פורום אוצר החכמה

ילמדוני רבותינו חברי ורבני הפורום שליט"א
אשה שהפילה תוך ארבעים יום לעיבורה שאין לה דין מסולקת דמים וצריכה לחשוש לעונה בינונית, מאימתי מונים לה עונה בינונית האם מההפלה גופה או מתחילת הדימום.
ונראה מסברא פשוטה שלא מונים לה אלא משעת ההפלה, דבשלמא בראיה רגילה של נדה הרי אינה קובעת וסת אלא שעת הראיה הראשונה שההמשך תוספת דמים בעלמא הוא ולכך אינו משפיע על הרחקת ההפלגה, משא"כ הפלה פשיטא שא"א לקרוא לה תוספת דמים ואף היא מעיקר הראיה למנות ממנה.
אלא שאני שאלתי שאלה זו ב' מורי הוראה חשובים וענו לי שמונים ל' יום מתחילת הדימום ולא נחתו לסברא זו, ואני בעוניי מחפש איזה מקור לענין זה.

אחר מחכ"ת של כת"ר וכל מורי הוראה שהוא שאלם, מנין לחדש שמונים לה ל' יום או שאר וסתות מראיה זו שהיא הפלה ולא ראיה כדרך נשים?

חשבונות רבים כתב:אחר מחכ"ת של כת"ר וכל מורי הוראה שהוא שאלם, מנין לחדש שמונים לה ל' יום או שאר וסתות מראיה זו שהיא הפלה ולא ראיה כדרך נשים?

וסת שאינו קבוע פשיטא שלא מונים לראיה כיון שהיא בדרך הפלה, אבל עונה בינונית היא שיעור זמן של מחזור שמתחדש משעת הראיה ואין שום משמעות כיצד היא נעשתה כמו שאחרי ראייה בקפיצה מונים עונה בינונית, כמדומני שזה מפורש בכל ספרי מורי ההוראה בזמנינו והמלקטים אלא שאינם תח"י כרגע

סגן אלוף כתב:

חשבונות רבים כתב:אחר מחכ"ת של כת"ר וכל מורי הוראה שהוא שאלם, מנין לחדש שמונים לה ל' יום או שאר וסתות מראיה זו שהיא הפלה ולא ראיה כדרך נשים?

וסת שאינו קבוע פשיטא שלא מונים לראיה כיון שהיא בדרך הפלה, אבל עונה בינונית היא שיעור זמן של מחזור שמתחדש משעת הראיה ואין שום משמעות כיצד היא נעשתה כמו שאחרי ראייה בקפיצה מונים עונה בינונית, כמדומני שזה מפורש בכל ספרי מורי ההוראה בזמנינו והמלקטים אלא שאינם תח"י כרגע

אין המשל דומה לנמשל ולא הנידון דומה לראיה

חשבונות רבים כתב:אין המשל דומה לנמשל ולא הנידון דומה לראיה

ועתה ילמדינו רבינו, אנחנו כולנו עם שבשדות, מפני מה?

לגבי לידה כתב בספר שיעורי טהרה (עמ' תרסד) שאין דם הלידה נחשב בכלל הוסתות [משום מה לא צוין מקור לזה וכנראה שהוא פשוט], ולכאורה אין לחלק בין לידה להפלה.

צולניק כתב:לגבי לידה כתב בספר שיעורי טהרה (עמ' תרסד) שאין דם הלידה נחשב בכלל הוסתות [משום מה לא צוין מקור לזה וכנראה שהוא פשוט], ולכאורה אין לחלק בין לידה להפלה.

