פורום אוצר החכמה

בגמ' בעירובין דף סג. אמר רבי אליעזר לאימא שלום אשתו [מופיע כמה פעמים בש"ס.
ועיין ברש"י שזה היה שמה אימא שלום. והשאלה האם מותר וראוי לקרוא לאשה בשם של גבר,
הן מצד הלכות לא ילבש וכו'
והן מבחינה קבלית יותר. אשמח על כל מידע בענין.

הלא כבר היה אשכול על זה?
viewtopic.php?f=17&t=15010&hilit=%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90+%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D

בס"ד
כנראה שהאשכול הקודם לא סיפק אותו.
הלא אותו ניק פתח את שתי האשכולות.

או יותר פשוט, ששכח.

בס"ד
תשובות ערוכות בנושא זה.
הראשון אוסר השני מתיר.

לא מוכרח מלשון הגמ' ורש"י ששלום היה שמה ממש, ניתן לומר ש'אימא שלום' היה כינויה משום איני-יודע-למה (ע"ד הטיית השם ביידיש - ר' מרדכי' רעביצין), ולא באנו לנידון זה כלל.

איש.dot כתב:לא מוכרח מלשון הגמ' ורש"י ששלום היה שמה ממש, ניתן לומר ש'אימא שלום' היה כינויה משום איני-יודע-למה (ע"ד הטיית השם ביידיש - ר' מרדכי' רעביצין), ולא באנו לנידון זה כלל.

דוחק. יותר פשוט, ששם 'שלום' בימיהם לא היה מיועד לזכרים או נקבות, אלא כמו "יונה", "שמחה" ועוד.
(אגב, בדורנו האחרון הפך המנהג בקרב אחב"י שאינם שומרים תומ"צ לע"ע, לקרוא כמה וכמה שמות הן לבן והן לבת, והוא בהשפעת אומות העולם. למשל "חן", "אור" ואחרים. ויל"ע בזה, ולא מזמן שמעתי שיעור מה עושים כששם החתן ושם הכלה זהים...).

ולא מזמן שמעתי שיעור מה עושים כששם החתן ושם הכלה זהים

מה השאלה?

א. תודה על העזרה,
אכן שכחתי שכבר פתחתי נידון בנושא הזה.

ב. לגופם של דברים: אם נסכים עם רש"י שאכן זה שמה [ועיין בשיטה מקובצת בנדרים יט: שהביא ששלום היה שמה ו"אימא" היה רק כינוי כבוד כמו שמצינו בהרבה מקומות בש"ס]

א"כ מצינו שם מובהק של גבר, שאני לא מכיר ולא שמעתי בספרים עוד שקראו לאשה "שלום".
וזה שונה מרוב ככל המקרים האחרים ששם כביכול הוא שם שנוהג על שני המינים.

אוצר החכמה כתב:

ולא מזמן שמעתי שיעור מה עושים כששם החתן ושם הכלה זהים

מה השאלה?

צוואת ר' יהודה החסיד.

מן הענין להזכיר כאן מה שיש שקוראים לבת אחת סבא, ולמשל קוראים "נחמה" על שם סבא בשם "נחמן" וכדו'.

בנימין עורך כתב:א. תודה על העזרה,
אכן שכחתי שכבר פתחתי נידון בנושא הזה.

ב. לגופם של דברים: אם נסכים עם רש"י שאכן זה שמה [ועיין בשיטה מקובצת בנדרים יט: שהביא ששלום היה שמה ו"אימא" היה רק כינוי כבוד כמו שמצינו בהרבה מקומות בש"ס]

א"כ מצינו שם מובהק של גבר, שאני לא מכיר ולא שמעתי בספרים עוד שקראו לאשה "שלום".
וזה שונה מרוב ככל המקרים האחרים ששם כביכול הוא שם שנוהג על שני המינים.

ואולי היא הסיבה גופא (או חלק ממנה) שכינוה 'אימא' כדי שלא יטעו לומר שבגבר מדובר.

עיין טעמא דקרא פרשת בראשית [או נח, לא קשה למצוא, זה קטע ארוך ארוך], מנוראות גאונותו, שליט"א.