פורום אוצר החכמה

ראיתי שהגרי"ד סולוביציק מביא בספריו כמו איש האמונה על בדידותו של האדם הדתי וגם בספריו האחרים על יסורי המאמין הדתי, לעומת זאת יש רבנים אחרים שמדגישים את מתיקות התורה, האם זו מחלוקת ויש שיטות בדבר,האם זה דומה למחלוקת בין שיטת בריסק שמחמירה לבין שיטת הנציב מוולוזין או שיטת הגרשז אוירבאך

אינו דומה. אין מי שטוען שהמצוות הן רק כשנעים- ובודאי שעל האדם לקיים מצוות תמיד, גם כשזה קשה וכרוך ביסורין.

בס"ד
בדלות עיני נראה כל דברי הרב שלח כמוזרים מעיקרם.
על חינוך מי אתה שואל? חינוך ילדים ובחורים? אם צריך לחנך אותם עפ"י משנתו הפילוסופית של הגרי"ד? אולי לחנך אותם לבדידות האיש המאמין?
אולי אתה מתכוון לחינוך עצמי של אנשים מבוגרים? שיתחנכו שצריך להרגיש בדידות דתית?
ומי שמרגיש את בדידותו הפילוסופית של איש האמונה שיתחיל להתחנך לנועם עול מצוות?

מי שחש בדידות מדתיותו אמור להיות יותר מחמיר? מי שחש נועם מהמצוות אמור להיות מקיל?

כל אחד ירשום בהזמנה של הבר מצוה של הבן שלו לפי הרגשת הלב, לא צריך פה הכרעה של החברים.