פורום אוצר החכמה

חקירות פילוסופיות אפשר להגיע לידי הוכחה מוחלטת?

ראיתי בספר אחד [המצוי בבתי המדרש] שדן בדרכי המלחמה של האדם עם עצמו כנגד דעות אפיקורסיות, ובתו"ד כתב "יצויין כי בחקירות פילוסופיות א"א להגיע לידי הוכחה מוחלטת (כי כל דרכי איש ישר בעניו) כלומר א"א להפריד בין המרכיב הפילוסופי מחד והשוחד הסובייקטיבי מאידך מה שניתן להשיג הוא להראות כי דעת המאמין אינה פחות לגיטימית מדעת האחר"

ודאי וברור ואין ספק בדבר שבחקירה פילוסופית אי אפשר להגיע לחקר אמת חד משמעית מוחלטת ומוכחת שאין לה פירכה, פילוסופיה כשמה כן היא, מחשבתית. ולעולם לא יהיו הוכחותיה כמו דבר מוחש או הנראה, ולא כמו חיבור חשבוני ומתמטי.
אם זה יהיה בבירור עובדתי או עדותי, או דבר שאינו מופשט אלא מוחש - זה יצא מכלל פילוסופיה!!

בס"ד
יש הבדל בין 'הוכחה' (שבזה צדק הוה אמינא) לבין 'וודאות', כמדומני שיש הרבה קביעות פילוסופיות שהן וודאיות מבחינה הסתברותית.
גם במדעים צריך להבדיל בין 'עובדה' מדעית לבין 'תיאוריה' מדעית, עובדה מדעית היא כמובן עובדה מוחלטת, תיאוריה מדעית איננה מדעית אם היא אינה ניתנת להפרכה.
ואיכה"מ. האריך בזה מיכאל אברהם.

לענ"ד, ודאות הסתברותית זה מושג שלקוי בסובייקטיביות של זה שמסתבר לו, לפי מה הוא החליט שזה סברא ודאית ולא פחות מזה??

בס"ד
הקביעה ההסתברותית שלכל סיבה יש מסובב, היא קביעה פילוסופית וודאית ומסתמא לא תטען שהיא נגזרת מבחינה סובייקטיבית.
(על אף שהיו פילוסופים (יום ותלמידיו) שערערו גם על הקביעה הזאת.)

הלשון 'להגיע לידי הוכחה מוחלטת' לא מונחת במקומה הראוי. יותר נכון היה לכתוב 'לראיה', 'לסברא/שיטה/אמת' מוחלטת. הפילוסופיה איננה מדע מדויק השואף להגיע לתוצאה ברורה מבחינה מדעית, אלא התבוננות מעמיקה ברובד שמאחורי כל דבר - הסיבה שמאחורי הבריאה, הסיבה להיות האדם בעולם, ואפילו העומד מאחורי המתמטיקה הכה-ברורה (ראה על הפילוסופיה של המתמטיקה בכ"מ). אמנם ברור, שכל הוגה ופילוסוף שגיבש לעצמו משנה סדורה (למעט הדוגלים בספקנות פילוסופית כמשנה סדורה, ואכ"מ), בנה בה שיטה בעלת יסודות ובנין מוצק, שמבחינתו היתה אמת. בדורות מאוחרים יותר נדחו שיטות רבות, או שאת מקומן תפסו אחרות (משפט הקוגיטו כדוגמא).

לכן שאלתי - מה רצה הכותב לאמר בספר הנ"ל? מהציטוט המקוטע בדבריך לא מובן האם הוא בא לדחות את הפילוסופיה העצמאית ובכך לחזק את האמונה, או רק לטעון כי גם אחרי חקירות פילוסופיות רבות לא-ניתן להגיע לאמיתות מוחלטות יותר מקביעותיה הפילוסופיות וההשקפתיות של התורה.
אם רצה לטעון כי הפילוסופיה משתנה מדור לדור, קצת קשה להוכיח על פי זה אמונה - הרי גם אמונתנו נתחדשה והוסללה במהלך דורות רבים (החוקרים, החסידות, הקבלה ועוד), ומובן שמה שהיה מובן לדור אחד כבר היה שונה אצל הדור שאחריו (לדוגמא - הגשמת הא-ל, שהרמב"ם קבעה כאפיקורסות והראב"ד הביא שגדולים וטובים ממנו סברו כן; חידוש ר' ישראל בעש"ט באחדות הא-ל, שאף מציאות העולם איננה נפרדת ממנו ית', והיא חידוש גדול; ועוד). ויל"ע.