פורום אוצר החכמה

פורסם: **ש' פברואר 15, 2014 7:39 pm**

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שכ

לסחוט כבשים (פי' פירות ומיני ירקות המונחים בחומץ ובמלח כדי שלא ירקבו) ושלקות, אם לגופם, שא"צ למים ואינו סוחטן אלא לתקנם לאכילה, אפי' סוחט לתוך קערה שאין בה אוכל, מותר.

ושאלתי מדוע אין בזה משום בורר?

פורסם: **ש' פברואר 15, 2014 9:53 pm**

מכיוון שאם אניח לאריות לומר את דברם תורי לעולם לא יגיע הנני קופץ להשיב בלא ידיעה של ממש
נ"ל שיש חילוק מהותי בין בורר לדש דבורר הוא בב' דברים מעורבים או אפילו במחוברים אך הם ניכרים כל אחד לעצמו אבל דש הוא במפרק האוכל מתוך הפסולת. ושני מלאכות אלו דיניהן חלוקים כמו שנתבאר בסוגיות ופוסקים.
ממילא בהנידון דכבשים אין שייך בורר אלא מפרק וכיוון שבהלכות מפרק מותר אין להקשות משום בורר.

פורסם: **ש' פברואר 15, 2014 10:34 pm**

יעויין בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שכ שגם בסחיטה שייך בורר, וכל עינין הגדר המבדיל בין בורר למפרק צריך לי ביאור:

יש מי שאומר דה"ה לבוסר שמותר לסחטו לתוך האוכל, ור"ת אוסר בבוסר ( הואיל ואינו ראוי לאכול) (טור).

משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שכ סעיף ה

(כ) הואיל ואינו וכו' - היינו דמשום זה הוי כבורר אוכל מתוך פסולת כי אותן בני אדם האוכלין אותו בטלה דעתן אצל כל אדם. ואם רוצה לאכול לאלתר אותו דבר שסוחט לתוכו הבוסר מותר כדלעיל בסימן שי"ט לענין בורר דמותר באוכל מתוך פסולת אם הוא לצורך אותה סעודה דהא משום סחיטה ליכא כאן כיון שבא לתוך האוכל כ"כ העו"ש והט"ז והמ"א השיג על זה דהא דמותר שם משום שאין דרך ברירה באוכל מתוך פסולת משא"כ בזה דרך ברירתו הוא דאי אפשר בענין אחר ועיין בא"ר שמצדד להקל כהעו"ש והט"ז ועיין בבה"ל שכתבנו דנכון להחמיר כדעת המ"א. אך אם הבוסר ראוי לאכול ע"י הדחק מי שסומך על דברי העו"ש וט"ז אין למחות בידו:

פורסם: **ש' פברואר 15, 2014 10:52 pm**

עיי"ש בביאור הלכה שכתב דהנכון כמ"ש בחמד משה ונשמת אדם שהוא כבורר ולא בורר ממש.

פורסם: **ש' פברואר 15, 2014 11:29 pm**

זה נידון גדול באחרונים.
ועיקר הקושי' לדברי המג"א בסי' שי"ט ס"ק ט"ז דאין בורר בסוחט פירות משום דהוי מין אחד דא"כ בכבשים מא"ל.
החילוק שכתבו שמפרק הוא במחובר ובורר במפורק יש לו מקור ברבינו חננאל בדף ע"ד ע"א עי"ש.
ובמק"א כתבנו דמוכח בכמה ראשונים שיש בזה חילוק בין בורר אוכל ופסולת או בורר ב' מיני אוכלין, ואכמ"ל.