עמוד 1 מתוך 1

אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ג' פברואר 04, 2014 5:30 pm
על ידי ישורון
לכבוד חכמי בית המדרש החשובים שליט"א...
פרשת תצוה - תשע"ד
הקדמה:
כתיב (שמות כח,ל) "ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים" וגו' ופירש"י הוא כתב שם המפורש שהיה נותנו בתוך כפלי החשן, שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו וכו'. עכ"ל. [גם בתרגום יונתן משמע הכי "דבהון חקיק ומפרש שמא רבא וקדישא" וכו'.]
וראב"ע (כח,ו) מאריך בענין ובתוך דבריו כתב וז"ל: ורבינו שלמה אמר כי האורים והתומים היו כתבי שם המפורש. ואילו ראה תשובת רבינו האי לא אמר ככה. עכ"ל. ובהוצאת 'עוז והדר' ציינו לתשובה זו שנדפסה בספר טעם זקנים עמוד 58, ומצאתיה כאן - http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43991&st=&pgnum=128
והרמב"ן (כח,ל) אחר שהאריך להקשות על פירושו של הראב"ע בענין האורים ותומים, ומאידך להצדיק פירושו של רש"י, ולבאר את הדברים, כתב לבסוף וז"ל: ומה שאמר (האבן עזרא) שאילו ראה (רש"י) תשובת רבינו האי לא אמר ככה, כבר ראינוה וחשבנוה, וידענו כי רבי אברהם לא נתכוון אליה. עכ"ל. [ונראה כוונת הרמב"ן במ"ש "וידענו כי רבי אברהם לא נתכוון אליה" דר"ל שלא פירשה והבינה בצורה נכונה, ונמצאת הבנתו באותה תשובה שאינה מכוונת.]
והשאלה:
והאמת שלא הבנתי מה ראה הראב"ע באותה תשובה עד שטען שאילו ראה אותה רש"י לא היה מפרש ככה. וממילא גם לא הבנתי תשובת הרמב"ן בזה. על כן אודה לכם מאוד על ביאור הדברים.

Re: אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ג' פברואר 04, 2014 9:49 pm
על ידי קולמוס הסופר
בס"ד
אולי טעו בכמה עמודים וזה כאן:
רב האי.JPG
רב האי.JPG (74.94 KiB) נצפה 4514 פעמים

ומכאן משמע שאין משתמשים כלל בשם המפורש, אם לא לצורך גדול מאד, ודלא כמשמע מרש"י שהכ"ג השתמש כסדר עם שם המפורש.

Re: אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ג' פברואר 04, 2014 10:04 pm
על ידי הוגה ומעיין
באוצר הגאונים ברכות חלק התשובות סי' ד-ו הובאו תשובות רב נסים גאון, רב שרירא גאון ובנו רב האי, הסוברים שאבני החושן עצמן נקראות 'אורים ותומים'. והיא שיטה שלישית, לא כרש"י שהוא שם המפורש ולא כאבע"ז שהוא כעין אצטרולב.

Re: אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ד' פברואר 05, 2014 12:00 am
על ידי מן השורה
יש לציין שהמחוור בשיטת הרמב"ם הוא כמ"ש הגאונים שהאבנים עצמם -או הכתב שעליהם- הוא האו"ת. הרמ' לא מזכיר כלל ענין שהי' שמות בכפלי החושן, [השוה עם המקורות וציונים במהד' פרנקל, ותמצא שי' הרמב"ם מחוורת בכ"מ].

Re: אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ד' פברואר 05, 2014 4:17 am
על ידי אמסטרדם
למה מונח בזכרוני שהיה שם מ"ב?

Re: אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ד' פברואר 05, 2014 5:33 am
על ידי הוגה ומעיין
למה שנתבאר בדעת הרמב"ם, יש לציין שכן נקטו המרכבת המשנה (בית הבחירה פ"ד ה"א) והכתב והקבלה בשיטתו.

Re: אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ד' פברואר 05, 2014 6:28 am
על ידי חכם באשי
אמסטרדם כתב:למה מונח בזכרוני שהיה שם מ"ב?

בפירוש הרוקח על התורה, סו"פ תצווה, איתא שזה היה שם ע"ב. וכך בספר גימטריאות לר' יהודה החסיד.

Re: אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ד' פברואר 05, 2014 7:44 am
על ידי הוגה ומעיין
חכם באשי כתב:
אמסטרדם כתב:למה מונח בזכרוני שהיה שם מ"ב?

בפירוש הרוקח על התורה, סו"פ תצווה, איתא שזה היה שם ע"ב. וכך בספר גימטריאות לר' יהודה החסיד.

בזהר (ח"ב רלד:), ש'אורים' הם שם מ"ב אותיות, ו'תומים' הם שם ע"ב אותיות.

