פורום אוצר החכמה

מהו הכוונה אילו פינו וכו' ועינינו מאירות כשמש וכירח וידינו פרושות כנשרי שמים וכו' אין אנחנו מספיקים וכו' ולכאו' מה קשור לכאן ידינו כנשרי שמים ועינינו מאירות כשמש וכי אילו ידינו היו כנשרי שמים ועינינו מאירות כשמש האם היה זה מועיל להספיק להודות לך.
פשט פשוט.

כמו כן.
מה שאנו אומרים בהלל הגדול.
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
לרוקע הארץ על המים כי לעולם חסדו
הכל מסתדר לי.
מלבד.
שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו.
וכן ויפרקינו מצרינו כי לעולם חסדו
האם כוונתו לומר שכל זה עשה לנו מפני שזכר אותנו במצרים בהיותינו בשפלות
ולכן גם ויפרקנו מצרינו אחר שזכר אותו בשפלתינו.
וכך אני פירשתי
אמנם ראיתי אחד שפירש שבשפלינו זכר לנו שזהו המשך השבחים כמו למכה מלכים וכו'.
ולדעתי אי אפשר לפרש כן שהרי כבר אמר לפני כן ויוצא ישראל מתוכם וכו' ומדוע חוזר לשבח על שבשפלינו זכר לנו.

בנשמת אני הבנתי תמיד שלשונו של אדם תלויה ברוחב דעתו ורוחב דעתו תלויה גם בגדלות מה שרואה ושומע לכן אילו ידינו פרושות ועיננו מאירות היינו יכולים להודות יותר אולם כעת בעקבות שאלתך חשבתי לומר שבפשטות דהיינו יודעים יותר את החסדים שעושה עמנו ה' והיינו יכולים יותר להודות עליהם

בהלל הגדול למה אתה מפרש בשפלנו זכר לנו ויפרקנו מצרינו שאזיל דוקא אגלות מצרים (אטו נותן לחם לכל בשר אזיל אגלות מצרים)?

(ביאור): שאלתך דוקא בנוגע למילים "ועינינו וכו' " שלא קשורות לכאורה להודאה.

אך נראה שהכוונה שאם ידינו היו פרושות (כנשרים) בתפילה ועינינו מאירות כשמש וכירח ורגלינו קלות כאילות לרוץ לעבודת ה', לא היינו יכולים להשיב על טובה אחת (כל' לאו דוקא ע"י תפילה/הודאה).

ה'קושי ב'נשמת' לא הובן לי, בפשטות נקט דרך רבותא אם כלי ההודאה שלנו היו גדולים יותר, ואף הידים והרגלים וכו' בכללם, כמו שהידים משמשות לפריסתן למרום בעת התפילה, וכן הרגלים לרקד ולפזז לכבודו של מקום, וכל כיוצא בזה, היה מקום לחשוב כי אכן היה בהם כדי להודות, וחסרון הודאתנו כראוי היא מחמת קוטנן וחסרונן, ולא היא, אף לו יצוייר שכן היה, אין אנחנו מספיקים וגו'. החידוש הגדול הוא שעם כל אלו ב'לו יצוייר' אין אנחנו מספיקים אפילו על אחת מאלף אלפי וכו', והיינו משום שהטובות מהסוג הזה הינם לא ברי הודאה כלל!

נראה מדבריך כי את כל הכל"ח הינך מפרש ע"ד הפשט, ובכן, אשאלה נא, מהי הכפילות, 'ונתן ארצם לנחלה כל"ח: נחלה לישראל עבדו כל"ח'.

נראה מדבריך כי את כל הכל"ח הינך מפרש ע"ד הפשט, ובכן, אשאלה נא, מהי הכפילות, 'ונתן ארצם לנחלה כל"ח: נחלה לישראל עבדו כל"ח'.

כבר עמד על כך המצודות ועוד מפרשים וכתבו לפרש שמן הדין גם אילו היה נותן ארצם לנחלה לצדיקים בלבד היה מקיים בזה את מה שהובטח לאברהם בברית בין הבתרים וקמ"ל נחלה לישראל עבדו ללא יוצא מן הכלל.

ומה שכתבת בעניין נשמת משום מה התעלמת מ ועינינו מאירות כשמש וכירח שאינם כלי הודאה וראה מה שכתב בזה הרב יאיר.
להבהיר:
לא שאני יודע פשט בנשמת כבר חקרתי וחקרתי ולא מצאתי פתרונו.

ומה שכתבתי לפרש אצל הלל הגדול שבשפלינו וכו' הוא סיבה לכל הנ"ל כך הוא לכאו' מפורש להדיא ברש"י יעו"ש.

נוטר הכרמים כתב:ה'קושי ב'נשמת' לא הובן לי, בפשטות נקט דרך רבותא אם כלי ההודאה שלנו היו גדולים יותר, ואף הידים והרגלים וכו' בכללם, כמו שהידים משמשות לפריסתן למרום בעת התפילה, וכן הרגלים לרקד ולפזז לכבודו של מקום, וכל כיוצא בזה, היה מקום לחשוב כי אכן היה בהם כדי להודות, וחסרון הודאתנו כראוי היא מחמת קוטנן וחסרונן, ולא היא, אף לו יצוייר שכן היה, אין אנחנו מספיקים וגו'. החידוש הגדול הוא שעם כל אלו ב'לו יצוייר' אין אנחנו מספיקים אפילו על אחת מאלף אלפי וכו', והיינו משום שהטובות מהסוג הזה הינם לא ברי הודאה כלל!

