פורום אוצר החכמה

המשפחה עתידה להכניס בס"ד ס"ת.
אנו מתבוננים כעת מה להעדיף: בית כנסת שיש בו שלושה ס"ת אולם הגבאים מתחייבים שיקראו בו במשך כל השנה הראשונה רצוף
לעומת ישיבה שיש להם ס"ת אחד, בהשאלה, אולם ידועה המציאות שיש שבתות חופשה וחגים שלא נמצאים ובהם לא יקראו בו כלל.
מה דעת הת"ח דכאן בענין?
סימוכין וראיות וגם 'הקישים' למיניהן יתקבלו בברכה.

וכי אי אפשר להעביר את הס"ת לחגים ובין הזמנים מהישיבה לאיזה מנין אברכים שצריך?? [בפרט בחגים הרי מוציאים ב' ספרים, ורבים בתי הכנסת שיש להם רק אחד וגוללים]
ועי"ז אפשר לקיים שניהם לישיבה שאין לה בכלל, ולביכנ"ס הרי יש ספרים, וכל השיקול לא לתת לישיבה הוא שיהיו ימים שלא יקראו בו בישיבה, יש לזה פתרון.

1. אם קיים מנין כזה, בודאי שזה פתרון טוב.
2. המשפחה לא תוכל לעמוד 'בהעברות' האלו והאחריות הזאת על כל המשתמע.

אתה אומר שהגבאים מתחייבים על שנה אחת, מה יקרה אח"כ?. ברור שבישיבה בכמה שנים 'מכניסים' את כל השבתות וחופשות וכו' של השנה הראשונה.

כמדומני שעדיף הישיבה כי אין להם ס"ת, ואילו ביהכ"נ יש לו כבר ג' ס"ת. כי מסתבר העניין הוא שיהיה ממנו תועלת לציבור, ובישיבה הוא יותר נצרך.
[במה יש יותר עילוי נשמה או זכויות לתורמים, אם קוראים יותר בספר התורה שנתנו, גם כשברור שיש להם הרבה ספרי תורה אחרים, או פחות קריאות אבל במקום שהוא יותר נצרך. (ואל תשיבני שיש להם שאול, כי הגמ"ח ישאיל את הס"ת לאחרים וסו"ס יתרבו הקריאות), נראה לי יותר כהצד השני]

למה לא חשבו על האפשרות לתת לבית כנסת שלישי שאין לו בכלל? יש המון כאלו.

מן השורה כתב:אתה אומר שהגבאים מתחייבים על שנה אחת, מה יקרה אח"כ?. ברור שבישיבה בכמה שנים 'מכניסים' את כל השבתות וחופשות וכו' של השנה הראשונה.
כמדומני שעדיף הישיבה כי אין להם ס"ת, ואילו ביהכ"נ יש לו כבר ג' ס"ת. כי מסתבר העניין הוא שיהיה ממנו תועלת לציבור, ובישיבה הוא יותר נצרך.
[במה יש יותר עילוי נשמה או זכויות לתורמים, אם קוראים יותר בספר התורה שנתנו, גם כשברור שיש להם הרבה ספרי תורה אחרים, או פחות קריאות אבל במקום שהוא יותר נצרך. (ואל תשיבני שיש להם שאול, כי הגמ"ח ישאיל את הס"ת לאחרים וסו"ס יתרבו הקריאות), נראה לי יותר כהצד השני]

כנראה השאלה כי נהגו לקרוא בס"ת שנה שלימה כדי שאם ח"ו יש בה טעות ימצאו אותה בהקדם האפשרי ולכן אם תהיה ח"ו שגיאה בפרשת עקב וכדו' עלולים לעבור כמה שנים ולא ימצאו אותה, וא"כ יש לדון האם כיום שיש בדיקת מחשב א"צ להשגיח בזה כ"כ או שאין חילוק בגלל שיש גם פסולים כמו נגיעות וכדו' שהמחשב אינו קולט.
לענ"ד יש לשאול את הגבאים אם איכפת להם שיכניסו את הס"ת לביהכ"נ לשנה אחת ואח"כ יעבירו אותו לישיבה (והתשובה מן הסתם תלויה במה הענין של הגבאים להכניס הס"ת אצלם, האם הם מעוניינים בס"ת רביעי באופן קבוע או שהם מעוניינים בטקס הכנסת ס"ת) וזה יהיה הפתרון הטוב ביותר.

משולש כתב:למה לא חשבו על האפשרות לתת לבית כנסת שלישי שאין לו בכלל? יש המון כאלו.

כנראה יש להם שייכות עם הביהכ"נ והישיבה ואינם מחפשים סתם מקום להכניס הס"ת.

בן החבורה כתב:וא"כ יש לדון האם כיום שיש בדיקת מחשב א"צ להשגיח בזה כ"כ או שאין חילוק בגלל שיש גם פסולים כמו נגיעות וכדו' שהמחשב אינו קולט.

אני מכיר אישית שתי מקרים בהם התגלתה בשנה הראשונה טעות שפסלה את הספר, על אף שהספרים עברו בדיקת מחשב, ישנם טעויות שהמחשב אינו קולט כלל.

המחשב קולט הכל, ואף יותר מדי.
צורת הבדיקה היא המחשב מעיר על כל שינוי מהסריקה הקיימת אצלו, והאדם אמור לסנן איזה שינוי הוא בעל משמעות ואיזה לא. ולעיתים האדם טועה בזה ומסמן על שינוי מסויים שהוא לא בעל משמעות, בזמן שהוא כזה.
אני מקפיד לתת כל ספר לבדיקת מחשב [לפחות] פעמיים, ובכל פעם שישב אדם אחר על המחשב, בכדי שהטעות לא תחזור על עצמה.

הצד השווה שבדבריכם שעדיין יש מקום לחשוש מטעויות, וא"כ בודאי יש ענין שיקראו בו בשנה הראשונה את כל הפרשיות, וממילא יש לדון מה עדיף האם לקרוא בשנה הראשונה כל הפרשיות ואח"כ יקראו בו רק מפעם לפעם, או שיקראו בו בקביעות גם לאחר השנה הראשונה אלא שידלגו על כמה פרשיות של בין הזמנים וכדו'.
אם הפתרון שהצעתי הוא מעשי לענ"ד הוא הטוב ביותר כי על ידו אפשר לקיים שניהם.