הודעהעל ידי יחיאל משה » א' ינואר 19, 2014 3:10 pm
נראה ש'עטרת ישועה' הוא מקביל ל'תפארת גדולה', כי ישועה משמעותה גבורה, שהגבור מושיע את הנדכאים, והגבור מתעטר בעטרת שמורה על גבורה וישועה.
וראה כמה דוגמאות בתנ"ך שתפקיד הגבור הוא להושיע:
(1) ספר ירמיה פרק יד פסוק ט
למה תהיה כאיש נדהם *כגבור* לא יוכל *להושיע* ואתה בקרבנו ידוד ושמך עלינו
(2) ספר צפניה פרק ג פסוק יז
ידוד אלהיך בקרבך *גבור* *יושיע* ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יגיל עליך
(3) ספר תהילים פרק כ פסוק ז
עתה ידעתי כי *הושיע* ידוד משיחו יענהו משמי קדשו *בגברות* *ישע* ימינו:
(4) ספר תהילים פרק קו פסוק ח
*ויושיעם* למען שמו להודיע את *גבורתו*:
וכן בשמונה עשרה 'אתה גבור לעולם וכו' רב להושיע'.
ובאופן כללי תפילה זו באה לדבר על מעלת ישראל שיש להם את השבת, והשבת היא להם אות גדולה, כמו שכתב רש"י בפרשת כי תשא (שמות לא) כי אות היא ביני וביניכם - אות גדולה היא לכם שנתתי לכם את יום מנוחתי למנוחה.
ואומרים מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, אשר יש להם אות גדולה בשני ביטויים מקבילים "תפארת גדולה - ועטרת ישועה". ומה היא האות הגדולה - 'יום מנוחה וקדושה לעמך נתת, וכו''
[ולמי שבקי בספרי שפת אמת ר' צדוק וכו' יש בשני אלו רמז לשני דרגות של שבת קודש, זכור ושמור, כנגד תפילין של ראש ותפילין של יד, כנגד נעשה ונשמע, וכו' וכו'.]