ועדיין לא קראת את מה שכתבתי שאין קשר בין וסתות לחשש עונה בינונית

למיטב זכרוני להפלה רח"ל מונים לה עונה בינונית ואם אינני טועה מונים לה מעת הדימום
(ומה שנאמר שלידה אינה בכלל הוסתות, הרי לדידן דחיישינן ליולדת בזוב כדברי הרי"ף אין לחלק)

סגן אלוף כתב:

צולניק כתב:לגבי לידה כתב בספר שיעורי טהרה (עמ' תרסד) שאין דם הלידה נחשב בכלל הוסתות [משום מה לא צוין מקור לזה וכנראה שהוא פשוט], ולכאורה אין לחלק בין לידה להפלה.

ועדיין לא קראת את מה שכתבתי שאין קשר בין וסתות לחשש עונה בינונית

רבינו סגן אלוף הנך מחדש סברות כאחד מן הראשונים!
בש"ס ובראשונים שלי מופיע שצריך לפרוש מן האשה בזמן ווסת ומהו זמן הווסת יש בזה מגוון אפשרויות, אך לחדש שהגם שראיית האשה אינה שייכת לווסתה עדיין יש חיוב לפרוש משום דין עונה בינונית זו לא שמענו!

צולניק כתב:
רבינו סגן אלוף הנך מחדש סברות כאחד מן הראשונים!
בש"ס ובראשונים שלי מופיע שצריך לפרוש מן האשה בזמן ווסת ומהו זמן הווסת יש בזה מגוון אפשרויות, אך לחדש שהגם שראיית האשה אינה שייכת לווסתה עדיין יש חיוב לפרוש משום דין עונה בינונית זו לא שמענו!

חשבתי שכבר הוכחתי את דברי, מדין קפיצה שכתב הש"ך שאינה חוששת לוסתות שאינם קבועים של יום החדש וההפלגה אלא בקפיצה ועונה בינונית פשיטא שיש לה ככל אשה

סגן אלוף כתב:

חשבונות רבים כתב:אין המשל דומה לנמשל ולא הנידון דומה לראיה

ועתה ילמדינו רבינו, אנחנו כולנו עם שבשדות, מפני מה?

נכלמו פני בראותיך מכנה עצמך עם שבשדות כלפי עם הארץ שכמותי אך בהזכרי במדרש חז"ל עה"פ שניהם לבדם בשדה נחה דעתי.
החילוק בין ראיה שע"י קפיצה להפלה לפי ערך שכל פחות כשלי הוא שראיה על ידי קפיצה היא בעצם ראית נידות שנתעוררה לבא על ידי הקפיצה אבל ראית הפלה היא סוג אחר לגמרי של ראיה ולמה נמנה ממנו עונה בינונית?

בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני להפלה רח"ל מונים לה עונה בינונית ואם אינני טועה מונים לה מעת הדימום
(ומה שנאמר שלידה אינה בכלל הוסתות, הרי לדידן דחיישינן ליולדת בזוב כדברי הרי"ף אין לחלק)

מה הקשר?

חשבונות רבים כתב:החילוק בין ראיה שע"י קפיצה להפלה לפי ערך שכל פחות כשלי הוא שראיה על ידי קפיצה היא בעצם ראית נידות שנתעוררה לבא על ידי הקפיצה אבל ראית הפלה היא סוג אחר לגמרי של ראיה ולמה נמנה ממנו עונה בינונית?

למה לך לחלק חילוקים דקים ומשונים ולא את חילוקי הפעוט, ובכלל הסבר את עצמך כיון שעונה בינונית נמנית בלא קשר לראיה הקודמת למה לא נאמר אף אנו כן בהפלה [ויש להוכיח זאת מחומרת פליתי לחשוש שלא לעונת הראיה הקודמת ואכמ"ל].

