פורום אוצר החכמה

א. לדעתו של הגרשז"א ז"ל יש לחשוש שלא לבשל בכלי שני כאשר המים רותחים - ובכל דבר יש למיחש שמא קלי בישול הם וכידוע כך הוא גם דעת החיי אדם.
מנגד טוען החזו"א אם יש דבר כזה שכלי שני מבשל מדוע לא מצאנו בבשר וחלב שכלי שני בולע כדי קליפה גם אם המים רותחים במאוד מאוד. - איך החכמים כאן נוהגים.
ואיך יתרצו את קושיית החזון איש.
ב. ....

לא הייתי עונה לך אלא כדי להראות שמשמיא הכשילו אותך
החזו"א שציינת אליו נתעלם ממנו שו"ת מהרי"ל שהקשה כדבריו ותירץ.

אבקש לענות לגופו של דבר ועניין אני לא מבין מה זה מקשמיא וכו'.

תיקונים כתב:אני לא מבין מה זה מקשמיא וכו'.

אתה מבין מצוין!
את האשכול הזה צריך לנעול אבל לא למחוק למען יראו כולם את גדלותו של הגרשז"א שאתה באת לבזות אותו תוך שימוש פסול בשמו של החזו"א.
ומשמים מקנאים לכבודו של ת"ח והכשילו אותך בקושית טעות כאמור לעיל.

מישהו יודע להסביר לי איך זה שהספר הגאוני במלוא מובן המלה של הגאון רבי דוב לנדא שליט"א הערות על ספר שמירת שבת כהלכתה אינו באויצר.
בזמנו זה היה אחד הספרים הכי פופולרים.

אולי אפשר בבקשה לשנות את כותרת האשכול [עד שימחק/ינעל]?
זו צורה להתבטא על גאון כזה שהיה בקי בהלכות שבת מהמומחים הגדולים בעולם?
כאילו מצאו בעיות רבות בספרו שצריך ליישב אותם.
שוב, באים אנשים שיושבים מול מקלדת ואינט' ומרשים לעצמם חופשי! בכל צורה! להשיג השגות על ת"ח מופלגים.

דחוף אמרינן בגמ' סוכה דף ג עמוד ב ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות ואין האחין והשותפין חולקין בו. לימא רבי היא ולא רבנן? - אפילו תימא רבנן. עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין סוכה, דדירת עראי היא. אבל לגבי בית, דדירת קבע הוא - אפילו רבנן מודו, דאי אית ביה ארבע אמות על ארבע אמות - דיירי ביה אינשי, ואי לא - לא דיירי ביה אינשי.
ואני מבקש לדעת האם בשבת סוכה מותר לשים את העירוב חצרות גם בסוכה בגודל שבעה על שבעה כמו כן אם בשבת סוכה גם בית בגודל שבעה על שבעה יהיה חייב בעירובי חצרות על פי מה שאמרה הגמ' בהמשך
ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב. מאי טעמא - דלא חזי לדירה. עירובי חצירות אין מניחין בו, אבל שיתוף - מניחין בו. מאי טעמא? דלא גרע מחצר שבמבוי. דתנן: עירובי חצירות - בחצר, שיתופי מבוי - במבוי. והוינן בה: עירובי חצירות בחצר? והתנן: הנותן עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב, והדר שם אינו אוסר! אלא אימא: עירובי חצרות בבית שבחצר, ושיתופי מבואות בחצר שבמבוי. והאי לא גרע מחצר שבמבוי. ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות - דאפילו כבורגנין לא משוינן ליה. מאי טעמא? בורגנין - חזו למילתייהו, והאי - לא חזי למילתיה
גם לכאורה הגמ' סותרת את עצמה תחילה היא אומרת שלא חזי לעירוב ובהמשך היא אומרת חזי למילתייהו והרי בשבת סוכה הסוכה חזי למילתייהו.
דחוף ביותר.

אוהב אוצר כתב:אולי אפשר בבקשה לשנות את כותרת האשכול [עד שימחק/ינעל]?
זו צורה להתבטא על גאון כזה שהיה בקי בהלכות שבת מהמומחים הגדולים בעולם?
כאילו מצאו בעיות רבות בספרו שצריך ליישב אותם.
שוב, באים אנשים שיושבים מול מקלדת ואינט' ומרשים לעצמם חופשי! בכל צורה! להשיג השגות על ת"ח מופלגים.

