פורום אוצר החכמה

מובא במגיד מישרים פרשת וזאת הברכה שהבטיח המלאך להבית יוסף שיזכה למות על קדוש השם. ומקשים העולם שהרי היה מת על מטתו.
וראיתי בכתב יד עתיק שהקידוש השם היה שהשטן הבטיחו שלא ימות אם יכפור בהשי"ת, והוא מסר עצמו למיתה ולא כפר, ואין לך קדוש השם יותר מזה, ועל זה הבטיחו המלאך שיעמוד באמונתו.

אבקש לברר האם יש מקור לתירוץ זה?

מבלי לזלזל חלילה באותו כתב יד עתיק, לכאו' דבר ראשון יש לשאול מהיכן אנו יודעים את הדו"ד עם השטן.
זה יכול להיות רק אם הבית יוסף עצמו סיפר כן למישהו סמוך לפטירתו.

המגיד הבטיחו שישרף על קדושת ה ועונותיו ישאבו באש ויתכפרו.

הגרי"ח סופר בספרו 'ברית יעקב' דן בכך באריכות, ולזכרוני הוא מביא, שביטלו לו את הדבר כדי שיזכה לחבר את ה'בית יוסף'.

אדמו"רי בעלזא אמרו ע"ז שהבית יוסף נשר"ף הרבה פעמים במשך חייו על קידוש השם.
לכאו' קידוש "השם" ולא קידוש "ה'".

המגיד אמר לו בגלל איזה סיפור שקרה איני זוכרו, שהוא לא יזכה למות על קידוש השם,
ובמקום זאת הוא יחבר את השו"ע.
- כך סיפר הרבי מליובאוויטש פעמים רבות.

בהסכמת מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א לאחת מהמהדורות החדשות של מגיד מישרים מובא שהגר"א ווסרמן הי"ד שאל זאת את מרנא הח"ח והוא השיב לו שבשביל מי שבאמת רוצה לדעת אין זו שאלה (או משהו מעין זה)

ואם כן אי"ז סותר כלל לכתיבת חיבוריו של הב"י כי ההבטחה היא לאחר שיגמור לכתוב ולהדפיס הכל.
אמנם התשובה לכאורה נלמדת מכאן שתכלית הבטחה זו היתה כדי שיתכפרו עונותיו, ואם מרן הב"י זקק וטהר עצמו מכל חטא ואשמה קודם מותו לא היה צורך במיתה על קדה"ש וע"כ מת כדרך כל הארץ.
וכן משמע ממ"ש בפרשת בחוקותי

ואני אומר, כיון שהאר"י אמר לר"ח ויטל שבכמה מקומות המגיד שיקר לבית יוסף, א"כ נימא גם הכא ששיקר לו.
(אני אשתדל לחפש בדיוק את המקור ולהעלות)

מצאתי, ר"י עמדין בתורת קנאות מביא את מה שאמר האר"י שהמגיד כיחש לב"י ומסביר איך זה קורה וגם מביא שם שאביו היה אומר שהב"י היה יותר למדן מהמגיד שלו ובהתחלה עיי"ש גם מדבר על נושא הפורום שלא מת על קידוש ה'

אמן כתב:ואני אומר, כיון שהאר"י אמר לר"ח ויטל שבכמה מקומות המגיד שיקר לבית יוסף, א"כ נימא גם הכא ששיקר לו.
(אני אשתדל לחפש בדיוק את המקור ולהעלות)

אמן כתב:מצאתי, ר"י עמדין בתורת קנאות מביא את מה שאמר האר"י שהמגיד כיחש לב"י ומסביר איך זה קורה וגם מביא שם שאביו היה אומר שהב"י היה יותר למדן מהמגיד שלו ובהתחלה עיי"ש גם מדבר על נושא הפורום שלא מת על קידוש ה'

א. היעב"ץ עצמו שהביא מהאר"י שהמגיד כחש לב"י לא השתמש בזה לתרץ מדוע לא נהרג הב"י על קדו"ה.
ב. היעב"ץ רומז למש"א חז"ל שהחטא יכול לגרום שלא יתקימו ההבטחות, ולפי מה שהבאנו לעיל מדיוק לשון המגיד מישרים אדרבה בהיפך, ההבטחה היתה שיזכה להשרף על קדו"ה כדי שיתכפרו עונותיו, [וממילא י"ל שלבסוף לא הוזקק לזה וכמ"ש שם].
ג. בלא"ה העסוק בשאלה זו חסר טעם, מאחר וספר המגיד שלפנינו לדברי החיד"א בשה"ג הוא רק אחד מחמישים, וא"כ רוב דברי המגיד לב"י אינם לפנינו.
ד. מה שכתב היעב"ץ בשם האר"י שהמגיד כחש לב"י לא מצאתי שם לפו"ר, ואודה למי שיציין מקומם. [דברי הרח"ו שהביא נמצאים בשער רוח הקודש דרוש א].

