האבודרהם: רובם חושבים שמכוונים, אך הם לא מכוונים בתפילה כלל

[קריינא דאיגרתא]

הוא מביא דוגמא

למה דוקא, "זמירות" "יאמרו", ו"תשבחות" "ישמיעו"

ואם היה בסידור כתוב תשבחות יאמרו וזמירות ישמיעו, היינו מכוונים אחרת, ???
אבל בסידור כתוב "זמירות" שיש לה משמעות אחר כלל מתשבחות, ואותו זמירות כ' בסידור בדוקא "יאמרו" ולא ישמעו או יגידו,

והאבודרהם בהקדמתו, מורה שהכוונה בתפילה לא די בכוונת תרגום המילות לשפתו, אלא עליו להבין כל מילה מהו אומר,
לדוגמא זו מציינים כל מפרשי התפילה את הקטעים הבאים,

כמו"כ למה דוקא "פועל" נאמר על "גבורות". ואילו היו אומרים עושה גבורות, היה לזה משמעו אחרת כלל, ופשוט המילים לא היו נדבקות,

וכאן אני שואל למה,

כמו"כ למה נאמר "עושה" על "חדשות". ו"בעל" על "מלחמות".

בוא נתאר לעצמינו שהיה כתוב זורע מלחמות בעל צדקות, האם היוצרות היו מתהפכים, האם היינו מרגישים בשינוי, האם הייתה לנו כוונה אחרת,

כמו"כ
"זורע" על "צדקות". "מצמיח" על "ישועות". "בורא" על "רפואות". "נורא" על "תהלות". "אדון" על "נפלאות".

הרי כל הסידור נכתבו על ידי אנשי כנסת הגדולה, והגר"ח מוואלזין כותב שכל הסודות שגילה האריז"ל בכוונת התפילה, "אינה אפילו כטיפה מן הים"

אנא אם תוכלו לעזור לי ולכלל, למה נאמר כל תיבה על חברתה בדוקא,

[חשבונות רבים]

כמו"כ למה נאמר "עושה" על "חדשות". ו"בעל" על "מלחמות".

בוא נתאר לעצמינו שהיה כתוב זורע מלחמות בעל צדקות, האם היוצרות היו מתהפכים, האם היינו מרגישים בשינוי, האם הייתה לנו כוונה אחרת,

כמו"כ
"זורע" על "צדקות". "מצמיח" על "ישועות". "בורא" על "רפואות". "נורא" על "תהלות". "אדון" על "נפלאות".

אתה חושב שאפשר לומר בעל חדשות זורע מלחמות??!

[קולמוס הסופר]

בס"ד

ימלא פי תהלתך 150.JPG (52.19 KiB) נצפה 1597 פעמים