כעת מצאתי בספר נטעי גבריאל שקדמונו במחלוקת זו הרב קנה בושם והרב גדולי ההוראה (מי זה?!)
לעניין סברתך עו"ב נמדדת מהראיה הקודמת בתנאי שהיא מוגדרת ראיה והשאלה היא אם ראית הפלה שאינה ראית נידות מוגדרת כראיה לעניין זה

חשבונות רבים כתב:כעת מצאתי בסםר נטעי גבריאל שקדמונו במחלוקת זו הרב קנה בושם והרב גדולי ההוראה (מי זה?!)
לעניין סברתך עו"ב נמדדת מהראיה הקודמת בתנאי שהיא מוגדרת ראיה והשאלה היא אם ראית הפלה שאינה ראית נידות מוגדרת כראיה לעניין זה

לפי ענ"ד לא שייכת המחלוקת לענין שלנו, שכן בדיקת רופא אינה גורמת תהליך חדש של מחזור וא"כ אין כ"כ טעם לעונ"ב ומשא"כ הפלה שאחריה מתחיל מחזור חדש

סגן אלוף כתב:

חשבונות רבים כתב:כעת מצאתי בסםר נטעי גבריאל שקדמונו במחלוקת זו הרב קנה בושם והרב גדולי ההוראה (מי זה?!)
לעניין סברתך עו"ב נמדדת מהראיה הקודמת בתנאי שהיא מוגדרת ראיה והשאלה היא אם ראית הפלה שאינה ראית נידות מוגדרת כראיה לעניין זה

לפי ענ"ד לא שייכת המחלוקת לענין שלנו, שכן בדיקת רופא אינה גורמת תהליך חדש של מחזור וא"כ אין כ"כ טעם לעונ"ב ומשא"כ הפלה שאחריה מתחיל מחזור חדש

הוא מדבר שם גם על גרידה.

חשבונות רבים כתב:

בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני להפלה רח"ל מונים לה עונה בינונית ואם אינני טועה מונים לה מעת הדימום
(ומה שנאמר שלידה אינה בכלל הוסתות, הרי לדידן דחיישינן ליולדת בזוב כדברי הרי"ף אין לחלק)

מה הקשר?

לדידן כל לידה (וגם הפלה רח"ל) היא גם ספק ראיה ושייך בה דיני ראיה רגילה

בברכה המשולשת כתב:

חשבונות רבים כתב:

בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני להפלה רח"ל מונים לה עונה בינונית ואם אינני טועה מונים לה מעת הדימום
(ומה שנאמר שלידה אינה בכלל הוסתות, הרי לדידן דחיישינן ליולדת בזוב כדברי הרי"ף אין לחלק)

מה הקשר?

לדידן כל לידה (וגם הפלה רח"ל) היא גם ספק ראיה ושייך בה דיני ראיה רגילה

עכשיו הבנתי. ראיה יפה! אבל בהחלט נתונה לויכוח.
זה שמחמירים להחשיב כיולדת בזוב לעניין ז"נ לא אומר בהכרח שנאמר כן גם לעניין וסתות.

מאי שיאטיה בין חומרת בנות ישראל לספור ז"נ גם בלידה לענין חשש וסתות דסוף סוף אנן סהדי שההפלה גרמה ולא גריעא מראיה בקפיצה וכדברי הש"ך , אבל הביאור הוא כמ"ש אני שאף בקפיצה יש חשש עונ"ב

בברכה המשולשת כתב:לדידן כל לידה (וגם הפלה רח"ל) היא גם ספק ראיה ושייך בה דיני ראיה רגילה

זאת מנין לך? לא נאמר שם אלא שכיון שילדה חוששים שמא ילדה בזוב, אבל לא נאמר שחוששים שמא ראייתה אינה מחמת לידה.

סגן אלוף כתב:מאי שיאטיה בין חומרת בנות ישראל לספור ז"נ גם בלידה לענין חשש וסתות דסוף סוף אנן סהדי שההפלה גרמה ולא גריעא מראיה בקפיצה וכדברי הש"ך , אבל הביאור הוא כמ"ש אני שאף בקפיצה יש חשש עונ"ב

כמדומה שמה שבקפיצה חוששים לעו"ב הוא רק משום שאנו סוברים שלא רק הקפיצה גרמה לראיה אלא שהגיע זמנה והקפיצה זירזה את הראיה, וממילא שבהפלה אין לחוש לזה.

