חוק הגיור

[אבן ישראל]

מישהו יכול לסכם בקצרה את המחלוקות בענין הגיור ומה הסכנה בזה שמעתי שיש כאלו שאומרים שלא צריך קבלת מצות ראיתי באגרות דרך אמונה שכתב שמי שאומר כך הוא אפיקורס

[צולניק]

נדמה לי שהנושא נידון באחיעזר עם גדולי דורו, וכנהוג אצלנו בהרבה נושאים [כמו למשל היתר מכירה] שהדעה שתופשים אותה להלכה נהפכת ליסוד ברור למשה מסיני שאין בכח אף אחד להקל בזה ואפילו לא כסניף וכו' וכו'.
רק אכתוב כי זכורני בלמדי הסוגיא בכתובות של גר קטן, דן שם הריטב"א היאך ניתן לגייר קטן והלא אינו מקבל ע"ע שמירת מצוות, ומסיק הריטב"א שקבלת מצוות היא לכתחילה ולא לעיכובא [כמובן שאין לפסוק הלכות רק מהריטב"א].

[איש רגיל]

אכן! בכל מקום שעוקרי הדת משתמשים בשיטה המקילה כדי לעקור את התורה, אכן אנו תופסים את השיטה המחמירה כיסוד שניתן מסיני.
גם במקרים הפוכים, כשיש שמחמירים במצוה מסויימת ומשתשמשים בחומרה זו בכדי לעקור את הדת, ראוי שננקוט כדעה המקילה כאילו היא לבדה ניתנה מסיני.

[סגן אלוף]

לא הבנתי בשביל מה צריך את הטעמים ה"פוליטיים" האלו, כל מקום שהפוסקים המפורסמים שכל בית ישראל נשען עליהם הכריעו משהו, מעתה מי שנוטה מדבריהם הוא עוקר את יסודי ההוראה ודינו כאפיקורס

[מה שנכון נכון]

רק אכתוב כי זכורני בלמדי הסוגיא בכתובות של גר קטן, דן שם הריטב"א היאך ניתן לגייר קטן והלא אינו מקבל ע"ע שמירת מצוות, ומסיק הריטב"א שקבלת מצוות היא לכתחילה ולא לעיכובא [כמובן שאין לפסוק הלכות רק מהריטב"א].

אלו דברי הריטב"א בכתובות

ריטבא כתובות.GIF (10.84 KiB) נצפה 2681 פעמים

ואין כונתו שיכול להיות גר כשבדעתו לנהוג כמנהגו מקודם ולהשאר במעשיו כגוי גמור, [ולענין מה הוי גר ומאי שנא אז מעתה], אלא שאין זה מעכב בעצם מעשה הגרות, וכשאינו בר דעת אפשר לגיירו גם מבלי שיקבל ע"ע עול מצוות, וזאת בהנחה שכשיגדל אכן יקיימם, דלהיות יהודי עם כל דקדוקי מצוות זכות הוא לו, אולם מי שהוא בר דעת ואינו מקבלם אין לך פירכא לגירות גדולה מזו, והלא להדיא כתב הריטב"א "והכא דלאו בר הודעה הוא אינו מעכב", מכלל דבבר הודעה מעכב.

והריטב"א בשבת כתב

ריטבא שבת.GIF (7.76 KiB) נצפה 2681 פעמים

וגם כאן לא מיירי במי שדעתו לעבור במזיד, אלא שקבל ע"ע עול מצוות וכשידע בדבר שאסור ישמר ממנו, ורק לא הספיק לידע כל תרי"ג מצוות וע"כ אינו יודע ממצות שבת, וזה אינו מעכב, אך בעינן שיקבל עליו עול מצוות בכללותו שאת מה שידיע יקיים וכלשון הריטב"א בפתח דבריו "שקבל עליו בפני ג".

[צולניק]

רק אכתוב כי זכורני בלמדי הסוגיא בכתובות של גר קטן, דן שם הריטב"א היאך ניתן לגייר קטן והלא אינו מקבל ע"ע שמירת מצוות, ומסיק הריטב"א שקבלת מצוות היא לכתחילה ולא לעיכובא [כמובן שאין לפסוק הלכות רק מהריטב"א].