וכי זו היא דרכה של תורה ניתי ספר ונחזי בהערות של הגאון רבי דוב שליט"א כאשר במו עיני ראיתי בזכרון כאשר הזמינו אותו למסור שיעור במסכת שבת לפני שעלה לבימה שאל היכן אוחזים ומסר שיעור בבישול והטמנה במשך כשלוש שעות - כאשר הוא מקיף הכול בכול מכול.

תיקונים כתב:דחוף אמרינן בגמ' סוכה דף ג עמוד ב ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות ואין האחין והשותפין חולקין בו. לימא רבי היא ולא רבנן? - אפילו תימא רבנן. עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין סוכה, דדירת עראי היא. אבל לגבי בית, דדירת קבע הוא - אפילו רבנן מודו, דאי אית ביה ארבע אמות על ארבע אמות - דיירי ביה אינשי, ואי לא - לא דיירי ביה אינשי.
ואני מבקש לדעת האם בשבת סוכה מותר לשים את העירוב חצרות גם בסוכה בגודל שבעה על שבעה כמו כן אם בשבת סוכה גם בית בגודל שבעה על שבעה יהיה חייב בעירובי חצרות על פי מה שאמרה הגמ' בהמשך
ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב. מאי טעמא - דלא חזי לדירה. עירובי חצירות אין מניחין בו, אבל שיתוף - מניחין בו. מאי טעמא? דלא גרע מחצר שבמבוי. דתנן: עירובי חצירות - בחצר, שיתופי מבוי - במבוי. והוינן בה: עירובי חצירות בחצר? והתנן: הנותן עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב, והדר שם אינו אוסר! אלא אימא: עירובי חצרות בבית שבחצר, ושיתופי מבואות בחצר שבמבוי. והאי לא גרע מחצר שבמבוי. ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות - דאפילו כבורגנין לא משוינן ליה. מאי טעמא? בורגנין - חזו למילתייהו, והאי - לא חזי למילתיה
גם לכאורה הגמ' סותרת את עצמה תחילה היא אומרת שלא חזי לעירוב ובהמשך היא אומרת חזי למילתייהו והרי בשבת סוכה הסוכה חזי למילתייהו.
דחוף ביותר.

חיפשתי בשמירת שבת וגם שאלתי את הרב ווייל שהיה מהעורכים של שמירת שבת וכולם מפנים אותי לחזון איש ולמה שהאריך בכל הסוגיא הגר"ח קנייבסקי שליט"א לגבי מזוזה ובגדר קבע וארעי - אם כי שגם את החזון איש ואת הגר"ח טרם מצאתי ורק הרש"ש שם מעיר קצת וכן השפת אמת נוגע בזה ותו לא. שאר המפרשים מילאו פיהם מים.
כתבתי בקובץ מסויים בעניין נגד איזה צוציק שכתב עקום ולא ידע מימינו ושמאלו ועתה ממתינים במערכת שאענה למה שטוען שם נגדי.
אנא מכם.

בס"ד
הרב אוהב אוצר לא כתב את דבריו על הגאון ר' דוב לנדא אלא על האשכול ושמו.
(אם זו רמת הבנת הנקרא שלך אין פלא שלא הבנת את ההתכתבות בין הגרשז"א לחזו"א זצ"ל. כאן: http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=17004&start=80#p162463)

קלומוס הכל בסיידר?!
היכן ראית שחשבתי שהוא כתב חלילה נגד רב דוב שליט"א הוא טוען על כותרת האשכול ולדעתו אין כל בעיות בשמירת שבת ועל זה השבתי לו ניתי ספר של רבי דוב ונבדוק מהו טוען נגד השמירת שבת. אגב, מישהו זוכר איך נקרא הספר פשוט פרח לי הרגע מהראש.

האשכול הזה ממש עשה לי "דה ז'ה וו"
viewtopic.php?f=7&t=11784
רק לי יש הרגשה שתיקונים הוא ניק ממוחזר של גילוי?

תיקונים כתב:

