פורום אוצר החכמה

ערעור על כל כתובות דידן
תקנת שמעון בן שטח- שלא די בכתובה הנגבית מב"ח אלא בעינן כתובה הנגבית רק ממשועבדים, והנה כידוע דב"ד אינם גובים כיום ממשועבדים אפילו מלווה בשטר, וא"כ נפל בבירא כל כתובות דידן, וצ"ע.
הן אמת שהרמ"א כתב להקל בזה"ז, אף בלא כתובה כלל, ברם הסכמת האחרונים דלא להקל בזה.

יעויין קובץ הישר והטוב חלק ט עמ' רמא ואילך שדן בזה בארוכה (נמצא באוצר).

ח"ו לערער על כל הכתובות, יש כאן קושיא הצריכה יישוב.

הנה המאמר:

איפה נפסק שבי"ד דידן לא גובה ממשועבדים?
(בשטרות חוב זה לא מצוי בכלל שטר כשר עם עדים, וממילא כל החובות הנגבים בזמנינו הם דין מלווה בעל פה גם אם יש שטרות וגובים מיניה דידיה, אבל כתובה היא שטר כדין איפה כתוב שלא יגבו ממשועבדים?)

יצג כתב:הנה המאמר:

הישר והטוב.pdf

יש"כ
מעיון מקופיא נראה שכל ההיתר הוא דלא כחזו"א, רק נסתפק שם בסברא מחודשת להתיר לפי החזו"א, וצ"ע לדינא.

לכאורה מצורף הקובץ הלא נכון, הכל מבוסס על הנחת מאמר ש"התפרסם בהישר והטוב ע"י הגר"מ שפרן חלק ו' עמוד ל"ג ועיין שם מילתא בטעמא".
כלומר זה חידושו של הגר"מ, שעד דורינו לא היה מי שכתב זאת מילתא בטעמא.
אם כן בשביל לשאול על כשרות הכתובות צריכים לראות את החידוש מחלק ו' עמוד ל"ג. המאמר הזה הוא כבר "קומה ב'"

ויש ליישב קושיית פותח האשכול בשופי בלי שום דוחק כלל,
דהפה שהתיר הוא הפה שהתיר, אם יש כוח חכמים בזמנינו לבטל דין חז"ל של גביה ממשועבדים בשטר שיש בו קלא ע"י עדים כדין, יש להם אותו כוח ממש גם לבטל דינא דר"ש בן שטח שכתובה צריכה ליגבות ממשועבדים. מאי שנא האי דפשיט ליה, ומאי שנא האי שתמיה ליה?

צריך לתקן את הכותרת: ערעור על כל גדולי וחכמי ישראל.

גם זו לטובה כתב:

יצג כתב:הנה המאמר:

הישר והטוב.pdf

יש"כ
מעיון מקופיא נראה שכל ההיתר הוא דלא כחזו"א, רק נסתפק שם בסברא מחודשת להתיר לפי החזו"א, וצ"ע לדינא.

מישהו יכול להסביר לי מה שמדברים פה?

אם החזו"א נגד כל הכתובות זה קושיא חזקה על החזו"א

אבל כל מה שהחזו"א נגד כל הכתובות זה בגלל שר' מנדל שפרן אמר שלא גובים ממשועבדים

אז בעצם הקושיא על ר' מנדל שפרן

אז למה הכותרת של האשכול היא ערעור על הכתובות זה צריך להיות ערעור על ר' מנדל שפרן?

לכל החכמים בעינהם
מברור קצר שעשיתי, אין כיום שום ב"ד שגובה ממשועבדים, ועכ"פ ודאי יכול הלוקח לומר קים לי.

בירור על בי"ד שאינו גובה, אינו אומר שאין כזה דבר, שהרי לא שמענו אינה ראיה. וגם אני אינני יודע אם יש בי"ד שגובה, מפני שאין אינדיקציה לבדוק דבר כזה, מישהו מכם שמע או ראה שטר חוב שחתומים על זה שני עדים?

השאלה היא עניינית ולא "חכמה בעינינו", מה המקור של כל בתי הדין שביררת עליהם שגם כאשר מגיעים לפניהם שטרות חוב כדינם דהיינו עם ב' עדים כשרים, ויש נכס משועבדים, כלומר שנמכר מהחייב ללוקח אחרי השיעבוד, שאין מגבים את הנכס?
בלי מקור אין קים לי!!