פורום אוצר החכמה

אדם המקדש אשה האסורה עליו בחייבי לאוין או באיסור עשה, האם ברכות הקידושין הן ברכות לבטלה?

א. הברכות [חוץ מהראשונה ואסר לנו את העריות] הן ברכות נישואין. חז"ל תקנו אותם לנישואין מותרים ולא לנישואין אסורים.

ב. ברכת הקידושין ודאי לבטלה, איך יכול לברך על קידושי אשה אסורה ואסר לנו את העריות והתיר לנו את הנשואות לנו וכו'?? זו מותרת??

מאיר סובל כתב:א. הברכות [חוץ מהראשונה ואסר לנו את העריות] הן ברכות נישואין. חז"ל תקנו אותם לנישואין מותרים ולא לנישואין אסורים.

סברא נפלאה. ומה הדין בפיקו"נ, וכשעשה דוחה ל"ת?, לסברתך הבאה יהיה אסור.
הנה ביבום קי"ל שצריך קידושי מאמר קודם, ויל"ע הרי היא אשת אח [עם היתר] ואיך יברך על אשת אח, וכמובן י"ל.
ובעיקר הדברים, יש מקום לחלק בין לאוין שהקידושין אסורים ללאוין שרק הביאה אסורה [עי' קידושין ע"ח.].

מאיר סובל כתב:ב. ברכת הקידושין ודאי לבטלה, איך יכול לברך על קידושי אשה אסורה ואסר לנו את העריות והתיר לנו את הנשואות לנו וכו'?? זו מותרת??

בשו"ת חת"ס פירש אסר לנו את העריות על אשת איש דוקא [דאל"כ מה שייך להודות על איסורי קרובות בזמן קידושי אשה המותרת]. ולפ"ז מצד סברא זו שייך לברך בקידושי לאוין ועשה.

מן השורה כתב:

מאיר סובל כתב:א. הברכות [חוץ מהראשונה ואסר לנו את העריות] הן ברכות נישואין. חז"ל תקנו אותם לנישואין מותרים ולא לנישואין אסורים.

סברא נפלאה. ומה הדין בפיקו"נ, וכשעשה דוחה ל"ת?, לסברתך הבאה יהיה אסור.
הנה ביבום קי"ל שצריך קידושי מאמר קודם, ויל"ע הרי היא אשת אח [עם היתר] ואיך יברך על אשת אח, וכמובן י"ל.

אני מתקשה להבין את דבריך, אם עשה דוחה לא תעשה או בייבום למה לומר שחז"ל לא תיקנו שם? הלא זה דין התורה שיישאנה.

ומהיכן פשוט לכ"ת שבמאמר יש ברכות קידושין רגילים? הרי היא כבר זקוקה, ואין המאמר אלא ליחדה לו יותר משאר האחים [אם גדר אחר] אבל קידושין אינו.

לכאורה י"ל שאין לברך משום בוצע ברך ניאץ ה'?

אוצר החכמה כתב:אני מתקשה להבין את דבריך, אם עשה דוחה לא תעשה או בייבום למה לומר שחז"ל לא תיקנו שם? הלא זה דין התורה שיישאנה.

צודק.

זנב לשועלים כתב:לכאורה י"ל שאין לברך משום בוצע ברך ניאץ ה'?

נכון. כמו באו"ח סי' קצ"ו סעיף א' לגבי אכילת איסור.
אבל יתכן שכאן כיון שזה ברכת השבח על ענין הנישואין ואינו מתייחס ישירות למעשה הקידושין של עכשיו אלא רק שזהו זמן חיוב ברכת השבח, י"ל שמברך דסו"ס נעשה כאן קידושין.

וכה"ג יש לדון במי שהולך לישון בעזרה או שינת קבע בביהכ"נ אם יכול לברך המפיל, דמדין מורא מקדש אסור לישון שם א"א לברך המפיל על זה, [ואם יעקב אבינו ברך המפיל בהר המוריה, אולי הי' ברכה לבטלה- שהרי ביאר הגרי"ז מהו ואנכי לא ידעתי, ופרש"י אילו ידעתי לא ישנתי, שכיון שהוא מקום שכינה כמ"ש אכן יש ה' במקום הזה וא"כ היה אסור לישון, ואילו ידע לא הי' יושן - אא"כ נימא דקודם מ"ת ל"ש לומר בוצע ברך ניאץ ה', כשעדיין לא נצטוו].
והנה הפוסקים חילקו לגבי ברכה בין אם האיסור הוא מצד החפצא, כמו בגזל וכל מאכא"ס לבין אם הוא מצד הזמן, כגון יוה"כ וכו' [עי' בס' שערי הברכה פי"ג הערה כ"ב-כ"ג.], וא"כ י"ל בשינה בעזרה או בבהכ"נ אי"ז ברכה לבטלה.