- נראה מוכח מתוס' סהנ' עד: ד"ה והא אסתר דכל אשה שאינה מרוצה בבעילה אסורה סגי בזה שלא תחשב לה עבירה ואינה צריכה למסור נפש דהיא קרקע עולם ונראה דאף בלא סכנת נפשות אינה צריכה לנסות להפקיע עצמה מידי הבועל באיסור כי כ"ז שלא מתהני מיניה נקראת קרקע עולם. ורק בנהנת מקרי מעשה כדדרשינן בגמ' ב"ק לב. . ויש בזה נפק"מ לבעלות תשובה שבן זוגם טובעם בזמני איסור, כ"ז שלא מתהנית היינו מכוונת לכך אין בזה איסור לה ואינה צריכה לעמוד נגדו בכל עוז וילע"ע.
האם הנ"ל נכון ?