וכדי לעשות מכל גמילות חסד חסד של אמת, טוב לאדם שיקטין מעשהו שהיטיב עם המבקש חסד מאיתו אף אם באמת רב הוא. ולכשיבוא המבקש להחזיק לו טובה על פעולתו אשר עבר לפניו ולומר לו תשואות חן חן, יאמר לו מה לך להחזיק, הלא עשיתי עימך רק דבר קטן מאד בלי טורח, או אך דבר שפתים, אף אם האמת בהיפך, שיגע ועמל מאד מאד עבורו. ולא כאותם העושים רק מעשה קטן הערך והיגיעה, ומגדילים מעשיהם יתר מפי שניים ממה שעשו, כדי שאור פני השואל יפלו על יגיע כפו לפי דבריו, ולא ידעו במה יקדם פניו לשלם תודות לו על עמלו ויגיע כפו לפי דבריו [יוסף אומץ]
האם מוכר מקור נוסף להנהגה טובה זו?
והאם פשיטא שמותר לשקר באופן כזה? ואולי הוא מצד סוגיית כתובות, כיצד מרקדין וכו' ומי שקנה מקח מהשוק וכו', והיינו שמותר שקר בשביל לעשות נח"ר לשני?