אם אדם חלם בליל שבת חלום רע ורוצה לצום בבוקר והתחרט

[שלח]

מקרה שאמר לי אדם בשחרית בשבת שחלם חלום רע בליל שבת, ושקם בבוקר אמר שיצום תענית חלום ואחר כך התחרט, האם צריך להתיר לו בשבת בשלושה אנשים או לא או הוא חייב לצום

[אוהב אוצר]

על 99% מהחלומות שאדם חולם היום לא צריך בכלל להתייחס.

[תוכן]

על 99% מהחלומות שאדם חולם היום לא צריך בכלל להתייחס.

מה שונה היום מאשר לפני עשר שנה? מאה שנה? אלף שנה?

[עשוי לנחת]

על 99% מהחלומות שאדם חולם היום לא צריך בכלל להתייחס.

מה שונה היום מאשר לפני עשר שנה? מאה שנה? אלף שנה?

בפסקי תשובות מסביר את זה בשם כמה פוסקים עיי"ש.

[אוהב אוצר]

אם המוח שלך עובד וחושב כמו שעבדו וחשבו הדור שלפני מאה שנה, אז אתה צריך להתייחס.

[אמסטרדם]

מתאמרא משמיה דהחזו"א [?] שכהיום בני אדם אינם בני אדם וחלומות אינם חלומות. [אך זה לא נוגע לכאו' להשאלה הנ"ל דהא כאן הוא קיבל עליו תענית בנדר].

[אוהב אוצר]

צודק ברישא של דבריך ובסיפא גם.

[אמסטרדם]

מקרה שאמר לי אדם בשחרית בשבת שחלם חלום רע בליל שבת, ושקם בבוקר אמר שיצום תענית חלום ואחר כך התחרט, האם צריך להתיר לו בשבת בשלושה אנשים או לא או הוא חייב לצום

למה לא יכול לסמוך על כל נדרי?

[קולמוס הסופר]

מתאמרא משמיה דהחזו"א [?] שכהיום בני אדם אינם בני אדם וחלומות אינם חלומות.

מעשה איש ז 11.JPG (35.07 KiB) נצפה 3100 פעמים

2.JPG (29.1 KiB) נצפה 3100 פעמים

ארחות רבינו 235.JPG (59.54 KiB) נצפה 3100 פעמים

ח.JPG (50.15 KiB) נצפה 3100 פעמים

האחרון בארחות רבינו רפ"ח.

[מן השורה]

אף אחד לא ענה על השאלה, האם צריך לצום או להתיר בג' אנשים.
פשוט שכיון שאמר שיצום תענים חלום צריך לצום, אבל מותר להשאל בג' אנשים [שאחד מהם גמיר הל' נדרים] דמתירים לצורך השבת. ועי' במ"ב סי' רפ"ח סק"ז, "כתב הט"ז אם הרהר ביום וחלם לו בלילה מענין ההרהור אין לו להתענות בשבת דההרהור גרם לו זה ולא הראוהו מן השמים", ואם כן, לד' החזו"א מחויב הוא להשאל ע"י פתח זה [דנדרים חלים לבטל מצוה].
אמנם כיון שאמר זאת רק כשקם בבוקר, דהיינו אחרי תחילת היום, שמא אי אפשר לו לקיים את הנדר אלא ביום ראשון, ואין ההתרה צורך השבת.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
אם כפי שהביאו הקודמים שאין היום שום משקל לחלומות, אולי זה נדר טעות (שבטעות חשב שהוא חייב לצום) ואינו צריך לא התרה ולא תענית?

[איש רגיל]

אמנם כיון שאמר זאת רק כשקם בבוקר, דהיינו אחרי תחילת היום, שמא אי אפשר לו לקיים את הנדר אלא ביום ראשון, ואין ההתרה צורך השבת.

נדרו היה לצום בשבת ולא ביום ראשון.

אם כפי שהביאו הקודמים שאין היום שום משקל לחלומות, אולי זה נדר טעות (שבטעות חשב שהוא חייב לצום) ואינו צריך לא התרה ולא תענית?

אני גם חושב כדבריך שזה נדר בטעות.

[אמסטרדם]

מקרה שאמר לי אדם בשחרית בשבת שחלם חלום רע בליל שבת, ושקם בבוקר אמר שיצום תענית חלום ואחר כך התחרט, האם צריך להתיר לו בשבת בשלושה אנשים או לא או הוא חייב לצום

למה לא יכול לסמוך על כל נדרי?

[מן השורה]

יש הסתברות שדבר כזה נחשב נדר בטעות, או כל' המשנה נדרי שגגות, אבל לא אינני בסוגיא מתי צריך התרה ומתי לא.
ובכל אופן הרי היו כאלו שחששו גם היום לחלומות, כמו שידוע שהגרי"ז היה עושה בקביעות הטבת חלום, א"כ כיון שבשעה שקם הוא חשש ואמר שיצום, מסתבר שראוי לו להתיר לפני שאוכל, לצאת מחשש איסור.

אולי זה נדר טעות (שבטעות חשב שהוא חייב לצום) ואינו צריך לא התרה ולא תענית?

תענית חלום אינו חיוב אלא שאמרו שהתענית יפה לחלום כאש לנעורת, וגם אמרו שאם חלם ונפשו עגומה עליו יכול לצום ואפילו בשבת, כך שמתחילה אין כאן צד חיוב.

[קולמוס הסופר]

תענית חלום אינו חיוב אלא שאמרו שהתענית יפה לחלום כאש לנעורת, וגם אמרו שאם חלם ונפשו עגומה עליו יכול לצום ואפילו בשבת, כך שמתחילה אין כאן צד חיוב.

אתה צודק וכמבואר במשנ"ב ר"כ סק"ז.
אכן עיין שו"ע או"ח רפ"ח ס"ה וז"ל:
י"א שאין להתענות תענית חלום בשבת אלא על חלום שראהו תלת זימני. וי"א שבזמן הזה אין להתענות ת"ח בשבת, שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע. והעולם אומרים שנמצא בספרים קדמונים שעל שלשה חלומות מתענים בשבת, ואלו הן: הרואה ס"ת שנשרף, או יוה"כ בשעת נעילה, או קורות ביתו או שיניו שנפלו; וי"א הרואה יוה"כ אפילו שלא בשעת נעילה; וי"א הרואה שקורא בתורה; וי"א הרואה שנושא אשה. והא דרואה שיניו שנפלו דוקא שיניו, אבל הרואה לחייו שנשרו, חלום טוב הוא דמתו היועצים עליו רעה ונ"ל שהחלומות שאמרו בפרק הרואה שהם רעים, גם עליהם מתענין בשבת.
כך שלכאו' החולם אם חלומו לא היה אחד מהנ"ל מ"מ היה אסור לו לצום, וע"ז בטח אמרו נדרי טעות.

[מן השורה]

אתה צודק שלדעת שו"ע הרב אינו צריך התרה. אבל זה ספק דאורייתא [שיש לו מתירין].

[קולמוס הסופר]

אתה צודק שלדעת שו"ע הרב אינו צריך התרה. אבל זה ספק דאורייתא [שיש לו מתירין].

למה שו"ע הרב?

[מן השורה]

טעיתי.