צולניק כתב:

סגן אלוף כתב:מאי שיאטיה בין חומרת בנות ישראל לספור ז"נ גם בלידה לענין חשש וסתות דסוף סוף אנן סהדי שההפלה גרמה ולא גריעא מראיה בקפיצה וכדברי הש"ך , אבל הביאור הוא כמ"ש אני שאף בקפיצה יש חשש עונ"ב

כמדומה שמה שבקפיצה חוששים לעו"ב הוא רק משום שאנו סוברים שלא רק הקפיצה גרמה לראיה אלא שהגיע זמנה והקפיצה זירזה את הראיה, וממילא שבהפלה אין לחוש לזה.

וכמדומה שכבר הסברתי שאין לזה שום משמעות כיצד ראתה פעם האחרונה, מושג עונה בינונית הוא שכשמתחדש מחזור חדש אורכו יהיה ל' יום, באופן עקרוני אם קטנה לא היתה מסולקת דמים היה לה עונ"ב ל' יום אחר הלידה

סגן אלוף כתב:

צולניק כתב:

סגן אלוף כתב:מאי שיאטיה בין חומרת בנות ישראל לספור ז"נ גם בלידה לענין חשש וסתות דסוף סוף אנן סהדי שההפלה גרמה ולא גריעא מראיה בקפיצה וכדברי הש"ך , אבל הביאור הוא כמ"ש אני שאף בקפיצה יש חשש עונ"ב

כמדומה שמה שבקפיצה חוששים לעו"ב הוא רק משום שאנו סוברים שלא רק הקפיצה גרמה לראיה אלא שהגיע זמנה והקפיצה זירזה את הראיה, וממילא שבהפלה אין לחוש לזה.

וכמדומה שכבר הסברתי שאין לזה שום משמעות כיצד ראתה פעם האחרונה, מושג עונה בינונית הוא שכשמתחדש מחזור חדש אורכו יהיה ל' יום, באופן עקרוני אם קטנה לא היתה מסולקת דמים היה לה עונ"ב ל' יום אחר הלידה

אם הראיה שמחמת ההפלה אינה ראיית נדות ואינה נחשבת כלל על סדר הראיות, מנין שמונים לה עו"ב? אם אי"ז ראיית נידות כלל לכאורה מסתבר למנות עו"ב רק מראיית הנידות האחרונה ולא להתחשב כלל בהפלה, ואחר שעברה עונתה מהראיה האחרונה הרי היא ככל אשה שעברה עו"ב שלה. ואין מקום למנות מחדש מחמת ההפלה כיון שלא נסתלקו דמיה מחמת העיבור וגם ראית ההפלה אין לה שייכות לראיית הנדות, וא"כ כל העיבור וההפלה האלה לכאורה אין להם שייכות כלל לענין וסתותיה.

צופר הנעמתי כתב:
אם הראיה שמחמת ההפלה אינה ראיית נדות ואינה נחשבת כלל על סדר הראיות, מנין שמונים לה עו"ב? אם אי"ז ראיית נידות כלל לכאורה מסתבר למנות עו"ב רק מראיית הנידות האחרונה ולא להתחשב כלל בהפלה, ואחר שעברה עונתה מהראיה האחרונה הרי היא ככל אשה שעברה עו"ב שלה. ואין מקום למנות מחדש מחמת ההפלה כיון שלא נסתלקו דמיה מחמת העיבור וגם ראית ההפלה אין לה שייכות לראיית הנדות, וא"כ כל העיבור וההפלה האלה לכאורה אין להם שייכות כלל לענין וסתותיה.

לא זכיתי להבין, אין שום משמעות מה היא ראיית ההפלה אלא מה קורה אחרי ההפלה, והרי מה שקורה כולנו יודעים שמתחיל מחזור חדש, וכמה יהיה אורך המחזור - זאת איננו יודעים, וקיבלנו מחז"ל לחשוש שיהיה אורך המחזור של ל' יום.

