פורום אוצר החכמה

ידוע הדיון על העובד מאהבה ומיראה, ושיטת התוס' שאע"פ שפטור לדעת רבא מ"מ יהרג ואל יעבור,
ושיטה שניה שבעבודה זרה שגם עובדיה ידוע שעובדים רק מיראה, א"צ ליהרג.

וכאן באתי על שיטה חדשה בתוס' שבת עב:, שב"מפרש דקעביד מאהבה ומיראה" אין חובה ליהרג. ולכא' היא קולא גדולה.
א. האם הוזכרה שיטה זו בפוסקים.
ב. מה הכוונה "מפרש"? לעצמו או כלפי הגויים? והרי אין מדובר מצד גדרי חילול השם [פרהסיא או שעת השמד] אלא מצד חומרת העבירה, ומה איכפ"ל מה יחשוב הגוי, וא"כ די בפירוש לעצמו? וצ"ע.

בס"ד
איני בקי בנושא אבל אולי תמצא פה משהו.

טוב מאד, רבי קלונימוס! יישר כח גדול.
מבואר, שהיסוד של עבודה זרה ידועה לכולם שהיא מאהבה ומיראה בנוי על ההבנה ש"מפרש" מותר.

כל הערך בפורמט וורד