תיקונים כתב:דחוף אמרינן בגמ' סוכה דף ג עמוד ב ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות ואין האחין והשותפין חולקין בו. לימא רבי היא ולא רבנן? - אפילו תימא רבנן. עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין סוכה, דדירת עראי היא. אבל לגבי בית, דדירת קבע הוא - אפילו רבנן מודו, דאי אית ביה ארבע אמות על ארבע אמות - דיירי ביה אינשי, ואי לא - לא דיירי ביה אינשי.
ואני מבקש לדעת האם בשבת סוכה מותר לשים את העירוב חצרות גם בסוכה בגודל שבעה על שבעה כמו כן אם בשבת סוכה גם בית בגודל שבעה על שבעה יהיה חייב בעירובי חצרות על פי מה שאמרה הגמ' בהמשך
ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב. מאי טעמא - דלא חזי לדירה. עירובי חצירות אין מניחין בו, אבל שיתוף - מניחין בו. מאי טעמא? דלא גרע מחצר שבמבוי. דתנן: עירובי חצירות - בחצר, שיתופי מבוי - במבוי. והוינן בה: עירובי חצירות בחצר? והתנן: הנותן עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב, והדר שם אינו אוסר! אלא אימא: עירובי חצרות בבית שבחצר, ושיתופי מבואות בחצר שבמבוי. והאי לא גרע מחצר שבמבוי. ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות - דאפילו כבורגנין לא משוינן ליה. מאי טעמא? בורגנין - חזו למילתייהו, והאי - לא חזי למילתיה
גם לכאורה הגמ' סותרת את עצמה תחילה היא אומרת שלא חזי לעירוב ובהמשך היא אומרת חזי למילתייהו והרי בשבת סוכה הסוכה חזי למילתייהו.
דחוף ביותר.

חיפשתי בשמירת שבת וגם שאלתי את הרב ווייל שהיה מהעורכים של שמירת שבת וכולם מפנים אותי לחזון איש ולמה שהאריך בכל הסוגיא הגר"ח קנייבסקי שליט"א לגבי מזוזה ובגדר קבע וארעי - אם כי שגם את החזון איש ואת הגר"ח טרם מצאתי ורק הרש"ש שם מעיר קצת וכן השפת אמת נוגע בזה ותו לא. שאר המפרשים מילאו פיהם מים.
כתבתי בקובץ מסויים בעניין נגד איזה צוציק שכתב עקום ולא ידע מימינו ושמאלו ועתה ממתינים במערכת שאענה למה שטוען שם נגדי.
אנא מכם.

הרב בברכה הרב מילר הרב ברזילי אייכם - כל אלו שלומדים דף היומי בעיון אבקש עזרתכם.

לא ניסיתי להבין בכלל, פותח האשכול בטוח אינו מגיע לרמתו הגדולה של הרב הגאון דוב לנדא שליט"א, אז הוא [הפותח] לא יכול להתבטא כך, גם אם זו דרכה של תורה
אפשר להתנסח בצורה יותר מכובד ק"ו כלפי גאון כזה בן בנו של ק"ו שאינו בין החיים.

הרב אוהב אוצר אולי כבודו זוכר שמו של הספר.
אגב, דומני שהגאון רבי דוב שליט"א הוא חידוש של דורות נסעתי לידו פעם באוטובוס הוא פשוט יודע בעל פה שס וראשונים מתחת השרוול.
---
באשכול שם מובא קונטרס בלבד.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?106392&&page=37
האם ניתן להגיע לברייתא דמזוזה למרן הגר"ח - קיבלתי באישי ששם הוא מקיף את כל הסוגיא כולל מה שכתבתי להקשות

תיקונים כתב:

תיקונים כתב:

תיקונים כתב:דחוף אמרינן בגמ' סוכה דף ג עמוד ב ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות ואין האחין והשותפין חולקין בו. לימא רבי היא ולא רבנן? - אפילו תימא רבנן. עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין סוכה, דדירת עראי היא. אבל לגבי בית, דדירת קבע הוא - אפילו רבנן מודו, דאי אית ביה ארבע אמות על ארבע אמות - דיירי ביה אינשי, ואי לא - לא דיירי ביה אינשי.
ואני מבקש לדעת האם בשבת סוכה מותר לשים את העירוב חצרות גם בסוכה בגודל שבעה על שבעה כמו כן אם בשבת סוכה גם בית בגודל שבעה על שבעה יהיה חייב בעירובי חצרות על פי מה שאמרה הגמ' בהמשך
ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב. מאי טעמא - דלא חזי לדירה. עירובי חצירות אין מניחין בו, אבל שיתוף - מניחין בו. מאי טעמא? דלא גרע מחצר שבמבוי. דתנן: עירובי חצירות - בחצר, שיתופי מבוי - במבוי. והוינן בה: עירובי חצירות בחצר? והתנן: הנותן עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב, והדר שם אינו אוסר! אלא אימא: עירובי חצרות בבית שבחצר, ושיתופי מבואות בחצר שבמבוי. והאי לא גרע מחצר שבמבוי. ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות - דאפילו כבורגנין לא משוינן ליה. מאי טעמא? בורגנין - חזו למילתייהו, והאי - לא חזי למילתיה
גם לכאורה הגמ' סותרת את עצמה תחילה היא אומרת שלא חזי לעירוב ובהמשך היא אומרת חזי למילתייהו והרי בשבת סוכה הסוכה חזי למילתייהו.
דחוף ביותר.

