פורום אוצר החכמה

שמעתי בשם הגרח"ק והגרנ"ק שליט"א דאין לומר תחנון ביום ראשון, האם משהו יודע היכן מופיע דבר זה?

בס"ד

אוי וויי. עכשיו נזכרת? הלא כבר אמרנו תחנון....

להרב קולמוס שליט"א,
השאלה שלי היא על פורים קטן המשולש.
ואבאר,
שיטת הר"ן מגילה דף ו': דפורים קטן חייב גם בסעודה, וחשש לו הרמ"א בסי' תרצ"ז, ולכאו' לפי הר"ן איכא חיוב סעודה במוקפין ביום א' וא"כ להרמ"א ה"ה גם לא יאמרו תחנון. ואולי הרמ"א לא חשש עד כדי כך, אלא רק וטוב לב משתה תמיד.

[מ"מ תודה רבה, שמעתי פעם שדעת הגרי"ש שבמשולש רגיל גם בפרזים לא אומרים, כעת נוכחתי שהוא טעות].

בן החבורה כתב:אוי וויי. עכשיו נזכרת? הלא כבר אמרנו תחנון....

עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו, שנא' ארפא משובתם אוהבם נדבה (יומא פ"ו.),
אם ראית ת"ח שעבר עבירה ביום אל תהרהר אחריו בלילה שודאי עשה תשובה,
ולא ימצא איחור התשובה זולתי בעם הארץ כו' (רבינו יונה, שער א' אות ד' בערך)

בס"ד


טעות שלי או שלו...

הכל מתחיל מהשאלה האם לדעת המחייבים משתה ושמחה בפורים קטן, המוקפים מחולקים מהפרוזים ביום חגם, או שכולם חוגגים בי"ד. דעת הפמ"ג, ונמשך אחריו המשנ"ב, דגם המוקפים חוגגים בי"ד, ולדעתם אין חיוב סעודה בט"ו, ומשכך אין פורים קטן המשולש, והשאלה לא התחילה.
אלא שמנהג העולם הוא שגם בפורים קטן המוקפים חוגגים בט"ו, ואז לכאו' נדחה זמן סעודתם ליום א'. ובהם יש לדון האם מה שאנו מחמירים לעשות משתה ושמחה בפורים קטן, פוטר אותנו מתחנון.
נמצא שיש כאן ספק ספיקא, ספק אם מוקפים מחולקים מהפרוזים בפורים קטן, ואת"ל שהמוקפים אכן בט"ו, ספק אם חומרא פוטרת מתחנון.

ולענין הלכה למעשה, יש שהחמירו בתחנון וכל עוד לא ראו ילד נימול לפנינו הרי ידם הימנית דופקת בעוז על מפתח לבבם, והם צריכים להחמיר במקום ספק ספיקא. אך יש שלא אומרים תחנון אף ביומא דהילולא של הרב הראשי של מרקש לפני מאתיים שנה, מספק שמא היתה להם סבתא מרוקאית... ולדידהו פשיטא שאין לומר ח"ו תחנון בפורים קטן המשולש.

ועוד אדבר, כל הספק הוא רק אם אכן עושים משתה ושמחה ביום א' במקום בשבת, אך כמדומני שרובא דרובא הוסיפו מאכל מיוחד בש"ק וכד', ובזה יצאו ידי חובתם. וזה ודאי שא"א לתפוס החבל משני ראשיו, לא להרבות במשתה ושמחה ביום ראשון , אך לפוטרו מתחנון.

אני ראיתי ת"ח אחד, שעשה משתה ושמחה בסעודה שלישית, ומשכה עמוק אל תוך הלילה, עד שבשעת חצות של מוצ"ש ראיתיו מסתובב מנודנד ברחובות.
ובאחד מבתי המדרש החשובים, אף שלענין תחנון ביום א' נפלה מחלוקת גדולה בין המתפללים, וכמעט שבאו לידי קטטה, מ"מ אחר התפילה עשו סעודה גדולה ומשתה ושמחה, ולא נחה דעת המשתתפים עד שיצאו בריקוד סוער ברחבה הסמוכה לביהמ"ד בשירת עוצו עצה ותופר וכו'. אכי"ר.

