פורום אוצר החכמה

שלום רב וישע יקרב לכל חו"ר הפורום ולכבודם הרב ולכל הסובבים הודם הנערב.

הנה במרדכי מגילה סי' תשע"ה ומה שלא נהגו לקרות המגילה יום י"ד ויום ט"ו מספק בזה"ז כדעבדי' ביו"ט יש לומר וכו' א"נ יש כאן משום בל תוסיף דהא זימניה הוא אי מתרמיא ליה מבני מוקפין חומה והיה יכול להוציאם י"ח עכ"ל.

והקשו האחרונים אמאי אי מתרמיא לי מבני מוקפין יכול להוציאם י"ח הא אמרי' בירושלמי פ"ב ה"ג דבן עיר אינו מוציא בן כרך ותירצו בכמה אופנים.

ובס' עושה שלום ובס' חוקי חיים גאגין ריש מגילה ובס' מטה אהרן הלוי ח"ב כללי הכ"ף כל שאינו מחוייב בדבר ובשו"ת ציץ הקודש ח"א סי' נ"ד ובשו"ת עין אליעזר סי' ס והאדר"ת בס' דברי הפורים כ"י שבקובץ מקבציאל כרך ל עמ' קט"ו ובשו"ת יביע אומר ח"ח סי' מ"ו כתבו ליישב ע"פ מ"ש רבים מן האחרונים ועל צבאם מהר"ם בן חביב בשו"ת גו"ר כלל א סי' י"ג דהבבלי פליג ע"ד הירושלמי וס"ל דיכול להוציא י"ח מדין ערבות והמרדכי כתב כהבבלי דס"ל דב"ע מוציא ב"כ.

ודבריהם מרפסן איגרי שהעיקר חסר מן הספר דמה לי אי נעביד תרי יומי אי קורא כ"א ביומו וב"ע מוציא הב"כ הא נמי בל תוסיף הוא. ודוחק גדול לומר דאי נעביד תרי יומי יותר מתרמי דיוכל להוציאו אבל בעיקר הדין סבירא לן דב"ע יכול להוציא ב"כ.

בעירובין צו. מבואר דהא דעבדינן יוט"ש ואין בו איסור ב"ת הוא משום דאם באמת הוא שמיני הוי שלא בזמנו ואז אינו עובר אם אינו מכוין למצוה. משא"כ בפורים יום טו חשיב זמן המצוה גם לבן יד, ואע"פ שאינו מחויב לקרוא המגלה, כיון דיכול להוציא בן טו חשיב זמנה גם לגביו, [עיין ר"ה כח: כעי"ז], ובזמנה איכא איסור ב"ת אף כשאינו מכוין, וא"כ כשיקרא בן עיר לעצמו ביום טו מספיקא דיומא יעבור בב"ת, [אא"כ יכוין להדיא שקורא על תנאי דאם אינו יד הוי כקורא בתורה ולא כו"ע גמירי להתנות כן]. משא"כ לפי מנהגנו שכ"א קורא ביומו אף אם אתרמי לבן עיר להוציא בן כרך ליכא ב"ת, דהרי קורא להוציאו יד"ח ולא בשביל עצמו והוי כמכוין להדיא שלא לצאת. ומה שכתב המרדכי דאיכא ב"ת כיון שיכול להוציא בן טו, אין הכונה שיעבור בב"ת רק אם אתרמי שקרא לבן טו להוציאו, אלא הוי רק סימן דגם יום טו הוי זמנה אף לבן יד.

ישר כח עצום.