Re: אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ד' פברואר 05, 2014 9:19 am
על ידי ישורון
יש"כ גדול לכם.
גבי מש"כ:
קולמוס הסופר כתב:ומכאן משמע שאין משתמשים כלל בשם המפורש, אם לא לצורך גדול מאד, ודלא כמשמע מרש"י שהכ"ג השתמש כסדר עם שם המפורש.

הנה אם כן מה משיב עליו הרמב"ן בזה ברמז בלבד הרי יש כאן טענה גדולה לכאורה?

Re: אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ד' פברואר 05, 2014 10:17 am
על ידי תורה תמימה
אמנם לא השכלתי לעיין בכל האמור, מלבד נמה שצטטתם כאן, אך אענה נא חלקי ויה"ר דאימא מילתא דתתקבל אף שלא עיינתי די.
כי כוונת הרמב"ן שאין לדון שימוש פרטי בשם, לבין שימוש שנעשה על פי הדבור. אך לגודל פשיטות הדבר תמהני אם אכן זו הכוונה כאן.

Re: אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ה' פברואר 06, 2014 11:27 am
על ידי ישורון
הוגה ומעיין כתב:באוצר הגאונים ברכות חלק התשובות סי' ד-ו הובאו תשובות רב נסים גאון, רב שרירא גאון ובנו רב האי, הסוברים שאבני החושן עצמן נקראות 'אורים ותומים'. והיא שיטה שלישית, לא כרש"י שהוא שם המפורש ולא כאבע"ז שהוא כעין אצטרולב.

מן השורה כתב:יש לציין שהמחוור בשיטת הרמב"ם הוא כמ"ש הגאונים שהאבנים עצמם -או הכתב שעליהם- הוא האו"ת. הרמ' לא מזכיר כלל ענין שהי' שמות בכפלי החושן, [השוה עם המקורות וציונים במהד' פרנקל, ותמצא שי' הרמב"ם מחוורת בכ"מ].

היא תשובת רבינו האי הנזכרת שם וזה מש"כ שם לעניננו:
אורים ותומים.jpg
אורים ותומים.jpg (81.34 KiB) נצפה 4445 פעמים

ושתי שאלות גדולות יש בזה:
1. האם אפשר לומר שכוונת האבן עזרא היתה לתשובה זו ולא לתשובה לענין השימוש בשמות הקודש, וה"ק אילו ראה רש"י תשובת רבינו האי שאורים ותומים הם אבני האפוד לא היה מפרש שהם שם המפורש, אחר ודברי הגאונים דברי קבלה הם? (אמנם הדוחק גלוי שגם הוא עצמו לא פירש שהם אבני האפוד אלא כלים בפני עצמם).
2. לדברי הגאונים, ולמבארים כן בשיטת הרמב"ם, כיצד אם כן מתפרש הפסוק שאמר "ונתת אל החושן את האורים ואת התומים", דמשמע שיש כאן נתינה של משהו חדש?

Re: אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ב' יוני 28, 2021 7:35 pm
על ידי גביר
עניין אורים ותומים לפי הספורנו, אינו בפירושו על התורה, ישנו בכתבי רבי עובדיה ספורנו, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ז, עמ' תקיט. ויעוין גם - אביגדור שולוואס, חיי היהודים באיטליה בתקופת הרינסאנס, ניו יורק תשטו, עמ' 176 ושם הערה 5, שמפנה למאור עיניים חלק ימות עולם עמ' סד שמביא דברים דומים גם בשם הספורנו, שלוואס מציין ן שלא מצא כן בפירושו.

Re: אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ה' יולי 01, 2021 12:37 am
על ידי עושה חדשות
מעל"ע, האם יש בחז"ל או בקדמונים משהו שיכול להתאים עם מש"כ בתרגום השבעים ש'אורים' היינו תשובה שלילית ו'תומים' זו תשובה חיובית.

Re: אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ו' יולי 02, 2021 10:42 am
על ידי תלמיד-חכמים
גם רבינו סעדיה גאון בפירושו הארוך לשמות (מהד' מוה"ק עמ' קנט), כתב במפורש כשיטת הגאונים והרמב"ם שהאבנים הן הן האורים ותומים. וז"ל: "ואמרו 'האורים והתומים' כאן שני כינויים, שכינה בהם את י"ב האבנים היקרות. ורצונו לומר בזה, שהן מאירות את החשכה ומאמתות דבר המוטל בספק"

Re: אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ג' נובמבר 30, 2021 8:27 am
על ידי גביר
גביר כתב:עניין אורים ותומים לפי הספורנו, אינו בפירושו על התורה, ישנו בכתבי רבי עובדיה ספורנו, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ז, עמ' תקיט. ויעוין גם - אביגדור שולוואס, חיי היהודים באיטליה בתקופת הרינסאנס, ניו יורק תשטו, עמ' 176 ושם הערה 5, שמפנה למאור עיניים חלק ימות עולם עמ' סד שמביא דברים דומים גם בשם הספורנו, שלוואס מציין ן שלא מצא כן בפירושו.