אלו דברי הריטב"א בכתובות

ריטבא כתובות.GIF

ואין כונתו שיכול להיות גר כשבדעתו לנהוג כמנהגו מקודם ולהשאר במעשיו כגוי גמור, [ולענין מה הוי גר ומאי שנא אז מעתה], אלא שאין זה מעכב בעצם מעשה הגרות, וכשאינו בר דעת אפשר לגיירו גם מבלי שיקבל ע"ע עול מצוות, וזאת בהנחה שכשיגדל אכן יקיימם, דלהיות יהודי עם כל דקדוקי מצוות זכות הוא לו, אולם מי שהוא בר דעת ואינו מקבלם אין לך פירכא לגירות גדולה מזו, והלא להדיא כתב הריטב"א "והכא דלאו בר הודעה הוא אינו מעכב", מכלל דבבר הודעה מעכב.

והריטב"א בשבת כתב

ריטבא שבת.GIF

וגם כאן לא מיירי במי שדעתו לעבור במזיד, אלא שקבל ע"ע עול מצוות וכשידע בדבר שאסור ישמר ממנו, ורק לא הספיק לידע כל תרי"ג מצוות וע"כ אינו יודע ממצות שבת, וזה אינו מעכב, אך בעינן שיקבל עליו עול מצוות בכללותו שאת מה שידיע יקיים וכלשון הריטב"א בפתח דבריו "שקבל עליו בפני ג".

יש"כ על הארת הדברים! לצערי לא טרחתי לעיין שוב והסתמכתי על זכרון רחוק.

[איש רגיל]

דברי מה שנכון פשוטים לכל מעיין, ואצרף מה שכתבתי בזה בעבר, בשינויים קלים.

הודעת מצוות וקבלת מצוות תרי מילי נינהו, צריך המתגייר לקבל עליו עול תורה ומצוות, וקבלה זו היא היא מהותה של גירות. ומלבד זה צריכים בי"ד המגיירים אותו להודיעו מקצת מצוות, אך זה פשוט שצריך לקבל עליו לקיים גם את המצוות שלא הודיעוהו. והקלה היא שמקבל עליו לקיים את כל המצוות דאורייתא ודרבנן, הן את אלו הידועים לו, והן את אלו שאינם ידועים לו.

ובהודעת המצוות יש כמה ראשונים הסבורים שאינו מעכב בדיעבד, אך בקבלת מצוות לא מצאנו מהראשונים שכתבו שאינו מעכב, ואדרבא מצינו להיפך ברמב"ן, תוספות ותו"י (יבמות מה:), והרא"ש (יבמות פ"ד סי' לא) שקבלת מצוות מעכבת את הגרות, וכן פסק בשו"ע יו"ד סי' רסח סק"ג.

וכן הוא המשמעות הפשוטה ברמב"ם שאף שלא כתב מהא דמודיעין אותו מקצת מצוות, מ"מ כתב (פי"ג מאיסו"ב ה"ד) 'כשירצה הגוי להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן', ומבואר שעצם הגירות היא קבלת המצוות.

וראה בשו"ת חמדת שלמה (יו"ד סי' כט אות כב) שכתב כן להדיא שקבלת המצוות היא עיקר הגירות, ורק הודעת מצוות היא דין דרבנן שאינו מעכב. וכן כתב הגרש"ק בטוטו"ד (ח"ב תליתאי סי' קיא) שקבלת מצוות הוא דין דאוריתא.

כל זה הוא הדרך הפשוטה בלימוד הסוגי'. אמנם הרדב"ז (שו"ת ח"ד סי' פו) והב"ח (יו"ד סי' רסח ס"ז ד"ה ולענין) הבינו שהודעת מצוות וקבלתן ענין אחד הוא, ולמדו מהא דהשמיט הרמב"ם דין הודעת מצוות שאף קבלת מצוות לא בעינן, אלא שכנ"ל זה נגד משמעות הרמב"ם באיסורי ביאה.