קולמוס הסופר כתב:טעות שלי או שלו...

שאלתי את המחבר, הרב גולדברג, ואמר לי שצריך לראות בפנים אבל אינו זוכר שהיה שאלה על פורים קטן וכנראה זה היה על פורים משולש רגיל [בקיצור, טעות שלו].

איש רגיל כתב:הכל מתחיל מהשאלה האם לדעת המחייבים משתה ושמחה בפורים קטן, המוקפים מחולקים מהפרוזים ביום חגם, או שכולם חוגגים בי"ד. דעת הפמ"ג, ונמשך אחריו המשנ"ב, דגם המוקפים חוגגים בי"ד, ולדעתם אין חיוב סעודה בט"ו, ומשכך אין פורים קטן המשולש, והשאלה לא התחילה.
אלא שמנהג העולם הוא שגם בפורים קטן המוקפים חוגגים בט"ו, ואז לכאו' נדחה זמן סעודתם ליום א'. ובהם יש לדון האם מה שאנו מחמירים לעשות משתה ושמחה בפורים קטן, פוטר אותנו מתחנון.
נמצא שיש כאן ספק ספיקא, ספק אם מוקפים מחולקים מהפרוזים בפורים קטן, ואת"ל שהמוקפים אכן בט"ו, ספק אם חומרא פוטרת מתחנון.

הפמ"ג הוא פלא, וכבר תמהו עליו הגרש"ז בהליכות שלמה ועוד רבים, הפמ"ג הביא ב' מקורות לדבריו, א' שהראשונים הזכירו רק י"ד וכתבו דא"צ לעשות בט"ו שבאד"א, אבל כמובן אין ראיה מדבריהם שהם דברו על מקומות פרוזים שנהגו בפורים רגיל להוסיף גם בט"ו וע"ז כתבו שבאדר א' א"צ להוסיף גם בט"ו, ב' שבגמ' כתוב אין בין י"ד שבאדר א' לי"ד שבאדר ב' אלא וכו' ושוין שאסורין בהספד ותענית, ולא הזכירו גם ט"ו, ע"כ שט"ו אין בכלל באדר א'. וג"ז פלא שהרי לגבי הספד ותענית שכתוב שם בגמ' אנו פוסקים שגם ט"ו אסור, א"כ ע"כ גם ט"ו בכלל, והגמ' לא דק בזה. ולכן אמר הגרש"ז שנוהגים המוקפים בט"ו, וכן עיין מאמר מהגרא"י זלזניק זצ"ל במוריה [ציין לזה בלוח ההלכות והמנהגים] שהסיק כן, וכ"כ בלוח אר"י לשנה זו [בשבת], [וצריך לעיין בס' זה השולחן להג"ר שריה דבליצקי, בסי' תרצ"ז].

עכ"פ זה לא חומרא זה שיטה מעיקר הדין, וא"כ חזרנו לנידון שיש לומר שלשיטת הר"ן יש חיוב סעודה ביום ראשון וא"כ להרמ"א שחשש להר"ן י"ל שגם לא אומרים תחנון.

מן השורה כתב:

קולמוס הסופר כתב:טעות שלי או שלו...

שאלתי את המחבר, הרב גולדברג, ואמר לי שצריך לראות בפנים אבל אינו זוכר שהיה שאלה על פורים קטן וכנראה זה היה על פורים משולש רגיל [בקיצור, טעות שלו].

איש רגיל כתב:הכל מתחיל מהשאלה האם לדעת המחייבים משתה ושמחה בפורים קטן, המוקפים מחולקים מהפרוזים ביום חגם, או שכולם חוגגים בי"ד. דעת הפמ"ג, ונמשך אחריו המשנ"ב, דגם המוקפים חוגגים בי"ד, ולדעתם אין חיוב סעודה בט"ו, ומשכך אין פורים קטן המשולש, והשאלה לא התחילה.
אלא שמנהג העולם הוא שגם בפורים קטן המוקפים חוגגים בט"ו, ואז לכאו' נדחה זמן סעודתם ליום א'. ובהם יש לדון האם מה שאנו מחמירים לעשות משתה ושמחה בפורים קטן, פוטר אותנו מתחנון.
נמצא שיש כאן ספק ספיקא, ספק אם מוקפים מחולקים מהפרוזים בפורים קטן, ואת"ל שהמוקפים אכן בט"ו, ספק אם חומרא פוטרת מתחנון.