מאור עיניים, חלק ימות עולם פרק מו.

ויעוין כאן עמ' תא - [ותודה לרב 'מעין' שהפנה אותי למאמר זה בעניין אחר]

viewtopic.php?f=7&t=15406&p=561224#p561224

Re: אורים ותומים - כוונת האבן עזרא בקושייתו על רש"י

פורסם: ג' פברואר 20, 2024 11:57 pm
על ידי יהודהא
א. הוגה ומעיין .
ישורון כתב:
הוגה ומעיין כתב:באוצר הגאונים ברכות חלק התשובות סי' ד-ו הובאו תשובות רב נסים גאון, רב שרירא גאון ובנו רב האי, הסוברים שאבני החושן עצמן נקראות 'אורים ותומים'. והיא שיטה שלישית, לא כרש"י שהוא שם המפורש ולא כאבע"ז שהוא כעין אצטרולב.

מן השורה כתב:י....

ב. מן השורה .
... האם אפשר לומר שכוונת האבן עזרא היתה לתשובה זו ולא לתשובה לענין השימוש בשמות הקודש, וה"ק אילו ראה רש"י תשובת רבינו האי שאורים ותומים הם אבני האפוד לא היה מפרש שהם שם המפורש, אחר ודברי הגאונים דברי קבלה הם? (אמנם הדוחק גלוי שגם הוא עצמו לא פירש שהם אבני האפוד אלא כלים בפני עצמם).


ג.
עושה חדשות כתב:מעל"ע, האם יש בחז"ל או בקדמונים משהו שיכול להתאים עם מש"כ בתרגום השבעים
ש'אורים' היינו תשובה שלילית
ו'תומים' זו תשובה חיובית.


-----------------------------------------
א. הוגה ומעיין .
.תמיהני,נכון שלאב"ע כל פרטי האפוד והחושן מסמלים את המערכות האסרונומיות ודרך למשיכת השפעות מהם.אבל היכן מצאת בדבריו רמז לשימוש באיצטרולב.

בד"כ האב"ע בדברו בעניינים אלה הוא מדבר על עשיית צורות היכולות למשוך את ההשפעות,
ולא כלי שמטרתו ניווט והתמצאות בכוכבי השמיים.


ב. מן השורה .
* האם יש הסבר וסיבה לזהות את האורים ותומים עם אבני האפוד , ולא כמקובל לחושן ? כפי משתמע מהציטוט שהובא מר האי גאון. ודברים דומים ראיתי בעוד מקומות.
אמנם יש שמתייחסים לחושן והאפוד כחטיבה אחת שביחד ממלאים את תפקיד האורים ותומים. אבל האם ניתן לייחס זאת לאבני האפוד בלבד ?

ג. עושה חדשות.
שהם אינם שני דברים משלימים אלא שתי תשובות מנוגדות לפי הסימן שיעלה. ניתן אולי להבין מדברי האב"ע "כי לא נוכל לומר כי האורים הם עצמם התומים, כי כתוב ’לאורים ולתומים‘. ועוד, מלת ’לאורים‘ גם ’תומים‘ – לשון רבים, והנה דברים רבים הם!..
ולגבי ציטוט מתרגום השבעים, אין צורך בו כדי להעלות השערה מעין זו , ולולא חזל והמפרשים שאמרו אחרת, היה אפשר לדחוק כוונה כזו בפסוקים בסיפור המלחמה של שאול ויונתן.

כאשר בירר המלך באמצעות האפוד מי אשם בתבוסה לפלישתים: "וַיֹּאמֶר (שאול) אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל ה'… הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל ..
שמואל א פרק יד,מא.
בר"י קרא שם "הבה תמים – כלומר הַראֵה את החייב".
אבל בחזל וברבתינו המפרשים עולה במפורש לא כך - והנה הופרכו הדברים המשובשים בתרגום השבעים.

ד.התעלמות.
ובעיקר תמוה שלא ראיתי התייחסות לדברי האב"ע "כי שם היו האורים והתומים שמורים עד עת הצורך , אז יתנום מחוץ אל החושן ".
ויש להבין - את מה הוציאו ? לאן הוציאום ? מה עשו עם הדברים שהוצאו ?
לא ראיתי שדנו בכך, ואולי החכמים כאן יועילו בעניין.

ושמא יש כאן רמז להיתלות שהכוונה לאיצטרולב כדברי הוגה ומעיין לעיל. (קעג)