פורום אוצר החכמה

סיפר הרה"ק מבילגורייא זי"ע "פעם כשחזר זקינו ז"ל (מרן מהר"י זי"ע) מנסיעה לעיר הבירה וויען יצ"ו, היה זה בערך בשנת תר"מ לפ"ק. אמר אח"כ לאנשי ביתו 'גלויבטס מיר, איך קום הערשט פון וויען, וויען איז צוריק מיט יאהרן גיוועהן א עיר ואם בישראל, והיו שם אנשים גדולי ישראל, ובעלי בתים יראים ושלמים, און זייט די יאהר (ונקב בשנה מסוימת) נתקלקלו, וזה רק בגלל שהתחילו לשנות את מלבושיהם'" (האמינו לי, זה עתה הנני שב מווינה, שהיתה מלפנים עיר ואם בישראל, וגרו בתוכה אנשים שהיו מגדולי ישראל וגם הבעלי בתים היו יראים ושלמים, ומשנה פלונית ואילך התחילו האנשים שם להתקלקל, וכל זה רק על ידי שהתחילו האנשים שם לשנות מלבושיהם).
• הרה"ק רבי שמואל מסקאהל זצ"ל, בנו של כ"ק מרן מהר"י זי"ע, נשא את בתו של הרה"ק רבי מנחם מענדיל מויז'ניץ זצ"ל בעל "צמח צדיק", אולם לכלה הפריעה העובדא שבעלה ילך כמנהג בני ונכדי כ"ק מרן מהר"ש זי"ע שהלכו עם 'קאלפיק' בימות החול. קרא לה כ"ק מרן מהר"י זי"ע ואמר לה: "ברצוני להסביר לך בתי ענין חשוב. קיים מושג של 'ירידת הדורות'. דרך העולם היא, שבן המשנה מדרך אבותיו - אפילו בדבר מועט - סופו שגורם להתדרדרות גמורה ר"ל. אם אב הולך עם 'קאלפיק', ובנו סוטה מדרכו וחובש 'קאפעליטש', יבוא בנו וילך עם 'שטאפענער הוט', ובנו של זה כבר ילך עם כובע קש, הדור הבא ילך עם כיפה בלבד ולבסוף יגיעו לגילוי ראש רח"ל. אינני אומר, כמובן, שתמיד יקרה כן, אבל ברור, שאם משנה יהודי מדרך אביו, מקרב הוא את עצמו ואת יוצאי חלציו לקראת התדרדרות גמורה ח"ו".
• כ"ק מרן מהר"א זי"ע הקפיד מאוד בענין הלבוש. פעם אחת אף לא השתתף בשמחת נישואיו של קרוב משפחתו, היות שהחתן לא לבש 'שטריימל', ורק כאשר הסכים החתן לחבוש 'שטריימל' בסעודת ה'שבע ברכות', ערך מרן זי"ע לכבודו שמחת 'שבע ברכות'.
• עוד מסופר, כי פעם ראה כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע את אחד מחתניו הולך עם 'קאלאטשען' (ערדלים להגן על הנעלים - דבר שהיה נחשב בימים ההם כ'סממן מודרני') , שאלו על כך, וכשענה שעל ידי ה'קאלאטשען' יישמר שלא להיטנף בבוץ, אמר לו: "אז דו וועסט גיין אין מיינע וועגן וועסטו זעך נישט פארשמירן".
• סיפר הרה"ח ר' מרדכי זאב דרעזנער ע"ה, מה שראה בעת שנכנס למרן מהרי"ד זי"ע בשנים תרס-תרע. (כידוע שאצל מרן מהרי"ד נכנסו כל הנוכחים בשורה בזא"ז, כך שא' יכל לשמוע מה שנענה לחבירו). ומספר, שבתחילה עמד איזה בחור הונגרי, מלובש במלבושים מודרניים, עם שני ידיו בכיסי מכנסיו, וכך עמד לפני מרן. אולם מרן זי"ע לא העיר לו כלום, ובירך אותו כדרכו בקודש.
לאחריו הגיעו מחותן מרישא והחתן מלעמבערג, לבקש ברכה לפני החתונה. החתן היה מלובש בבגדי חסידות, חוץ מבגד אח, שהיה לו 'קראגן' מוקשה, עם 'ברוסטל', שהיה אז במאדע. מרן זי"ע פנה לחתן ושאלו היכן הוא לומד, ענה בביהמ"ד בבימה"ד של ר' משה'לה בארזאץ בלעמבערג. שאלו מרן האם יש שם מאותם 'חברה' (הציונים), ענה שכבר עזבו המקום. שאלו מרן, האם אתה לכה"פ יודע שהם רשעים, ענה שכן.
ואז שאלו מרן [וטרם שאלתו סיבב בספאדיק - כדרכו שרצה להביע מורת רוחו] - סוף סוף כיצד יתכן שיש לך שזה כזה קושי לבב (הארט הארץ), אני אומר לך, שאביי ורבא אינם מתחברים עם לבב קשה. (כנראה לשון מליצה - לב קשה, על מלבושיו המוקשין). וכמובן שתיכף ומיד עם יציאתו מעם מרן זי"ע פשט החתן את הבגד האמור...
• סיפר הרה"ח ר' חיים נטע כ"ץ ע"ה "המנהג היה שחתן לא הלך לומר גיט שבת למרן עם העולם רק נכנם אח״כ לבית מרן לומר גיט שבת. פעם היה חתן ממשפחה שגרה בבעלזא ולא לבש ראזעוואלקע וחשב לעבור במהירות בבית המדרש לומר גיט שבת למרן כדי שלא ישאלו מרן על זה, כשעבר קראו מרן מהרי"ד ז"׳ל ואמר לו 'ביסט דאך א חתן, עס איז א מנהג צו גיין א ראזעוואלקע. ועמד אחריו עוד חתן שהיה כבר שבוע אחרי חתונתו והיה לבוש ראז'עוואלקע. צווהו מרן שיתנו להנ"ל. ואמר מרן להאברך 'די ביסט שוין א יונגערמאן, געב עס פאר איהם' ולבש הראז׳עוולאקע שם באותו מעמד. ואח"כ אמר לו מרן שיבא גם כן לביתו לומר גיט שבת. כשבא לבית מרן אמר לו מרן, השי"ת נתן לנו שני תורות תורה שבכתב ותורה שבעל פה, וכשנתמעטו הדורות כתבו גם התורה שבעל פה ואם כן הרי חסר לנו התורה שבעל פה, אלא המנהגי ישראל זהו התורה
שבעל פה".
• כ"ק מרן שליט"א, (במדברות קדשו שנשא לנשות אנ"ש, ח' שבט תשע"ד), הזכיר מעט מנושא זה. ונעתיק מעט מדב"ק - "... יש להקפיד על סגנון הלבוש, שילכו לבושים כראוי לבת ישראל, בצניעות. ולא יסחפו אחר ה'מאדעס' החדשות, המתאימות לנשי הרחוב. ואפילו אלו שבתוככי לבם ובפנימיותם כשרים הם. הרי בהסחפם בלבושם אחר הרחוב, אין הדבר נראה כלפי חוץ".

כלבאשבוע כתב:מה זה לבוש יהודי?
האם יהודי תימן, מרוקו, פולין, בבל, גרמניה, הולנד וכו' וכו' וכו' לבשו כולם את אותו הלבוש?

יש הלכות ברורות מה אסור ללבוש (שעטנז וכדו') אך היכן מוגדר מהו "לבוש יהודי"?

[וע"ע שבת קי"ד:]

חשבונות רבים כתב:יעוי' בחכ"א פ"ט א'