הפמ"ג הוא פלא, וכבר תמהו עליו הגרש"ז בהליכות שלמה ועוד רבים, הפמ"ג הביא ב' מקורות לדבריו, א' שהראשונים הזכירו רק י"ד וכתבו דא"צ לעשות בט"ו שבאד"א, אבל כמובן אין ראיה מדבריהם שהם דברו על מקומות פרוזים שנהגו בפורים רגיל להוסיף גם בט"ו וע"ז כתבו שבאדר א' א"צ להוסיף גם בט"ו, ב' שבגמ' כתוב אין בין י"ד שבאדר א' לי"ד שבאדר ב' אלא וכו' ושוין שאסורין בהספד ותענית, ולא הזכירו גם ט"ו, ע"כ שט"ו אין בכלל באדר א'. וג"ז פלא שהרי לגבי הספד ותענית שכתוב שם בגמ' אנו פוסקים שגם ט"ו אסור, א"כ ע"כ גם ט"ו בכלל, והגמ' לא דק בזה. ולכן אמר הגרש"ז שנוהגים המוקפים בט"ו, וכן עיין מאמר מהגרא"י זלזניק זצ"ל במוריה [ציין לזה בלוח ההלכות והמנהגים] שהסיק כן, וכ"כ בלוח אר"י לשנה זו [בשבת], [וצריך לעיין בס' זה השולחן להג"ר שריה דבליצקי, בסי' תרצ"ז].

עכ"פ זה לא חומרא זה שיטה מעיקר הדין, וא"כ חזרנו לנידון שיש לומר שלשיטת הר"ן יש חיוב סעודה ביום ראשון וא"כ להרמ"א שחשש להר"ן י"ל שגם לא אומרים תחנון.

הרמ"א לא הזכיר אלא יד ומנ"ל להוסיף מסברתנו וכן ראיתי שהכריע בפשטות המנחת יצחק למעשה שזו "הזדמנות" למוקפין לשמוח ביד, שבשנים רגילות ובאדר ב אין להם דין שמחה אלא בטו ודלא כפרזיםן שיש להם גם בטו

לעניין הטעם, לענ"ד פשוט, ראה רמבן בתחילת מגילה שביאר בארוכה שקביעות ב' ימים לפורים היא משום כבוד הפרזים שמדעתם ידעו לשמוח להודות ולהלל כשנחו מאויביהם, וזה היות ולא היתה להם חומה לבטח בה, אבל בני המוקפים לא הרגישו עד שתקנו להם חכמים פורים, וראה בפנים בארוכה (י"א שאילו זכה פורים להיות ח ימים כדחנוכה, לא היה ילד שאינו מכיר רמב"ן זה).
וידועים דברי החת"ס שבאדר א' הוא זמן מועד לכל דבר ועניין ולא אדר ב, ולמי שנעשה לו נס יש לו לקבוע זמן שמחתו באדר א', (ורק פורים תיקנו בב לסמוך לגאולה וכמפורש בגמ') וכתב שמדין זה יש לנו לשמוח בפורים קטן, דהיינו שנעשה לנו נס.
ולאור דברי הרמבן הכל כמין חומר, שכל תקנת טו' היא למי של הרגיש מעצמו, אבל שמחה ללא תקנה, אינה אלא ביד'


וטוב לב משתה תמיד




תוקנה לשון שהיתה בה עזות מסויימת, והוא רחום יכפר עוון

מן השורה כתב:

קולמוס הסופר כתב:טעות שלי או שלו...

שאלתי את המחבר, הרב גולדברג, ואמר לי שצריך לראות בפנים אבל אינו זוכר שהיה שאלה על פורים קטן וכנראה זה היה על פורים משולש רגיל [בקיצור, טעות שלו].