חיפשתי בשמירת שבת וגם שאלתי את הרב ווייל שהיה מהעורכים של שמירת שבת וכולם מפנים אותי לחזון איש ולמה שהאריך בכל הסוגיא הגר"ח קנייבסקי שליט"א לגבי מזוזה ובגדר קבע וארעי - אם כי שגם את החזון איש ואת הגר"ח טרם מצאתי ורק הרש"ש שם מעיר קצת וכן השפת אמת נוגע בזה ותו לא. שאר המפרשים מילאו פיהם מים.
כתבתי בקובץ מסויים בעניין נגד איזה צוציק שכתב עקום ולא ידע מימינו ושמאלו ועתה ממתינים במערכת שאענה למה שטוען שם נגדי.
אנא מכם.

הרב בברכה הרב מילר הרב ברזילי אייכם - כל אלו שלומדים דף היומי בעיון אבקש עזרתכם.

אכן כדבריך, ולדעתו של הגר"ח קנייבסקי שליט"א בחג הסוכות דחזי למילתייהו שהרי ראוי לסוכה, וסוכה צריכה שתהא ארעי, צריך מזוזה גם בפחות מד על ד אמות, ובשבת שחל בסוכות צריך עירובי חצרות גם בדירה קטנה כמו שבע על שבע טפחים, כלומר, מותר לשים את העירוב גם בדירה הקטנה שיש שם בחצר כמו כן הדר שם בחצר בדירה קטנה יצטרך בשבת שחל בחג הסוכות עירוב חצרות.
ראה היטב בכל דבריו ותחכים.

גם לכאורה הגמ' סותרת את עצמה תחילה היא אומרת שלא חזי לעירוב ובהמשך היא אומרת חזי למילתייהו והרי בשבת סוכה הסוכה חזי למילתייהו.

לא הבנתי למה הגמרא סותרת את עצמה, איפה הגמרא דיברה על כאן שבת של סוכות (רק אח"כ בעניין אחר).

סוכה ג עמוד ב
ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות ואין האחין והשותפין חולקין בו. לימא רבי היא ולא רבנן? - אפילו תימא רבנן. עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין סוכה, דדירת עראי היא. אבל לגבי בית, דדירת קבע הוא - אפילו רבנן מודו, דאי אית ביה ארבע אמות על ארבע אמות - דיירי ביה אינשי, ואי לא - לא דיירי ביה אינשי.
כווונתו כפי הנראה להקשות – מהו שאמרו עד כאן לא קאמרו רבנן וכו' התם אלא לענין סוכה דדירת ארעי וכו' והרי אם כדברי הגמ' בהמשך חזי למילתייהו אין נפקא מינה בין סוכה לשאר בתים – ובכל בית שחזי למילתייהו חייב במעקה מזוזה ועירוב וכו' והיה לה לגמ' לתרץ סוכה חזי למילתייהו. ותו לאו.
ומדברי הגמ' שאמרה עד כאן כו' דדירת ארעי משמע שגם רבנן מודים שצריך ד על ד אלא שאצל סוכה נאמרה גזירת הכתוב ולא היא – אלא כל בית שחזי למילתיהו וזה לא משנה הגודל חייב במעקה עירוב וכו'.

ולדעתי רש"י הרגיש בזה ועל כן כתב שם שאין לשים בתוכו את העירוב כיון שכל הדיירים כאילו דרים שם וגם אם חזי למילתייהו עדיין לא יתכן שכל הדיירים דרים בשבעה על שבעה טפחים.

וזה לשונו של רש"י שם.
וטעמא דעירובא מפרש בעירובין (מט, א) משום דירה, דבית שנותנין בו הפת של עירוב הוי כאילו כולן דרין בתוכו, ונמצאת כל החצר משתמשת לבית אחד, הלכך, בית דראוי לדירה בעינן

אכתוב בקיצור יותר:
תחילה מחלקת שם הגמ' בין בית לסוכה, כלומר, בית חייב במזוזה מעקה עירוב וכו' ואילו סוכה לא. וזה שמועיל סוכה שבעה על שבעה גזירת הכתוב הוא - ובהמשך אומרת הגמ' חזי למילתייהו שאין צריך דווקא בית אלא כל שחזי למילתייהו דיינו כדי לחייבה במזוזה מעקה וכו'.