בעקבות ההלוויה של שרון האם מותר לעבור לפני הארון

[שלח]

שמעתי שיכול להיות בעיה של בחוקות הגויים, כי נהוג לעשות רק הלוויה ולא לעבור לפני הארון האם ידוע מקורות בענין?

[אוהב אוצר]

יש"כ על ההערה. אבטל את נסיעתי המתוכננת ואשאר בביתי.

[משולש]

ללכת להלוויה של משומד ולכבד אותו. (וכ"ש לכבד משומדים שעדיין חיים לצערנו) זה יותר חוקות הגוים.

[אליעזר שלום]

מהיכא תיתי שהיה להכעיס
לכאורה היה רק לתיאבון
אין מצוה לקטרג
אא''כ יוכח אחרת

[בן החבורה]

ישנן שמועות מבוססות שאמו לא היתה מזרע ישראל

[חרבונה]

אאל"ט אמו היתה גיורת. השמועות הם על מידת כשרות גיוריה.
אך שלח הביא פה שאלה מעניינת שאף אחד לא ענה עליה, יש בזה משום חוקות הגויים או לא?

[משולש]

מה התשובה בזה שהוא לתיאבון?? איך אפשר לתת כבוד למומר לכל התורה כולה??

ובנוגע לחוקות הגוים יש בוודאי הרבה מקורות לזה, ואצטט מהמאירי:

בית הבחירה למאירי מסכת סוטה דף מט עמוד ב

כל שהוא מחקות הגוים אפי' לא היה ענין עבודה זרה תלוי בו ומנהג ישראל באותו ענין על דרך אחרת אין ראוי להניח מנהגות ישראל במנהגותיהם בדבר שאין בו להכריע אלא שהכל מנהג לבד וכל שכן במה שיש בו סרך להיות להם לאי זה סימן להיות מצויינים בין האחרים ועל זו אמרו המספר קמי הרי זה מדרכי האמורי ותספורת זה הוא שהיו מרחיבים גזיזת השער מצד הפנים ומ"מ התירו בקצתם לעשות כן מפני שהיו קרובים למלכות והיתה המלכות מקפדת להיות כלם נוהגים על טכסיס אחד וכן אף לאחר שאסרו חכמת יונית התירוה לבית רבן גמליאל מפני שהיו קרובים למלכות:

[אליעזר שלום]

מה התשובה בזה שהוא לתיאבון?? איך אפשר לתת כבוד למומר לכל התורה כולה??

ובנוגע לחוקות הגוים יש בוודאי הרבה מקורות לזה, ואצטט מהמאירי:

בית הבחירה למאירי מסכת סוטה דף מט עמוד ב

כל שהוא מחקות הגוים אפי' לא היה ענין עבודה זרה תלוי בו ומנהג ישראל באותו ענין על דרך אחרת אין ראוי להניח מנהגות ישראל במנהגותיהם בדבר שאין בו להכריע אלא שהכל מנהג לבד וכל שכן במה שיש בו סרך להיות להם לאי זה סימן להיות מצויינים בין האחרים ועל זו אמרו המספר קמי הרי זה מדרכי האמורי ותספורת זה הוא שהיו מרחיבים גזיזת השער מצד הפנים ומ"מ התירו בקצתם לעשות כן מפני שהיו קרובים למלכות והיתה המלכות מקפדת להיות כלם נוהגים על טכסיס אחד וכן אף לאחר שאסרו חכמת יונית התירוה לבית רבן גמליאל מפני שהיו קרובים למלכות:

על ראשית תשובתך
איך אפשר לפסוק ע''פ הרגשים
אנא נמק את תשובתך
בתודה מראש

[רחמים]

משלי פרק יא פסוק י

וּבַאֲבֹ֖ד רְשָׁעִ֣ים רִנָּֽה

שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שמה

כל הפורשים מדרכי צבור, והם האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארם, ואין נכללים בכלל ישראל בעשייתם, ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות, אלא הרי הם כבני חורין לעצמן כשאר האומות, וכן המומרים והמוסרים, כל אלו אין אוננים ואין מתאבלים עליהם, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים. הגה: הפורש מן הצבור ולא רצה לשאת עמהם במסים וארנוניות, מתאבלים עליו (תשו' רשב"א סי' תשס"ג) אבל אין שאר בני העיר צריכים לבטל ממלאכתן בשבילו לעסוק עמו (כן משמע בנ"י סוף מ"ק).

[משולש]

תודה לרחמים.
אני חשבתי שאיסור נתינת כבוד לרשעים הוא ידוע ואין צורך לומר אותו לת"ח כאן.
"מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו" וראה בשערי תשובה איך מסביר את הפסוק הזה.