הודעהעל ידי איש רגיל » ד' מרץ 19, 2014 11:41 pm
דברי מה שנכון פשוטים לכל מעיין, ואצרף מה שכתבתי בזה בעבר, בשינויים קלים.
הודעת מצוות וקבלת מצוות תרי מילי נינהו, צריך המתגייר לקבל עליו עול תורה ומצוות, וקבלה זו היא היא מהותה של גירות. ומלבד זה צריכים בי"ד המגיירים אותו להודיעו מקצת מצוות, אך זה פשוט שצריך לקבל עליו לקיים גם את המצוות שלא הודיעוהו. והקלה היא שמקבל עליו לקיים את כל המצוות דאורייתא ודרבנן, הן את אלו הידועים לו, והן את אלו שאינם ידועים לו.
ובהודעת המצוות יש כמה ראשונים הסבורים שאינו מעכב בדיעבד, אך בקבלת מצוות לא מצאנו מהראשונים שכתבו שאינו מעכב, ואדרבא מצינו להיפך ברמב"ן, תוספות ותו"י (יבמות מה:), והרא"ש (יבמות פ"ד סי' לא) שקבלת מצוות מעכבת את הגרות, וכן פסק בשו"ע יו"ד סי' רסח סק"ג.
וכן הוא המשמעות הפשוטה ברמב"ם שאף שלא כתב מהא דמודיעין אותו מקצת מצוות, מ"מ כתב (פי"ג מאיסו"ב ה"ד) 'כשירצה הגוי להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן', ומבואר שעצם הגירות היא קבלת המצוות.
וראה בשו"ת חמדת שלמה (יו"ד סי' כט אות כב) שכתב כן להדיא שקבלת המצוות היא עיקר הגירות, ורק הודעת מצוות היא דין דרבנן שאינו מעכב. וכן כתב הגרש"ק בטוטו"ד (ח"ב תליתאי סי' קיא) שקבלת מצוות הוא דין דאוריתא.
כל זה הוא הדרך הפשוטה בלימוד הסוגי'. אמנם הרדב"ז (שו"ת ח"ד סי' פו) והב"ח (יו"ד סי' רסח ס"ז ד"ה ולענין) הבינו שהודעת מצוות וקבלתן ענין אחד הוא, ולמדו מהא דהשמיט הרמב"ם דין הודעת מצוות שאף קבלת מצוות לא בעינן, אלא שכנ"ל זה נגד משמעות הרמב"ם באיסורי ביאה.
עוד אחרונים הסוברים כפי שכתבתי שעיקר הגירות היא הקבלה, ויותר מזה.
א) הבית יצחק (יו"ד ח"ב סי' ק אות ט ד"ה והנה) כתב שאע"פ שקיי"ל שדברים שבלב אינם דברים, מ"מ כיון שעיקר קבלת המצוות היא בלב, כל שאין לבו ופיו שווים אינה גרות, ואפי' אומר שמקבל כל המצוות, אם באמת אינו כן בליבו, אינה גרות. וכעי"ז כתבו באחיעזר (ח"ג סי' כו אות ד) ובדבר אברהם (ח"ג סי' כח אות ב).
ועיין עוד בבית יצחק (שם ד"ה אמנם) ובאחיעזר (שם אות ה) שאף מי שקיבל כל התורה חוץ ממצוה אחת אינו גר אף בדיעבד.
ב) החזו"א (יו"ד סי' קיט סק"ב) כתב שאף קבלת מצוות לבד לא מועילה, משום שנראה שענין גרות אינו אלא למאמין ביסודו שצוה ה' את ישראל חוקים ומשפטים על ידי משה נביאו והבדילם מכל העמים, ומסר להם כי יכולים לקבל גרים מכל העמים על ידי מילה וטבילה וקבלה, ועל ידי זה נכנס לתורת עם ישראל לכל דורותיו עד העולם. אבל לולי שיאמין בכל זאת אינה גרות.
------------
ואותם המהרסים, המחמירים במקום שאמרו להקל ומקילים במקום שאמרו להחמיר* מרבים לנפנף בתשובה שכתב הגרמ"פ (אג"מ יו"ד ח"ג סי' קו) שאשה שקבלה על עצמה את כל המצוות חוץ מללבוש בגדים צנועים, אף דלכתחילה אין מקבלין אותה, מ"מ בדיעבד הרי היא גיורת. ומכח אותה תשובה רוצים לקבל גרות של כל זב וצרוע בלי קבלת מצוות, "שהרי ר' משה כבר התיר". וכל המעיין שם בתשובה רואה ששקר ענתה לשונם, שהרי אף הוא לא אמר שמותר לקבלה לכתחילה, ולא זו בלבד, אלא שהוא כותב להדיא שדבריו אמורים רק במי שמקבל עכ"פ את רוב המצוות.
והעיקר, מתעלמים הם מכך שאף מהיתר זה חזר בו. ראה אג"מ שם סי' קז וסי' קח, יו"ד ח"א סי' קס, יו"ד ח"א סי' קצד, יו"ד ח"ב סי' קכד ואבה"ע ח"א סי' כז.
ונסיים בדבר הנוגע לענייני דיומא:
המחפש גוי מהודר למכור לו החמץ בער"פ, יעיין בבקשה בהערות להגריש"א (בכורות ל:) במ"ש שניתן למכור החמץ לגרים המצויים בזמננו שיודעים אנו שכל קבלת מצוות שלהם היא חוכא ואיטלולא.
___________________________________________________________________________________________________________________________________________
* ואין לזה קשר לשנאת חרדים שהיא מהמצוות שחידש הרצ..., שהרי אנו החרדים לא נתחתן בעזה"י עם בני הגרים האלו, אדרבא בניהם ובנותיהם מסתכנים בהתבוללות מחמת צעדיהם. אלא זה נובע משנאת התורה הישנה והמחמירה, ומשנאת מנחיליה, שאינם מבינים שהשתנו הדורות ואי"ז מודרני ומתקבל על הדעת לדקדק על קוצו של יו"ד עם אלו המשרתים את עם ישראל במחסומי הבקעה. ובכלל, לא פופולרי היום להיות דתי קנאי כאייתולות באיראן. וכל זה נעשה בשם הדת, כביכול זהו רצון ה' האמיתי. ומשום מה מתדפקת על אוזני זמרתו של אדוננו דוד (תהלים קלט כ-כב) "אשר יאמרך למזמה [מזכירים שמך על כל מחשבות רעתם. רש"י] נשא לשוא עריך. הלוא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט. תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי".