פורום אוצר החכמה

בספר הר צבי שבת כג. הביא את הקושייא המפורסמת שהגר"ח שאל את האמרי אמת, עי' תמונה


הרי שהביא שגר"ח שאל את האמרי אמת,

ולכאורה חשבתי לעצמי האם בבריסק גם יאמרו שהגר"ח שאל את האמרי אמת, ?

רק שנציין שהמקור לסיפור שמספר בהר צבי הוא מקובץ הבאר של חסיד גור באותם הימים, הרי שהמקור הוא גוראי, ולא בריסקאי,

לאחר זמן נרגעתי, שבשנה האחרונה נדפס שיעורי הגרא"י סולוביצ'יק שליט"א [שהוא דבר פלא כשלעצמו]

ובמסכת מנחות פרק התכלת הובא שם שהאמרי אמת שאל את הגר"ח, והגר"ח השיב לו תירוץ אחר לגמרי, והאמרי אמת תירץ כנ"ל

עי' תמונה

יישר כח על ההערה
האמת שהעירו לי על זה שכל אחד מהפלגים רוצה לנכס לעצמו
את התירוץ,
אם המקור הוא בהבאר, ושם מובא שהאמרי אמת תירץ, יכול להיות שזה באמת הגירסא הנכונה
מישהו אמר לי לבדוק בראש גולת אריאל
יישר כח שוב על המקורות,
ועל המידע לגבי שיעור הגרא"י.

למר עלון קב ונקי,

יש לך טעות, לצערי,

אין חולק שזה היה תירוצו של האמרי אמת, כל המחלוקת מי שאל למי האם הגר"ח שאל את האמרי אמת, או שהאמרי עצמו איהו קא מותיב לה ואיהו קמותיב לה ואיהו קא מפרק ליה,

אדרבא כפי שמופיע בספר של שיעורי הגרא"י שגירסא זו היא המסורת בבית בריסק כנראה לסיפור, נשמע הרבה יותר אוטנטי, ובפרט תירוצו של הגר"ח בנידון, שאין מצוות הדלקה אלא שהיא תהא מודלקת,

בקרוב אעלה סריקה של קובץ הבאר,

ועוד עדיות של אנשים שהיו נוכחים בשעת מעשה

ראשית תודה רבה על המקור הנ"ל

רק שמהספר הלז שהבאת הובא שהסיפור היה בבריסק,

ואילו בקובץ הבאר מובא שהסיפור היה בוורשא, [מכאן והלאה יש כבר לערר בכל האמינות לגבי המסורת הפולנית לסיפור]

כמו"כ בקובץ הבאר לא מובא כלל מי שאל אל "ושאל לו" ובקובץ הנ"ל מובא שהגר"ח שאל,



ושוב לפי המובא בשיעורי הגרא"י שם לאורך כל השטייקל האריך הגרא"י לראיות לדברי הגר"ח שנקט שאין כלל מצוות הדלקה אלא שהיא תהא מודלקת, ולפי"ז כלל לא מסתבר שהגר"ח ישאל שאלה שהוא חולק על יסוד זה,

בקשר לשיעורי הגרא"י סולבייציק שמחתי מאד לראות את שיעוריו מודפסים

כמעט לבשתי בגדי יו"ט

אבל דא עקא הלכתי היום לכל חנויות הספרים לברר היכן יש לקנות ספר זה ואף אחד לא ידע על קיומו של ספר זה

אולי תואיל בטובך להודיענו היכן יש להשיג את הספרים הנ"ל
מיהו המוציא לאור של הספרים,
ואם זה נעשה בהסכמה או לא

את הקובץ של שיעורי הגרא"י לקחתי מגניזה של כריכיה במאה שערים בי-ם, וסרקתי
אדרבא אשמח אם אחד מבאי בית המדרש יתן יותר פרטים על איזה מסכתות יצאו לאור ואם עתיד לצאת על עוד מסכתות, [לי יש רק מנחות ח"ב,]

קריינא דאיגרתא כתב:אדרבא כפי שמופיע בספר של שיעורי הגרא"י שגירסא זו היא המסורת בבית בריסק כנראה לסיפור, נשמע הרבה יותר אוטנטי, ובפרט תירוצו של הגר"ח בנידון, שאין מצוות הדלקה אלא שהיא תהא מודלקת,

לא הבנתי למה יותר אוטנטי בבריסק, הרי יתכן שהגר"ח שאל כדי ליישב, יש להעיר דעיקר שי' הגר"ח נמצאת בספרו פ"ט מביא"מ ה"ז ובספר חי' מרן רי"ז הלוי עמ' 82. והנני לצרף מה שכתבתי פעם בזה. [ואיני מבין למה קשה עדיין מההטבה]