צופר הנעמתי כתב:

בברכה המשולשת כתב:לדידן כל לידה (וגם הפלה רח"ל) היא גם ספק ראיה ושייך בה דיני ראיה רגילה

זאת מנין לך? לא נאמר שם אלא שכיון שילדה חוששים שמא ילדה בזוב, אבל לא נאמר שחוששים שמא ראייתה אינה מחמת לידה.

לא הבנתי. אם חוששים שיש כאן יולדת בזוב זאת אומרת שיש כאן חשש לראיה שלא מחמת לידה, הסמוכה ללידה (או להפלה רח"ל) ואז איכא למיחש גם לעו"ב של אותה ראיה, והואיל ולא ידעינן אימתי היתה בדיוק- מונים מתחילת הדימום

בברכה המשולשת כתב:לא הבנתי. אם חוששים שיש כאן יולדת בזוב זאת אומרת שיש כאן חשש לראיה שלא מחמת לידה, הסמוכה ללידה (או להפלה רח"ל) ואז איכא למיחש גם לעו"ב של אותה ראיה, והואיל ולא ידעינן אימתי היתה בדיוק- מונים מתחילת הדימום

אבל מכיון שהיתה כאן ראיה של הפלה אח"כ היא מבטלת את הפלגת הל' הראייה הקודמת וצריך לחשוש ממנה וכמו כל ראיית זיבות שגם לדין הגמ' ימנו ממנה עונ"ב [מלבד לדעת הראב"ד שראיית זיבות לא סותרת הפלגה], וא"א לומר שההפלה טפלה לתחילת הראיה כמו שאומרים בכל המשך ראיה רגילה.

סגן אלוף כתב:

צופר הנעמתי כתב:
אם הראיה שמחמת ההפלה אינה ראיית נדות ואינה נחשבת כלל על סדר הראיות, מנין שמונים לה עו"ב? אם אי"ז ראיית נידות כלל לכאורה מסתבר למנות עו"ב רק מראיית הנידות האחרונה ולא להתחשב כלל בהפלה, ואחר שעברה עונתה מהראיה האחרונה הרי היא ככל אשה שעברה עו"ב שלה. ואין מקום למנות מחדש מחמת ההפלה כיון שלא נסתלקו דמיה מחמת העיבור וגם ראית ההפלה אין לה שייכות לראיית הנדות, וא"כ כל העיבור וההפלה האלה לכאורה אין להם שייכות כלל לענין וסתותיה.

לא זכיתי להבין, אין שום משמעות מה היא ראיית ההפלה אלא מה קורה אחרי ההפלה, והרי מה שקורה כולנו יודעים שמתחיל מחזור חדש, וכמה יהיה אורך המחזור - זאת איננו יודעים, וקיבלנו מחז"ל לחשוש שיהיה אורך המחזור של ל' יום.

מה שברור לך שאחר ההפלה מתחיל "מחזור חדש" לענ"ד צריך לזה ראיה מן הגמ' או מן הפוסקים, שהרי לפי ההבנה שההריון מבטל את המחזור וע"כ המחזור מתחדש לאחר הפסקת ההריון א"כ מעוברת צריכה להיות מסולקת דמים מיד בתחילת עיבורה, אבל בגמ' מבואר לא כך אלא שאין העיבור מבטל את הראיה אלא מטעם שראשה ואיבריה כבדים עליה לאחר ג' חדשים, וא"כ מעוברת שהפילה מיד בתחילת עיברוה ולא נסתלקה מדמיה, וגם אין ראיית הפלתה שייכת כלל לראיות נדותה, מנין לומר שנפסקה הפלגתה?