המגיד טעה בדבר משנה שמותר לאכול בר"ה בשר וכמו שאמר מהר"ח מוואלאזין שבית יוסף גדול ממגיד שלו

שו"ר דברי ר"י צמח.

מה שנכון נכון כתב:

אמן כתב:ואני אומר, כיון שהאר"י אמר לר"ח ויטל שבכמה מקומות המגיד שיקר לבית יוסף, א"כ נימא גם הכא ששיקר לו.
(אני אשתדל לחפש בדיוק את המקור ולהעלות)

אמן כתב:מצאתי, ר"י עמדין בתורת קנאות מביא את מה שאמר האר"י שהמגיד כיחש לב"י ומסביר איך זה קורה וגם מביא שם שאביו היה אומר שהב"י היה יותר למדן מהמגיד שלו ובהתחלה עיי"ש גם מדבר על נושא הפורום שלא מת על קידוש ה'

א. היעב"ץ עצמו שהביא מהאר"י שהמגיד כחש לב"י לא השתמש בזה לתרץ מדוע לא נהרג הב"י על קדו"ה.
ב. היעב"ץ רומז למש"א חז"ל שהחטא יכול לגרום שלא יתקימו ההבטחות, ולפי מה שהבאנו לעיל מדיוק לשון המגיד מישרים אדרבה בהיפך, ההבטחה היתה שיזכה להשרף על קדו"ה כדי שיתכפרו עונותיו, [וממילא י"ל שלבסוף לא הוזקק לזה וכמ"ש שם].
ג. בלא"ה העסוק בשאלה זו חסר טעם, מאחר וספר המגיד שלפנינו לדברי החיד"א בשה"ג הוא רק אחד מחמישים, וא"כ רוב דברי המגיד לב"י אינם לפנינו.
ד. מה שכתב היעב"ץ בשם האר"י שהמגיד כחש לב"י לא מצאתי שם לפו"ר, ואודה למי שיציין מקומם. [דברי הרח"ו שהביא נמצאים בשער רוח הקודש דרוש א].

א.כתבתי "ואני אומר" האר"י רק אמר שלפעמים כחש לו ולא אמר מתי
ב.לזכות למות עק"ה ושיכפרו עוונותיו זה זכייה וכיון שלא כל העוונות שווים וזה לא מחיקה אוטמטית אלא תיקון על דברים מסויימים א"כ זה עדיין תירוץ טוב.
ג.לא הבנתי.

כיוון חדש לחשיבה:
כתב רבינו בחיי בפ' מקץ, וז"ל,

אבל יש לתמוה ממה שכתוב כי רבי חנינא בן תרדיון הוחלף בלופינוס קיסר, ולופינוס קיסר הוא שנשרף, וכן כל השאר, כי כן כתוב שם (פרקי היכלות ח, ד), וכמדה זאת לכל חכמי ישראל. ושמעתי בזה: כי כשם שהוחלף יצחק באיל והוקבע לו שכר כאלו הוקרב וכאלו עפרו צבור על גבי המזבח, כן הוחלפו חכמי ישראל באחרים, וכיון שטעמו טעם מיתה במה שנתפשו ונגמר דינם לכך הם קבלו ענשם והרי זה כאלו נהרגו. ומה שאמר הכתוב: ושים כסף איש בפי אמתחתו, ירמוז אל הענין הזה, כי הכתוב המשיל את הנפש לכסף צרור, והגוף לאמתחת כי הוא אמתחת הנפש

ומי יודע אם לא אירע כזאת למרן הב"י שהיה בסכנת מיתה וניצול?

אמן כתב:

מה שנכון נכון כתב:ג. בלא"ה העסוק בשאלה זו חסר טעם, מאחר וספר המגיד שלפנינו לדברי החיד"א בשה"ג הוא רק אחד מחמישים, וא"כ רוב דברי המגיד לב"י אינם לפנינו.

ג.לא הבנתי.

כמעט כל דברי המגיד לב"י אינם לפנינו, ואולי נשתנתה ההבטחה במשך השנים, ואין אתנו יודע עד מה.

ראיתי פה ברב המעבר יבק
http://www.otzar.org/aspcrops/150282_90_1349533858-3032014.asp

שלח כתב:ראיתי פה ברב המעבר יבק
http://www.otzar.org/aspcrops/150282_90_1349533858-3032014.asp

כן רצה לתרץ גם ר יעקב חיים סופר בכמה מקומות בספריו.

בבית ישראל [פרשת לך לך תשי"א] כתב וז"ל - "ואולי זה הרמז לאתוקדא על קדושת השם
שהבטיח המגיד לבית יוסף שיעבוד במסירת נפש ובאש דקדושה".
ובספר עברא דדשא למו"ר הגרש"א האריך להביא מראי מקומות בענין ולבאר עומק הדברים,
[ח"א עמ' ת"ל וח"ב עמ' קנ"ה ועמ' ש"ל].