והנה מובא במקראי קודש סי' ז' (מירחון הבאר שנה א' סי' כ"ה) שהגר"ח שאל את האמרי אמת מגור זצ"ל דאיתא בתנחומא פ' תצוה, א"ר חנינא סגן הכהנים, אני הייתי משמש בביהמ"ק ומעשה ניסים היה במנורה, משהיו מדליקין אותה מראש השנה לא הי' מתכבה עד שנה אחרת וכו', ושאל הגר"ח, הרי מצוה להיטיב את הנרות בכל יום, ותירץ האמרי אמת דנותן שמן בנר חייב משום מבעיר, א"כ היה יכול להוסיף טיפה א' בכל לילה לקיים מצות הדלקה, וגם נעשה נס שהיה דולק כל הלילה מאותה הטיפה, עכ"ד.
והנה היה מקום לשאול ב' שאלות על דברי התנחומא, א' איך קיימו מצות הדלקת הנרות בין הערביים. ב' איך קיימו הטבת הנרות, דאיתא בגמ' במנחות דף פ"ח ב', כיצד הוא עושה מסלקן ומניחן באוהל ומקנחן בספוג ונותן בהן שמן ומדליקן, והיינו דרך היא ההטבה, ואם הנרות נשארו דולקים לא היה שייך לקיים הטבה זו. והנה מדוקדק שהגר"ח לא שאל מצד מצות הדלקת הנרות, איך קיימו מצוה זו אם נשאר דולק כל השנה, דהגר"ח לשיטתו לא קשה מידי, דאין כלל מצוה להדליק אלא שיהיו דולקים, וכשהם דולקים א"צ לכרותם ולהדליקם וא"ש, וכל מה שהקשה הגרח הוא מצד מצות הטבת הנרות, דזו מצוה בקר וערב כל יום, ודיני המצוה הוא שיסלק הפתילה והשמן ויקנח בספוג כנ"ל, ועל כרחך מכבה הנר. ולפ"ז צ"ע מה ענה האמרי אמת זצ"ל, שע"י הוספת טיפה א' יקיים הדלקה, הא לא זה מה שהקשה הגר"ח". ובאמת גם צ"ע עיקר שיטת הגר"ח דנרות דולקים א"צ לכבותם, דהמצוה היא שיהיו הנרות דולקים, דהא ניחא מצד מצות הדלקת הנרות, אבל איכא גם מצות הטבת הנרות ומצד מצוה זו איך אפשר להניח את הנרות דולקים.
אולם התשובה לשאלה זו, וכפיה"נ זה גם ענה הגר"ח, הוא מה שביאר בחי' מרן רי"ז הלוי (עמ' 82, ד"ה והנה בפיה"מ), דכל הדין דסילוק הפתילה וקינוח הנר הוא דוקא בנר שכבה, אבל נר שלא כבה ר"צ זה, דהנה ל' הר"מ בפיה"מ פ"ג דמעילה, ודישון המנורה קצות הפתילות השרוף שנשרף מהם, עכ"ל. וצ"ע דבמ' במנחות כתוב דנדשן השמן ונדשנה הפתילה, וביאר הגרי"ז דדברי הרמב"ם קיימי בנר שלא כבה עדיין, וכל הגמ' במנחות הוא בנר שכבה דוקא, וכן ל' הרמב"ם בפ"ג מתמידין ומוספין הי"ב, מהו דישון המנורה, כל נר שכבה מסיר הפתילה וכל השמן וכו', ונר שמצאו שלא כבה מתקנו, עכ"ל. והיינו דנר שלא כבה א"צ להסיר הפתילה והשמן אלא מתקנו, ותיקון זה הוא מה שפירש בפיה"מ דמסיר ראש הפתילות השרוף שנשרף מהם, זת"ד. וא"כ זהו גם הביאור בתנחומא הנ"ל שהנרות דלקו כל השנה, ולא קשה איך קיימו מצות דישון והטבה, דבנרות דולקים אין דין דישון ולא על ראש הפתילה בלבד.

חן חן למערכה שלך

אבל חבל שלא הסתכלת בכל מה שהובא בשיעורי הגרא"י שם

וברוך שכוונת

בטח הסתכלתי,
אבל שם הוא נשאר בצ"ע מההטבה, ואילו אני לא מבין הרי לשיטת הגר"ח א"צ הטבה אלא אם כבה הנר. [וכנראה טעיתי בזה].