עוד אחרונים הסוברים כפי שכתבתי שעיקר הגירות היא הקבלה, ויותר מזה.
א) הבית יצחק (יו"ד ח"ב סי' ק אות ט ד"ה והנה) כתב שאע"פ שקיי"ל שדברים שבלב אינם דברים, מ"מ כיון שעיקר קבלת המצוות היא בלב, כל שאין לבו ופיו שווים אינה גרות, ואפי' אומר שמקבל כל המצוות, אם באמת אינו כן בליבו, אינה גרות. וכעי"ז כתבו באחיעזר (ח"ג סי' כו אות ד) ובדבר אברהם (ח"ג סי' כח אות ב).
ועיין עוד בבית יצחק (שם ד"ה אמנם) ובאחיעזר (שם אות ה) שאף מי שקיבל כל התורה חוץ ממצוה אחת אינו גר אף בדיעבד.
ב) החזו"א (יו"ד סי' קיט סק"ב) כתב שאף קבלת מצוות לבד לא מועילה, משום שנראה שענין גרות אינו אלא למאמין ביסודו שצוה ה' את ישראל חוקים ומשפטים על ידי משה נביאו והבדילם מכל העמים, ומסר להם כי יכולים לקבל גרים מכל העמים על ידי מילה וטבילה וקבלה, ועל ידי זה נכנס לתורת עם ישראל לכל דורותיו עד העולם. אבל לולי שיאמין בכל זאת אינה גרות.
------------

ואותם המהרסים, המחמירים במקום שאמרו להקל ומקילים במקום שאמרו להחמיר* מרבים לנפנף בתשובה שכתב הגרמ"פ (אג"מ יו"ד ח"ג סי' קו) שאשה שקבלה על עצמה את כל המצוות חוץ מללבוש בגדים צנועים, אף דלכתחילה אין מקבלין אותה, מ"מ בדיעבד הרי היא גיורת. ומכח אותה תשובה רוצים לקבל גרות של כל זב וצרוע בלי קבלת מצוות, "שהרי ר' משה כבר התיר". וכל המעיין שם בתשובה רואה ששקר ענתה לשונם, שהרי אף הוא לא אמר שמותר לקבלה לכתחילה, ולא זו בלבד, אלא שהוא כותב להדיא שדבריו אמורים רק במי שמקבל עכ"פ את רוב המצוות.
והעיקר, מתעלמים הם מכך שאף מהיתר זה חזר בו. ראה אג"מ שם סי' קז וסי' קח, יו"ד ח"א סי' קס, יו"ד ח"א סי' קצד, יו"ד ח"ב סי' קכד ואבה"ע ח"א סי' כז.

ונסיים בדבר הנוגע לענייני דיומא:
המחפש גוי מהודר למכור לו החמץ בער"פ, יעיין בבקשה בהערות להגריש"א (בכורות ל:) במ"ש שניתן למכור החמץ לגרים המצויים בזמננו שיודעים אנו שכל קבלת מצוות שלהם היא חוכא ואיטלולא.

___________________________________________________________________________________________________________________________________________
* ואין לזה קשר לשנאת חרדים שהיא מהמצוות שחידש הרצ..., שהרי אנו החרדים לא נתחתן בעזה"י עם בני הגרים האלו, אדרבא בניהם ובנותיהם מסתכנים בהתבוללות מחמת צעדיהם. אלא זה נובע משנאת התורה הישנה והמחמירה, ומשנאת מנחיליה, שאינם מבינים שהשתנו הדורות ואי"ז מודרני ומתקבל על הדעת לדקדק על קוצו של יו"ד עם אלו המשרתים את עם ישראל במחסומי הבקעה. ובכלל, לא פופולרי היום להיות דתי קנאי כאייתולות באיראן. וכל זה נעשה בשם הדת, כביכול זהו רצון ה' האמיתי. ומשום מה מתדפקת על אוזני זמרתו של אדוננו דוד (תהלים קלט כ-כב) "אשר יאמרך למזמה [מזכירים שמך על כל מחשבות רעתם. רש"י] נשא לשוא עריך. הלוא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט. תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי".