פורום אוצר החכמה

ידוע ומפורסם הנושא של ברכת מיצי ענבים למיניהם ותערובת המים.
דלמנהג הרמ"א יש להקל יותר ויש מקלים עד שישית, ואילו למנהג השו"ע בעינן רוב יין.

כשאשכנזי מקדש, האם ספרדי יכול לאכול על סמך קידוש זה, ואם כן, האם יוכל גם לשתות מהיין על סמך ברכת הגפן או לא ?

לכאו' תלוי גם בחקירה של שומע כעונה,

באיזה אופן זה שייך לשומע כעונה?

להצד ששומע כעונה הוא מתייחס למעשיו ולא כאילו הוא עושה את פעולותיו א"כ האשכנזי עשה "קידוש" זה המעשה
והספרדי ששמע [לצורך הדוגמא] מתייחס למעשה הקידוש ולא לפעולה גרידא ולכן שפיר דמי.

שומע כעונה הוא רק לגבי דיבור ושמיעה (או תקיעת שופר ואכמ"ל), אך אם האשכנזי לא אמר את הקידוש על יין, מה יעזור לי - ס"ט - בכך ששמעתי ממנו.

יש דעה שאומרת שאם המקדש שתה רביעית יין כל מי ששמע ממנו נקרא שעשה קידוש במקום סעודה, והיינו שהשומע כביכול נהפך לחלק ממנו, למעשה הקידוש וכיון שהוא יצא יד"ח גם השומע יצא יד"ח.
ומובא בשו"ת עטרת פז [ניסיתי לצרף קובץ ולא הצלחתי למרות ההדרכות בפורומים.] שפסק שיוצאים יד"ח והביא ששאלו את הגר"ע ופסק שיוצאים ולא שמע ממנו מה טעמו, אך מציין שם כמה טעמים גם מהדין של שומע כעונה וגם דשמא לא גרע משכר מדינא דיש מי שאומר שעושים קידוש על שכר מדינא.

אבל לפי דעת הספרדים המקדש לא עשה קידוש.

קצת תמוה מה שכתבתם בשם העטרת פז שחשיב חמר מדינא, שהרי מיץ ענבים אינו משקה חשוב, ובודאי לא מיץ ענבים ממוחזר.

וכ"כ בילקוט יוסף סי' רע"ב סעי' ה' עיי"ש.
וכן בשו"ת עטרת פז ח"א או"ח סי' יד עמוד שמ"א עיי"ש

מיהו שם לא התייחסו לנקודה האם יוכל לשתות מהיין או"ד לא.

בנימין עורך כתב:להצד ששומע כעונה הוא מתייחס למעשיו ולא כאילו הוא עושה את פעולותיו א"כ האשכנזי עשה "קידוש" זה המעשה
והספרדי ששמע [לצורך הדוגמא] מתייחס למעשה הקידוש ולא לפעולה גרידא ולכן שפיר דמי.

אם אשכנזי מגרש אשה בגט שפסול לספרדי, האם הספרדי יכול לישא אשה זו, אתמהה?