צופר הנעמתי כתב:מה שברור לך שאחר ההפלה מתחיל "מחזור חדש" לענ"ד צריך לזה ראיה מן הגמ' או מן הפוסקים, שהרי לפי ההבנה שההריון מבטל את המחזור וע"כ המחזור מתחדש לאחר הפסקת ההריון א"כ מעוברת צריכה להיות מסולקת דמים מיד בתחילת עיבורה, אבל בגמ' מבואר לא כך אלא שאין העיבור מבטל את הראיה אלא מטעם שראשה ואיבריה כבדים עליה לאחר ג' חדשים, וא"כ מעוברת שהפילה מיד בתחילת עיברוה ולא נסתלקה מדמיה, וגם אין ראיית הפלתה שייכת כלל לראיות נדותה, מנין לומר שנפסקה הפלגתה?

מכל מקום כיון שבשעת ההפלה מתרוקנים דמיה הרי צריך אח"כ להתחיל מחזור חדש

בברכה המשולשת כתב:

צופר הנעמתי כתב:

בברכה המשולשת כתב:לדידן כל לידה (וגם הפלה רח"ל) היא גם ספק ראיה ושייך בה דיני ראיה רגילה

זאת מנין לך? לא נאמר שם אלא שכיון שילדה חוששים שמא ילדה בזוב, אבל לא נאמר שחוששים שמא ראייתה אינה מחמת לידה.

לא הבנתי. אם חוששים שיש כאן יולדת בזוב זאת אומרת שיש כאן חשש לראיה שלא מחמת לידה, הסמוכה ללידה (או להפלה רח"ל) ואז איכא למיחש גם לעו"ב של אותה ראיה, והואיל ולא ידעינן אימתי היתה בדיוק- מונים מתחילת הדימום

בשביל לחשוש ליולדת בזוב אין צריך להגיע לחשש שמא ראייתה היא מחמת זוב ולא מחמת לידה, ולכאורה לזה אין לחשוש דבזה ליכא למטעי, אלא כמו שגזרו על כל ראיה אטו ראיה הסותרת ביום ז' של ז"נ כמו שכתב הר"נ, ה"נ בכלל זה גם יולדת שדם לידתה סותר בזיבה וא"כ אם היתה יולדת ביום ז' של ז"נ היתה סותרת והיתה צריכה ז"נ.

צופר הנעמתי כתב:
בשביל לחשוש ליולדת בזוב אין צריך להגיע לחשש שמא ראייתה היא מחמת זוב ולא מחמת לידה, ולכאורה לזה אין לחשוש דבזה ליכא למטעי, אלא כמו שגזרו על כל ראיה אטו ראיה הסותרת ביום ז' של ז"נ כמו שכתב הר"נ, ה"נ בכלל זה גם יולדת שדם לידתה סותר בזיבה וא"כ אם היתה יולדת ביום ז' של ז"נ היתה סותרת והיתה צריכה ז"נ.

א] דם קושי אינו סותר, ולא זה הטעם
ב] דברי רבינו בברכה ברורים שכשם שחיישינן ליולדת בזוב לענין טומאה ה"נ חיישינן לענין וסתות, וכמו שכתבו הראשונים דבזה"ז חוששת לקביעות וסת בימי נידה כמו שסופרת ז' נקיים, אלא שאינו צודק מטעם אחר שסו"ס יש כאן ראיה ע"י אונס כקפיצה.

סגן אלוף כתב:

צופר הנעמתי כתב:מה שברור לך שאחר ההפלה מתחיל "מחזור חדש" לענ"ד צריך לזה ראיה מן הגמ' או מן הפוסקים, שהרי לפי ההבנה שההריון מבטל את המחזור וע"כ המחזור מתחדש לאחר הפסקת ההריון א"כ מעוברת צריכה להיות מסולקת דמים מיד בתחילת עיבורה, אבל בגמ' מבואר לא כך אלא שאין העיבור מבטל את הראיה אלא מטעם שראשה ואיבריה כבדים עליה לאחר ג' חדשים, וא"כ מעוברת שהפילה מיד בתחילת עיברוה ולא נסתלקה מדמיה, וגם אין ראיית הפלתה שייכת כלל לראיות נדותה, מנין לומר שנפסקה הפלגתה?

