פורום אוצר החכמה

בחור בישיבה אצלנו שאל, לגבי ספריה ששמשה פעם בישיבה לספרי קודש, וכבר הרבה זמן אינה בשימוש, ורוצה כעת להניח שם נעליים.

האם שייך לדין של "סודרא דאזמניה וצר ביה"?

ומה הדין אם יפרק את הספריה ויבנה מחדש?

תומ"ר

הדין של קדושה שייך רק בתשמישי קדושה, כמו סת"ם שיש בהם תורה בכתב, אבל ספר קודש אינו בכלל זה והוי כשאר תשמישי מצוה שנזרקין אחרי שימושן, ומותרים בשימוש.
אמנם שימוש לנעליים יל"ע אם זה כבר תשמיש מגונה שאסור, וצריך חיפוש.
[לגבי לפרק את הספריה [או שאר תשמישי קדושה] אם זה מתיר, זו שאלה מעניינת, האם הקדושה הוא בחומר או רק בהצורה, צריך לבדוק מש"כ הפוסקים על הסגולה ללבוש בהריון חגור של ס"ת, שלפו"ר יש את הבעיה של תשמישי קדושה, אם דיברו על פיתרון כזה].

מנין שספר קודש אינו נקרא תשמישי קדושה?

יעויין בספר גנזי הקודש פ"ח סע' יח שתב שמותר ושכך פסק החזו"א לגר"ג נדל שליט"א וטעמו דסתמא דעתם שיניחו עליו עט וניייר ולא נתקדש לספרים בלבד.

יעויין בספר גנזי הקודש פ"ח סע' יח שתב שמותר ושכך פסק החזו"א לגר"ג נדל שליט"א וטעמו דסתמא דעתם שיניחו עליו עט וניייר ולא נתקדש לספרים בלבד.

מן השורה כתב:[לגבי לפרק את הספריה [או שאר תשמישי קדושה] אם זה מתיר, זו שאלה מעניינת, האם הקדושה הוא בחומר או רק בהצורה].

אולי אפשר להביא ראיה מטומאה שמבואר בשבת קי"ב ב' לגבי סנדל שניטלו אזניו עי"ש שאם התפרק כל הסנדל שפנים חדשות באו לכאן וירדה הטומאה, חזינן עכ"פ לגבי טומאה שהיא נתפסת בצורה ולא בחומר.

אולי ניתן להקל לגבי ספריה שלא נחשב "אזמניה", מפני שצורת "ספריה" נעשית במפעל גם לספרי חול להבדיל, ואיןלהם "אזמניה" דוקא לספרי קודש

גאולה בקרוב כתב:מנין שספר קודש אינו נקרא תשמישי קדושה?

במקורות לא מצינו יותר מאשר גוף תורה שבכתב, וכמו שכתבתי, גם עיין נפש החיים בפרקים האחרונים [אין זמני איתי לחפש עתה] שהקדושה של התורה שחלה על הסת"ם היא מקדשת את התשמיש. אבל ספר שלנו אין לו תורת כתיבה לענין קדושת גויל וקלף וכו' [עי' מג"א ומשנ"ב או"ח סי' של"ד לענין שריפה והיתר כתיבה ואכ"מ].

גאולה בקרוב כתב:אולי ניתן להקל לגבי ספריה שלא נחשב "אזמניה", מפני שצורת "ספריה" נעשית במפעל גם לספרי חול להבדיל, ואיןלהם "אזמניה" דוקא לספרי קודש

אזמניה שייך ע"י הבעלים גם אחרי העשיה, בפרט שכאן גם שימש בפועל לספרים.

אוהב אוצר כתב:יעויין בספר גנזי הקודש פ"ח סע' יח שתב שמותר ושכך פסק החזו"א לגר"ג נדל שליט"א וטעמו דסתמא דעתם שיניחו עליו עט וניייר ולא נתקדש לספרים בלבד.

לכאורה אינו דומה עט לנעל
שבעט סתמא דעתו שיניחו
ובנעל מסתמא דעתו שלא
שנית משמע שמדובר בשעת התשמיש לקדושה משא''כ כאן שמדובר לאח''כ

אליעזר שלום כתב:

אוהב אוצר כתב:יעויין בספר גנזי הקודש פ"ח סע' יח שתב שמותר ושכך פסק החזו"א לגר"ג נדל שליט"א וטעמו דסתמא דעתם שיניחו עליו עט וניייר ולא נתקדש לספרים בלבד.

לכאורה אינו דומה עט לנעל
שבעט סתמא דעתו שיניחו
ובנעל מסתמא דעתו שלא
שנית משמע שמדובר בשעת התשמיש לקדושה משא''כ כאן שמדובר לאח''כ

אם אינו מייחד אותו רק לקדושה כבר בטלה ההזמנה ומותר לכל דבר, ולכן אין הבדל בין בשעת שימוש קדושה ללאח"כ