בנימין11 כתב:השאלה כאן היא האם הפורים של האביון צריך להיות באותם השעות של הנותן.
כאשר אצל שניהם אי"ז פורים [ח באדר] יוצא יד"ח, וכאשר אצל אחד מהם פורים אינו יוצא, אתמהה.
רק אולי תסתפק באופן כזה, נתן לעני קודם יד ושוב נסע [הנותן או המקבל] לכרך ונעשה בן טו אם מהני. [כמובן לולי הסברא דדלמא אכלי להו שאפשר לפותרה].
אמנם בעיקר הדבר עיינתי בגוף דברי בעה"מ ולכאורה אין כל ראיה ממנו שאפשר להקדים מתנות לאביונים לפני יד. דזו לשונו "אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן זו דברי ר"ע סתימתאה אבל חכמים אומרים בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה. כתב הרי"ף ז"ל כלומר הואיל ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה כדי לחלק להם מעות פורים אין קורין אותה אלא בזמנה. וקשיא לן על הדין פירושא הא דאמרי' לקמן בגמ' הואיל ואמרו כפרים מקדימין ליום הכניסה גובין בו ביום ומחלקין בו ביום מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה וראיתי לרב ר' אפרים ז"ל שפי' לפרק זו הקושיא ואמר בזמן הזה שישראל מיוסרין בדקדוקי עניות אי יהבינן להו מתנות בי"א ובי"ב ובי"ג אזלי ואכלי להו ביומא ההוא ושמחת פורים אינה נוהגת אלא בזמנה ובטלה לה שמחה ואי אמרת ליקרו בי"א ולא ליתב להו מידי עד יום י"ד וט"ו כיון דחזי עניים דקרי מגילה ולא יהבו להו מידי מיאשי ואזלי להו לדוכתא אחריתי וקא בטלה מצות פורים מהני דקרי בי"א ובי"ב ובי"ג". עכ"ל.
וא"כ כל דבריו אמורים לפרש מדוע אע"פ שהתירו חכמים לכפרים לקרוא ביום הכניסה וליתן אז מתנות לאביונים [וכמובן שאין להקשות ע"ז דהוי קודם זמן חיובא, דכך היתה התקנה הואיל ועיניהם של עניים וכו] נשתנה דין זה, וע"ז כתב רבינו אפרים דחששו חז"ל דלמא אכלי להו כיון שנשתנה המצב לרעה בדקדוקי עניות, אך לעולם עירות הקוראות ביד אין כל מקום להקדים וליתן מתנות לאביונים קודם זמן פורים. וצ"ע על המג"א שהביאו ועל האחרונים שלמדו מדבריו לדידן.