פורום אוצר החכמה

חשבתי שודאי מלא ילבש, אבל ראיתי שיש שרוצים להגיד שיש הרבה גברים ששמים עגיל אז כבר אין איסור,מה סוג האיסור כי ראיתי שרצו להגיד שאין איסור לא מלא ילבש ולא מחוקות הגויים אלא משחץ וגאוה
http://www.otzar.org/aspcrops/155015_237_36570273252-26122013.asp

בפשטות תליא בדרך העולם, דהא במתן תורה לבשו גם הזכרים עגילים, שנאמר "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי: וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן" (שמות לב, ב-ג).

אם איש אחד סיפק אותך, ב"ה. אם לא, אני יוסיף דברים נוספים.

גם בגמ' בבא בתרא (נב ע"א) מוצאים כך: "הני כיפי דמרתא ובני ברתא וכו', ופרשב"ם, כיפי - עגילים אנור"ש כדאמרינן בעלמא (עירובין דף צו:) כיפי תלא ליה עגילים תלה באזניהם. מרתא - שם חכם אחיו של ר' חייא.

וכדברי איש-אחד מבואר ברמ"א יו"ד סי' קנו ס"ב. ובכל זאת לא הייתי ממליץ לו לקנות לעצמו עגילים..

באירופה המזרחית היה נהוג עד לפני כמאה שנה, שבן בכור (או כזה שאחיו מתו, ל"ע) יענוד עגיל כסף על אוזנו השמאלית, כסגולה.

מותר.

בס"ד
משא ומתן יפה בנושא זה.
לבוש מלכות.

מ.ל. כתב:גם בגמ' בבא בתרא (נב ע"א) מוצאים כך: "הני כיפי דמרתא ובני ברתא וכו', ופרשב"ם, כיפי - עגילים אנור"ש כדאמרינן בעלמא (עירובין דף צו:) כיפי תלא ליה עגילים תלה באזניהם. מרתא - שם חכם אחיו של ר' חייא. .

בענין אי מרתא היא איש אחיו של ר' חייא - ולכן ראיה היא שמותר לאיש ללבוש עגילים - עי' בסדר הדורות בערך מרתא, דמטעם זה הקשה על הרשב"ם דנראה דמרתא דשם היה אשה עיי"ש בהמשך

ואם נאמר שמרתא הוא שם איש, אבל מרתא בת בייתוס בודאי היא שם אשה, וכן אבא בר מרתא (אמו) דהוא אבא בר מניומי (אביו), נמצא שמרתא הוא גם שם איש וגם שם אשה (כמדומה שהיה לנו אשכול על זה ואיני זוכר אם נזכר שם מרתא בין הרשימה)

מיללער כתב:

מ.ל. כתב:גם בגמ' בבא בתרא (נב ע"א) מוצאים כך: "הני כיפי דמרתא ובני ברתא וכו', ופרשב"ם, כיפי - עגילים אנור"ש כדאמרינן בעלמא (עירובין דף צו:) כיפי תלא ליה עגילים תלה באזניהם. מרתא - שם חכם אחיו של ר' חייא. .

בענין אי מרתא היא איש אחיו של ר' חייא - ולכן ראיה היא שמותר לאיש ללבוש עגילים - עי' בסדר הדורות בערך מרתא, דמטעם זה הקשה על הרשב"ם דנראה דמרתא דשם היה אשה עיי"ש בהמשך

ואם נאמר שמרתא הוא שם איש, אבל מרתא בת בייתוס בודאי היא שם אשה, וכן אבא בר מרתא (אמו) דהוא אבא בר מניומי (אביו), נמצא שמרתא הוא גם שם איש וגם שם אשה (כמדומה שהיה לנו אשכול על זה ואיני זוכר אם נזכר שם מרתא בין הרשימה)

על הגירסאות השונות בבבא בתרא שם, ראה ספר חנוך ילון עמ' 317-315; סיני כרך קז עמ' סז-סח.
ואגב, מרתא אינו שם איש, אלא שם אשה. נקודה.

קאצ'קלה כתב:ואגב, מרתא אינו שם איש, אלא שם אשה. נקודה.

עי' אות מד בטעמא דקרא שציין מרן הגרח"ק שליט"א לפסחים דף קג ע"א [מרתא אמר משמיה דרבי יהושע ניה"ק]

שוב ראיתי שבסה"ד [חלק תנאים ואמוראים - אות מ] כותב אכן ראיתי בפרק ערבי פסחים (פסחים ק"ג ריש ע"א), מרתא משמיה דר' יהושע, נראה דמרתא שם איש

בקרו טלה כתב:

קאצ'קלה כתב:ואגב, מרתא אינו שם איש, אלא שם אשה. נקודה.

עי' אות מד

ודאי אתה מתכוון להצביע על קטע זה:

אבל ברוב כת"י בפסחים אין הגירסא "מרתא", אלא:
"רב ברונא" (מינכן 95).
"רב בירונא" (אוקספורד 366).
"מרונא" (מינכן 6, רומי 134, קולומביה, ששון, בהמ"ל 271, בהמ"ל 850).
"מרינא" (רומי 125).
"מרי" (רומי 109).
ויש עוד עדי נוסח שלא ציינתי כעת.
ומה שכתב רשב"ם שמרתא הוא אחיו של ר' חייא, שומעים אנו בזה לדברי רס"ג ורה"ג שכתבו בפירוש שהוא שם אשה, אחות ר' חייא.

אם נסתמך על ספר היובלים הרי שיהודה היה עונד עגילים.
ז"ל שם פרק מ"א

(י) ותסר [תמר] בגדי אלמנות מעליה, ותכס בצעיף, ותעד עדיה, ותשב על יד השער על דרך תמנתה. (יא) ויעבור יהודה וימצא אותה, ויחשבה לזונה.
ויאמר אליה: אבוא אליך.
(יב) ותאמר: בוא. ויבוא,
ותאמר: הבה לי אתנני.
ויאמר: אין מאומה בידי, בלתי אם טבעתי על האצבע ונזם אזני ומטי אשר בידי.