עמוד 1 מתוך 1

בגמ' קידושין דף ע"א.

פורסם: ד' אפריל 02, 2014 9:20 pm
על ידי שרוליק
איתא בגמ שם כמה דברים שחכמים מגלים רק פעם בשבוע ורק לתלמידיהם כדי שלא ישתכח, לדוג' השם של י"ב, ומשפחות טמאים (ולפי שזכור לי יש עוד דברים בגמ' שנמסרים בסוד מדור דור).

האם כיום עדיין מוסרים אותם החכמים לתלמידיהם?

פשוט לא אני ולא אבי ת"ח אז אין לי מושג בדברים האלה

Re: בגמ' קידושין דף ע"א.

פורסם: ד' אפריל 02, 2014 9:52 pm
על ידי עת לעשות
מי שיודע וקיבל מאבותיו מוסר הלאה.
וכן ישנם דברים המתחדשים מזמן לזמן (כמשפחות הטמאים וכדומה) אזאף שלא קיבל יכול להתחיל מסורת חדשה של מסירה אם הוא ת"ח ומי שנמסר לו ת"ח

Re: בגמ' קידושין דף ע"א.

פורסם: ד' אפריל 02, 2014 10:06 pm
על ידי שרוליק
שאלתי אם עדיין נמשכת המסורת וזה נמסר עדיין מדור לדור או שבצוק העיתים זה נאבד?

Re: בגמ' קידושין דף ע"א.

פורסם: ד' אפריל 02, 2014 10:21 pm
על ידי מה שנכון נכון
שו"ת הרשב"א חלק א סימן רכ

שאלת עוד מה שאמרו שם בן ארכעים ושתים אותיות היודעו אהוב למעלה ונחמד למטה. מה פרושו? אם רוצה לומר הקריאה לבד או מוצאו או שמושו? ואם אנו קורין אותו כולו שלש שלש אותיות שבא פתח או השש אותיות תיבה אחת?

תשובה ממה שנתבאר בגמרא ודאי כי יש כחות מופלאות לקריאת השמות בלבד ובלבד בשמוש נקודם. ולא עוד אלא אפילו בכתיבתן וכמו שנזכר בכמה מקומות בגמרא ובמדרשות. כאמרם הזכיר עליו את השם והרגו ביבמות (פ"ד דף מ"ט ב) אמר שם ואבלע בארזא. ובסנהדרין כמה בגמרא ובירושלמי פרק הנשרפין. וכן רבים אין להם מספר. ובכתיבה הרי אמרו בשבת יוצאין בקמיעין המומחין. בגיטין שושילתא דכתב עלה שם ועזקתא כתוב בה שם ואמרו שמא דמרך עלך. ואמרו כתב שם אחספא וזרקו לתהום ונח גבי שיתין שכרה דוד וכן רבים. אבל מה שאמרו ביודעו שהוא אהוב למעלה ונחמד למטה בבירור כך נראה שלא נאמרו דברים אלא במי שיודע סודו ויודע לכוין אל הקדש פנימה שהוא רומז אליו. כי מי שאינו יודע אלא קריאתו לבד ואינו יודע אלא קבוץ האותיות ונקודן ויעשה מעשה בזה ואפילו לא יעשה מעשה אלא שיזכירנו בהקצת שפתים אינו אהוב ונחמד אלא ההפך ושומר נפשו ירחק מזה. ועל הקריאה נחלקו בארצות יש קורין אותו בארבע עשר תיבות שלש שלש אותיות בכל התיבות. ויש קורין אותו בשבע תיבות שש ושש אותיות. וחכמי ארצנו ורבניה כן דעתם לקרותן בשבע תיבות לפי מה ששמענו וכן הקבלה מן הגאון רב האיי ז"ל. ושמעתי שחכמי אשכנז אומרין אותן בארבעה עשר תיבות שלש שלש אותיות. גם יש חלוף קצת אותיות בין המקובל ביד חכמי ארצנו למקובל ביד חכמי אשכנז. ובקשה המקובלת בידנו שעשה רבי נחוניא בן הקנה האותיות כמקובל ביד חכמי ארצנו. ואכתוב לך שם בן ארבעים ושתים אשר רשם שם בראשי תיבות כדי שתראה משם את המסור בידך כמוהו. גם מה שכתבת שהמקובל בידך בשלש שלש אותיות נקודין שבא ופתח. יש אחד נקוד שבא ושורק. והוא השם השלש עשרה השין בשבא והוו בשורק. עכ"ל.

וראה עוד כאן

Re: בגמ' קידושין דף ע"א.

פורסם: ד' אפריל 02, 2014 10:39 pm
על ידי הפלא ופלא
מענין לענין יש דבר נפלא בישמח משה, דבהלכות גדולות מונה את מגילת אסתר בין הדברים שניתנו למשה בסיני, וגם חז"ל דרשו במגילה, כתב זאת זכרון בספר - בספר מה שכתוב במגילה. וקשה דאם היה ידוע מתחילה מעשה המגילה, הרי ידעו בני ישראל מתחילה שהקב"ה עתיד לעשות להם נס.
ומביא, שלכן נאמר שם כתב זאת זכרון בספר ושים "באזני" יהושע, שמשה רבינו מסר זאת בסוד רק ליהושע, והוא מסר זאת בסוד דור אחר דור, מראש סנהדרין אחד לשני, עד מרדכי.
ולזה נאמר "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה", שהוא ידע הכל ושיתרחש להם נס, ומה שיצא וזעק היה רק בתוך העיר, היינו עבור המון העם שלא ידעו מה שעתיד להיות, עיי"ש דבה"ק ודפח"ח.

Re: בגמ' קידושין דף ע"א.

פורסם: ה' אפריל 03, 2014 10:37 am
על ידי שרוליק
מכאן מוכח שבזמן הראשונים הסודות של התלמידי חכמים עברו עדין מפה לאוזן, האם יש רמזים על זה גם בדורות האחרונים, והאם כיום זה עדיין נמסר?