב יצחק יוסף שליט''א במוצאי שבת פרשת דברים הוא אמר שאדם צריך שיהיה לו ספרים או אוצר החכמה... (בסביבות דקה 35).

האם לא על מעין זה עבר הפולמוס בין רבינו בצלאל אשכנזי לבין הרב משה גלאנטי הזקן, הו"ד בא' מקבצי מקבציאל?
גם ראיתי להרב ענבל בספרו יורה דעה שהעלה שחובת העיון בספרים וידיעת חכמי הדור הקודם היתה שייכת רק כאשר היו בתי מדרש מרכזיים והתורה עברה מרב לתלמיד, ולא כבדורות האחרונים שנעשית התורה עדרים עדרים ורבו מאד דרכי הלימוד באופנים שונים ומשונים זה מזה עד שלעיתים אין אחד מכיר את לשון חברו ואת שיגו ואת שיחו כי בלל ה' שפתינו בעוה"ר.