מכל מקום כיון שבשעת ההפלה מתרוקנים דמיה הרי צריך אח"כ להתחיל מחזור חדש

לכאורה סברא זו תלויה בתירוצי הגמ' נדה י: דלהאב"א דדם נידה לחוד ודם לידה לחוד א"א לומר שע"י ההפלה נפסקה הפלגתה ולשאר האב"א משמע כדבריך.

צופר הנעמתי כתב:

סגן אלוף כתב:

צופר הנעמתי כתב:מה שברור לך שאחר ההפלה מתחיל "מחזור חדש" לענ"ד צריך לזה ראיה מן הגמ' או מן הפוסקים, שהרי לפי ההבנה שההריון מבטל את המחזור וע"כ המחזור מתחדש לאחר הפסקת ההריון א"כ מעוברת צריכה להיות מסולקת דמים מיד בתחילת עיבורה, אבל בגמ' מבואר לא כך אלא שאין העיבור מבטל את הראיה אלא מטעם שראשה ואיבריה כבדים עליה לאחר ג' חדשים, וא"כ מעוברת שהפילה מיד בתחילת עיברוה ולא נסתלקה מדמיה, וגם אין ראיית הפלתה שייכת כלל לראיות נדותה, מנין לומר שנפסקה הפלגתה?

מכל מקום כיון שבשעת ההפלה מתרוקנים דמיה הרי צריך אח"כ להתחיל מחזור חדש

לכאורה סברא זו תלויה בתירוצי הגמ' נדה י: דלהאב"א דדם נידה לחוד ודם לידה לחוד א"א לומר שע"י ההפלה נפסקה הפלגתה ולשאר האב"א משמע כדבריך.

מה הקשר ??? הגם שאין זה המשך ראיה אחת הלידה והנידה מ"מ יש כאן ריקון דמים

סגן אלוף כתב:

צופר הנעמתי כתב:
בשביל לחשוש ליולדת בזוב אין צריך להגיע לחשש שמא ראייתה היא מחמת זוב ולא מחמת לידה, ולכאורה לזה אין לחשוש דבזה ליכא למטעי, אלא כמו שגזרו על כל ראיה אטו ראיה הסותרת ביום ז' של ז"נ כמו שכתב הר"נ, ה"נ בכלל זה גם יולדת שדם לידתה סותר בזיבה וא"כ אם היתה יולדת ביום ז' של ז"נ היתה סותרת והיתה צריכה ז"נ.

א] דם קושי אינו סותר, ולא זה הטעם
ב] דברי רבינו בברכה ברורים שכשם שחיישינן ליולדת בזוב לענין טומאה ה"נ חיישינן לענין וסתות, וכמו שכתבו הראשונים דבזה"ז חוששת לקביעות וסת בימי נידה כמו שסופרת ז' נקיים

א] דם לידה אינו דם קושי, ואפשר שתלד בלא קישוי.
ב] אינו ענין לכאן כיון ששם החשש שלא בקיאים בין ימי נדה לימי זיבה וכאן אינו שייך לענין.

אני מתנצל שאין לפני ספרים ואני כותב מהזכרון
א] ואטו יולדת בקושי לא טמאה ז"נ?? ועוד דהא גופא אם לידה גופה בלא קושי מטמאה בזוב כמיטב זכרוני זהו מחלוקת הראשונים
ב] נכון וזו סברת הרז"ה בהשגות על הראב"ד בבעה"נ שבאמת א"צ ז"נ, ואיני זוכר כעת טעם הראשונים.