איש רגיל כתב:הכל מתחיל מהשאלה האם לדעת המחייבים משתה ושמחה בפורים קטן, המוקפים מחולקים מהפרוזים ביום חגם, או שכולם חוגגים בי"ד. דעת הפמ"ג, ונמשך אחריו המשנ"ב, דגם המוקפים חוגגים בי"ד, ולדעתם אין חיוב סעודה בט"ו, ומשכך אין פורים קטן המשולש, והשאלה לא התחילה.
אלא שמנהג העולם הוא שגם בפורים קטן המוקפים חוגגים בט"ו, ואז לכאו' נדחה זמן סעודתם ליום א'. ובהם יש לדון האם מה שאנו מחמירים לעשות משתה ושמחה בפורים קטן, פוטר אותנו מתחנון.
נמצא שיש כאן ספק ספיקא, ספק אם מוקפים מחולקים מהפרוזים בפורים קטן, ואת"ל שהמוקפים אכן בט"ו, ספק אם חומרא פוטרת מתחנון.

הפמ"ג הוא פלא, וכבר תמהו עליו הגרש"ז בהליכות שלמה ועוד רבים, הפמ"ג הביא ב' מקורות לדבריו, א' שהראשונים הזכירו רק י"ד וכתבו דא"צ לעשות בט"ו שבאד"א, אבל כמובן אין ראיה מדבריהם שהם דברו על מקומות פרוזים שנהגו בפורים רגיל להוסיף גם בט"ו וע"ז כתבו שבאדר א' א"צ להוסיף גם בט"ו, ב' שבגמ' כתוב אין בין י"ד שבאדר א' לי"ד שבאדר ב' אלא וכו' ושוין שאסורין בהספד ותענית, ולא הזכירו גם ט"ו, ע"כ שט"ו אין בכלל באדר א'. וג"ז פלא שהרי לגבי הספד ותענית שכתוב שם בגמ' אנו פוסקים שגם ט"ו אסור, א"כ ע"כ גם ט"ו בכלל, והגמ' לא דק בזה. ולכן אמר הגרש"ז שנוהגים המוקפים בט"ו, וכן עיין מאמר מהגרא"י זלזניק זצ"ל במוריה [ציין לזה בלוח ההלכות והמנהגים] שהסיק כן, וכ"כ בלוח אר"י לשנה זו [בשבת], [וצריך לעיין בס' זה השולחן להג"ר שריה דבליצקי, בסי' תרצ"ז].

עכ"פ זה לא חומרא זה שיטה מעיקר הדין, וא"כ חזרנו לנידון שיש לומר שלשיטת הר"ן יש חיוב סעודה ביום ראשון וא"כ להרמ"א שחשש להר"ן י"ל שגם לא אומרים תחנון.

א. כתבתי שמנהג העולם הוא דלא כהפמ"ג.
ב. כתבתי שלעשות משתה ושמחה בפורים קטן הוא חומרא, ול כפי שהבנת שהדעה שהמוקפים עושים משתה ושמחה בט"ו באדר א' [שזו דעה מתי יש לנהוג את החומרא].

ידידיה כתב:ולאור דברי הרמבן הכל כמין חומר, שכל תקנת טו' היא למי של הרגיש מעצמו, אבל שמחה ללא תקנה, אינה אלא ביד'

לא הבנתי, גם לשמוח באדר א' הוא מאותה תקנת אנכנה"ג לשמוח בפורים, וכמו שבאדר ב' אין המוקפין שמחים בי"ד אלא בט"ו ה"ה גם באדר א'. [אא"כ כונתך לומר שהשמחה באדר א' הוא מדין מי שנעשה לו נס ולא מדין תקנת אנכנה"ג וכעין ד' החת"ס [בהגהות על הגמ' שם, ובשו"ת או"ח סי' ר"ח] שהזכרת, אבל לשון הר"ן שהעלים כ"ז משמע שהדין שמחה הוא כפשוטו וכמו תקנת הפורים של אדר ב'].

איש רגיל כתב:א. כתבתי שמנהג העולם הוא דלא כהפמ"ג.
ב. כתבתי שלעשות משתה ושמחה בפורים קטן הוא חומרא, ול כפי שהבנת שהדעה שהמוקפים עושים משתה ושמחה בט"ו באדר א' [שזו דעה מתי יש לנהוג את החומרא].

באמת לא הבנתי נכון את דבריך, וכעת אני שומע את עצתך שזה ס"ס, [אלא דיש לי מקום עיון קצת, דאחר דפטור מתחנון הוא כי זה סותר ליום שמחה, א"כ יתכן דגם אם הוא משום חומרא מ"מ מוכרח גם שלא יאמרו תחנון, וצ"ע].