אגב, לשיטת הרמב"ם -כפי שביאר בו הגר"ח- יש רק תירוץ אחד על הקושיה הידועה של הב"י למה עושים ח' ימים חנוכה, כי השמן הספיק רק ליום א' והוא דלק ח' ימים רצופים, א"כ כל יום היה נס כי דלק שמינית כל יום. אבל אם כבה הנר איזה פעם שוב חל דין דשן על הנותר, וכפי שהקשה גם השפ"א במנחות פ"ח:, ואם לא נותר כלום, אז הוא שמן נס, וכידוע שהגר"ח לא ניחא ליה בהתירוץ שכל השמן היה נס, כי אין זה שמן זית אלא שמן נס.

בטלן כתב:בקשר לשיעורי הגרא"י סולבייציק שמחתי מאד לראות את שיעוריו מודפסים

כמעט לבשתי בגדי יו"ט

אבל דא עקא הלכתי היום לכל חנויות הספרים לברר היכן יש לקנות ספר זה ואף אחד לא ידע על קיומו של ספר זה

אולי תואיל בטובך להודיענו היכן יש להשיג את הספרים הנ"ל
מיהו המוציא לאור של הספרים,
ואם זה נעשה בהסכמה או לא

אם יש למישהו את שיעורי הגרא"י בפרט על מנחות, אשמח לקבל באישי.

אאל''ט יש המודפסים ויש הכתובים, ועולם יותר משתמשים בכתובים, ומי שכתב הא לא כתב הא.

כמדו' שסוג הב' עומדים תמיד למכירה אצל הכותב ר' פורטנוי.

לפי הבנתי מוכרים אותו רק לתלמידי הגרא"י, המודפסים נחשבים ללא-מדוייקים והכתובים בד"כ נחשבים יותר [ויש ויש].

להעיר - בצילום הנדפס שהובא לעיל כתוב שהק' האמרי אמת וכו', ידוע דבבריסק קוראים לו גור'ער רבי בסתם [ויש גם ר' ישראל בנו של הגור'ער רבי, ר' בונם בנו של הגור'ער רבי וכו']. אך כמו שכותבים 'הגרי"ז' ולא כותבים 'הסבא' ו'הגרי"ד' במקום 'האבא' כך כותבים 'האמרי אמת' [או 'הגרא"מ מגור']. אגב - צרם לי בס' משנת רבי מאיר הלוי שכתבו האבא, הסבא ר' חיים, וכו', זה נראה כס' ספרדי עם סיפורי סבתא... אך ממילא נכבש ע"י הס' שיעורי רבנו מאיר הלוי.

קריינא דאיגרתא כתב:ראשית תודה רבה על המקור הנ"ל

רק שמהספר הלז שהבאת הובא שהסיפור היה בבריסק,

ואילו בקובץ הבאר מובא שהסיפור היה בוורשא, [מכאן והלאה יש כבר לערר בכל האמינות לגבי המסורת הפולנית לסיפור]

כמו"כ בקובץ הבאר לא מובא כלל מי שאל אלא "ושאל לו" ובקובץ הנ"ל מובא שהגר"ח שאל,

א. אדרבה, מהספר הנ"ל (שערי אריה - נחלי אמונה) כתוב להדיה שהיה בווארשא. עיי"ש.
ב. להלן בקטע שבהבאר, מבואר בעליל שהכוונה שהגר"ח שאל להאדמו"ר, שהרי בהמשך כתוב "והשיב מרן שליט"א" ותל"מ.

לגבי שיעורי הגרא"י, יש לדעת שיש כמה רושמי השיעורים מכמה מחזורים, הן בכתב, והן מוקלדים. יש מהם שכתב היד קל לקריאה, אך הלשון מכביד, ויש שלהיפוך. יש מהם שאינם מדוקדקים, ויש מהם שדוקא הדקדוק המרובה מכביד על הקריאה. בדף שהעלית הגופן לא מהמעולים בשוק.

דבר בעתו

הדברים מופיעים השבוע ג"כ בגליון 'בנאות דשא' שע"י חסידי הגר"ש אלתר שליט"א, כמו שנדפס ב'הבאר' שהגר"ח שאל את הא"א, והא"א השיב לו כנ"ל
אבל באמת אין סתירה כלל, הגר"ח שאל את הא"א, והשיב לו מדיליה התירוץ שלו, והא"א חזר על הקושיא בפניו והשיב לו מדיליה שהוסיפו טיפת שמן, והכל על מקומו בשלום...