סגן אלוף כתב:אני מתנצל שאין לפני ספרים ואני כותב מהזכרון
א] ואטו יולדת בקושי לא טמאה ז"נ?? ועוד דהא גופא אם לידה גופה בלא קושי מטמאה בזוב כמיטב זכרוני זהו מחלוקת הראשונים
ב] נכון וזו סברת הרז"ה בהשגות על הראב"ד בבעה"נ שבאמת א"צ ז"נ, ואיני זוכר כעת טעם הראשונים.

כיון שדם לידה מטמא בז"נ שייך לגזור עליו משום ט"ד כחרדל ואף אם יולדת בזוב. ועד כמה שזכור לי דם לידה עצמו סותר וקושי מטהר רק את הסמוך ללידה ולא לידה עצמה (איני זוכר כרגע מקור או ראיה ברורה אבל מ"מ כך נראה מוכח בתוס' נדה לז. ד"ה רבא אמר שלא מצאו לידה שלא תסתור למ"ד אין פתיה"ק בלא דם).
לגבי מחלוקת ראשונים שכתבת אם כוונתך למחלוקת הראשונים (והגאונים) אם יש חומרת ט"ד כחרדל בלידה, נכון שיש מחלוקת בזה, וכאן הנושא הוא טעם האוסרים דקיי"ל כוותייהו.

צופר הנעמתי כתב:

סגן אלוף כתב:אני מתנצל שאין לפני ספרים ואני כותב מהזכרון
א] ואטו יולדת בקושי לא טמאה ז"נ?? ועוד דהא גופא אם לידה גופה בלא קושי מטמאה בזוב כמיטב זכרוני זהו מחלוקת הראשונים
ב] נכון וזו סברת הרז"ה בהשגות על הראב"ד בבעה"נ שבאמת א"צ ז"נ, ואיני זוכר כעת טעם הראשונים.

כיון שדם לידה מטמא בז"נ שייך לגזור עליו משום ט"ד כחרדל ואף אם יולדת בזוב. ועד כמה שזכור לי דם לידה עצמו סותר וקושי מטהר רק את הסמוך ללידה ולא לידה עצמה (איני זוכר כרגע מקור או ראיה ברורה אבל מ"מ כך נראה מוכח בתוס' נדה לז. ד"ה רבא אמר שלא מצאו לידה שלא תסתור למ"ד אין פתיה"ק בלא דם).
לגבי מחלוקת ראשונים שכתבת אם כוונתך למחלוקת הראשונים (והגאונים) אם יש חומרת ט"ד כחרדל בלידה, נכון שיש מחלוקת בזה, וכאן הנושא הוא טעם האוסרים דקיי"ל כוותייהו.

זו שיטת תוס' ויש הרבה ראשונים שחולקים --- זו היתה כוונתי, בהמשך בעזה"י אביא אותם לכאן, בינתיים אני משעה את הויכוח

התוס' הנ"ל באמת ס"ל דדם לידה מטמא בימי זיבה [אמנם אף זאת דוקא כשלא בא בקושי כמ"ש בסדרי טהרה סימן קצ"ד סק"ב ע"ש] , אכן הרמב"ן ל"ח א' ד"ה והא הרשב"א ל"ז ב' ד"ה ומכל הר"ן שם הראב"ד בבעה"נ שער הפרישה סימן א' ולכאורה גם הרמב"ם [וע' סד"ט הנ"ל] ס"ל דדם לידה עצמו א"צ לקושי
ובטעם מה שדם לידה מצריך בזמן הזה ז"נ עיין בראב"ד שם דהיינו דלא גרע מדם טוהר [ודוק שהרי דם טוהר הוא תקנת הגאונים] וע' ביאור הגר"א [קצ"ד ג'] שהביא בשם מרדכי דחיישי' שמא תראה מקודם בשופי.
אבל כפי דכתיבנא לענין וסתות פשיטא דלא ניחוש וטלא דמי לדם הבא בזמן נידות וזיבות דחיישינן בזה"ז דשאנמי התם שאין המעיין הפתוח הגורם ניכר ומשא"כ כאן וז"פ.