מן השורה כתב:

ידידיה כתב:ולאור דברי הרמבן הכל כמין חומר, שכל תקנת טו' היא למי של הרגיש מעצמו, אבל שמחה ללא תקנה, אינה אלא ביד'

לא הבנתי, גם לשמוח באדר א' הוא מאותה תקנת אנכנה"ג לשמוח בפורים, וכמו שבאדר ב' אין המוקפין שמחים בי"ד אלא בט"ו ה"ה גם באדר א'. [אא"כ כונתך לומר שהשמחה באדר א' הוא מדין מי שנעשה לו נס ולא מדין תקנת אנכנה"ג וכעין ד' החת"ס [בהגהות על הגמ' שם, ובשו"ת או"ח סי' ר"ח] .

אכן לכך כיונתי, והיינו כהסבר להלכה למעשה ע"פ הרמ"א והפר"מ.

א"כ אתה מסכים שלפי המנהג גם בט"ו אז צודקת ההערה שלכאו' יש להרבות בסעודה וגם אין לומר תחנון ביום ראשון ?

מן השורה כתב:שמעתי בשם הגרח"ק והגרנ"ק שליט"א דאין לומר תחנון ביום ראשון, האם משהו יודע היכן מופיע דבר זה?

כן ראיתי מובא ב'סידור' שהו"ל עם פסקי הגרח"ק.

איש רגיל כתב:וזה ודאי שא"א לתפוס החבל משני ראשיו, לא להרבות במשתה ושמחה ביום ראשון , אך לפוטרו מתחנון.

דפח"ח, וזה דבר חשוב בהרבה ענינים כאלו, לשים לב שלא הגיוני רק לחדול מתחנון בלי להוסיף ב"ענינו של יום" (כגון ביום הילולא - ללמוד מתורתו של בעל היום).

ולגוף הדברים:
את"ל שיש ענין להוסיף בסעודה באדר א'.
ואת"ל שלמוקפים הוא בט"ו.
עדיין יש מקום לשאול אם כשחל ט"ו בשבת הענין הזה נדחה ליום ראשון או שנשאר בשבת!

וכמנהג המקום להסיט את האשכול לענינים קרובים:

איך מקיימים את הענין להרבות בסעודה בפורים קטן כשחל ביום שישי?
בפרט: איך נזהרים שזה לא יתנגש עם האיסור לעשות סעודה גדולה בעש"ק?

עזריאל ברגר כתב:ולגוף הדברים:
את"ל שיש ענין להוסיף בסעודה באדר א'.
ואת"ל שלמוקפים הוא בט"ו.
עדיין יש מקום לשאול אם כשחל ט"ו בשבת הענין הזה נדחה ליום ראשון או שנשאר בשבת!

ראו המצו״ב

מרא דאתרא כתב:ראו המצו״ב

‎⁨אם יש דיני פורים המשולש בפורים קטן שחל בשבת⁩.pdf[

יישר כח גדול.

הערה כללית: דעתי בענינים כאלו ללכת לפי הכלל הידוע "כל מקום שהלכה רופפת בידך - פוק חזי מאי עמא דבר", ו"הנח להם לישראל, אם לא נביאים בני נביאים הם".
ולכן: אמנם מצד הסברא יש מקום לפלפל ולומר שאין אומרים תחנון ביום הזה, אך אם כבר הורגלו בעם ישראל בפשטות לומר תחנון - אין בכוח הפלפול לשנות את המנהג.
ויש דברים רבים גדולים מאלו שמצד הפלפול היה ראוי לשנותם אלא שהולכים אחרי המנהגים, בין לקולא ובין לחומרא.

ועפ"ז לפענ"ד אין שום מקום להימנע מאמירת תחנון בט"ז אדר א', ולא ביום ראשון של פורים המשולש בפרזים.

ומה עושים היום במנחה לפי"ז? לא שמעתי חידוש זה עד הנה.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ומה עושים היום במנחה לפי"ז? לא שמעתי חידוש זה עד הנה.

מהיכי תיתי לחלק בין שחרית למנחה?