הוא אשר כתבתי (ואף אני התקשתי תחילה בכוונת הכותב).

נוטר הכרמים כתב:מהי הכפילות, 'ונתן ארצם לנחלה כל"ח: נחלה לישראל עבדו כל"ח'.

מתיישב כתב:כבר עמד על כך המצודות ועוד מפרשים

שמעתי פעם עוד פי', דאיירי בענין עמון ומואב טהרו בסיחון.

ניים ושכיב כתב:

נוטר הכרמים כתב:מהי הכפילות, 'ונתן ארצם לנחלה כל"ח: נחלה לישראל עבדו כל"ח'.

מתיישב כתב:כבר עמד על כך המצודות ועוד מפרשים

שמעתי פעם עוד פי', דאיירי בענין עמון ומואב טהרו בסיחון.

הרב ניים זה עתה חשבתי שיתכן וזה עולה יפה עם שיטת הרמב"ן שמלכתחילה לא היה בתוכנית להושיב שם את בני גד וראובן.
כמו כן ראה רש"י ארץ רפאים שרק ארצו של עוג הובטח לאברהם אבינו.
וכבר האריכו בזה וכתבתי בתמצית

מתיישב כתב:שמעתי פעם עוד פי', דאיירי בענין עמון ומואב טהרו בסיחון.

אכן, הפירוש הזה ע"פ עמון ומואב טהרו בסיחון עלה בדעתי לפני כמה ימים, וחפשתי ומצאתי שכבר מובא בספרים, והקדום שבהם כמדומני, בשם המהרי"ט.

נוטר הכרמים כתב:
נראה מדבריך כי את כל הכל"ח הינך מפרש ע"ד הפשט, ובכן, אשאלה נא, מהי הכפילות, 'ונתן ארצם לנחלה כל"ח: נחלה לישראל עבדו כל"ח'.

עד שקמתי דבורה --- שקמתי אם בישראל
עורי עורי דבורה --- עורי עורי דברי שיר
לעזרת ה' --- לעזרת ה' בגיבורים

וכן הלאה, ההשגה לא ברורה במחילה

ניים ושכיב כתב:

נוטר הכרמים כתב:מהי הכפילות, 'ונתן ארצם לנחלה כל"ח: נחלה לישראל עבדו כל"ח'.

מתיישב כתב:כבר עמד על כך המצודות ועוד מפרשים

שמעתי פעם עוד פי', דאיירי בענין עמון ומואב טהרו בסיחון.

וישלח ישראל מלאכים אל סיחון וגו' אעברה בארצך. אף על פי שלא נצטוו לשלוח להם לשלום פתחו להם בשלום לשון רש"י ועוד אבאר בע"ה במקומו (דברים כ י) כי בכל האומות נצטוו לפתוח להם לשלום חוץ מעמון ומואב אבל באמת מה שאמר לו "אעברה בארצך" זה היה משה עושה מעצמו דרך פיוס כי ארץ סיחון ועוג ירושתם של ישראל היתה כי לאמורי היא והיה מן הדין שאם יענו שלום ופתחו להם שיהיה כל העם הנמצא בה להם למס ועבדום אבל משה היה יודע כי ישראל עתה לא יכבשו כל עשרה עממים והיה חפץ שיהיה כל כבושם מעבר לירדן והלאה שיהיה מושבם יחד ושהיא הארץ הטובה אשר היא זבת חלב ודבש הלא תראה שאם לא בקשוהו ממנו בני גד ובני ראובן לא היה מניח שם אדם אלא שתהיה לחרבה וכן שנוי בספרי (תבא רצט) לתת לך פרט לעבר הירדן שנטלת מעצמך ועוד אמרו רבותינו (במדב"ר ז ח) בעשר קדושות שאין עבר הירדן ראוי לבית המקדש ולשכון השכינה וכן נראה בכתוב שאמר (יהושע כב יט) ואך אם טמאה ארץ אחזתכם וגו' ולא שלחו אל עוג דברי שלום כי הוא כאשר ראה כי הכו את סיחון יצא לקראתם למלחמה.
לזה הרמב"ן התכוונתי שנתן לישראל נחלה הוא כי בתוכנית היו נשארים שממה.
--
הרב סגן אלוף בהחלט שיש כאלו פסוקים ולא ניתן להקשות מזה, אך אם ניתן ליישב אותם מדוע לא.

מתיישב כתב:הרב סגן אלוף בהחלט שיש כאלו פסוקים ולא ניתן להקשות מזה, אך אם ניתן ליישב אותם מדוע לך.

מוזר, אני חשבתי שאני עוזר לך, מכל מקום גם אם אפשר ליישבם היינו ע"ד הדרש, אבל הרב נוטר שאל כלשונו אם הינך מפרש ע"ד הפשט

דוק היטב במה שכתבתי שלא ניתן להקשות מזה.
וכדי שלא תתפלא מדוע אני מבקש לתרץ את הפסוק אם זה על פי פשט אם זה על פי דרוש, לכן כתבתי לכבודו שאם ניתן ליישבם מדוע לא.
אך גם אני כמותך סברתי שאין מזה כל קשיא - ויש הרבה כאלו פסוקים שאין בהם קשיא ומכל מקום אם ניתן להסביר אותם מסבירים.
ככלל האם ניתן לומר שמפני איזה קושיא בפירוש פשוט באחד הפסוקים על כן כל הפרק יתפרש רק על פי סוד. ונניח שנחלה לישראל כפילות היא על כן מה?! האם לכן אסור כבר להסבירו על פי פשט