פורום אוצר החכמה

האם יש מי שראה מקור לשמועה ששמעתי שבהגדה יש אלף שמונה מאות עשרים תיבות, כמנין שמות הויה שיש בתורה?

עשיתי חיפוש בפרויקט השו"ת והוא מצא בתורה רק 1526 שמות הוי"ה הייתכן?

בס"ד
חפש שוב עם קידומות דקדוקיות ותמצא 1820 בדיוק.

לפי חשבונו נמנים פרקי ההלל שנאמרים לפני ברכת אשר גאלנו ולא שאר ההלל, ולכאורה אין בזה טעם, דאין הבדל בשיכות לספור יציאת מצרים בין הפרקים הראשונים לאחרונים.

ושו"ר מש"כ המהרי"ל בסדר ההגדה סכ"ג
[אמר מהר"י סג"ל הא דמחלקין ההלל בלילי פסחים בכה"ג, משום דעד למעינו מים מיירי בנסים שנעשו כבר כגון יציאת מצרים וקריעת ים סוף, ומן לא לנו ואילך איירי בנסים שעתידים להיות בימות המשיח במהרה בימינו ומלחמת גוג ומגוג ותחיית המתים לעתיד לבוא]. עכ"ל.
ולפי"ז ניחא.

פשוט מגוחך למנות את תיבות ההגדה ולבנות על כך רמז דרושי.
יש אין ספור שינויים בין נוסחאות ההגדה השונות (עי' בכל המובא בהגדה שלמה) ומי יתקע לידינו שהנוסח שלנו הוא האמיתי?!

חכם באשי כתב:פשוט מגוחך למנות את תיבות ההגדה ולבנות על כך רמז דרושי.
יש אין ספור שינויים בין נוסחאות ההגדה השונות (עי' בכל המובא בהגדה שלמה) ומי יתקע לידינו שהנוסח שלנו הוא האמיתי?!

הקב"ה הזמין לנו הנוסח שיש לנו.

הקב"ה גם נתן לך שׂכל כדי להשתמש בו ולא כדי לבנות דרושים של קורי עכביש.

חכם באשי כתב:הקב"ה גם נתן לך שׂכל כדי להשתמש בו ולא כדי לבנות דרושים של קורי עכביש.

...ומי הוא זה שיעיז לחלוק על מרן הח"ב.

חכם באשי כתב:פשוט מגוחך למנות את תיבות ההגדה ולבנות על כך רמז דרושי.
יש אין ספור שינויים בין נוסחאות ההגדה השונות (עי' בכל המובא בהגדה שלמה) ומי יתקע לידינו שהנוסח שלנו הוא האמיתי?!

כבר פתחתי אשכול בעבר על כך שאנו דורשים שמות החודשים ועל אף שהגיעו מבבל

וכן הרוקח מנה התיבות על אף שיש הרבה נוסחאות, אא"כ תאמר שמסורת הייתה לו בזה

היא שיחתי כתב:

חכם באשי כתב:פשוט מגוחך למנות את תיבות ההגדה ולבנות על כך רמז דרושי.
יש אין ספור שינויים בין נוסחאות ההגדה השונות (עי' בכל המובא בהגדה שלמה) ומי יתקע לידינו שהנוסח שלנו הוא האמיתי?!

כבר פתחתי אשכול בעבר על כך שאנו דורשים שמות החודשים ועל אף שהגיעו מבבל

וכן הרוקח מנה התיבות על אף שיש הרבה נוסחאות, אא"כ תאמר שמסורת הייתה לו בזה

יש הבדל בין נוסח אנשי כנסת הגדולה שיש באמת מנין אמיתי של תיבות, אלא שמחמת המשך וריבוי הדורות נשתכח, להגדה של פסח שהוסיפו בה במהלך השנים ואין בזה נוסח מחייב באמת וכמ"ש הרמב"ם

סכינא חריפא כתב:

היא שיחתי כתב:

חכם באשי כתב:פשוט מגוחך למנות את תיבות ההגדה ולבנות על כך רמז דרושי.
יש אין ספור שינויים בין נוסחאות ההגדה השונות (עי' בכל המובא בהגדה שלמה) ומי יתקע לידינו שהנוסח שלנו הוא האמיתי?!

כבר פתחתי אשכול בעבר על כך שאנו דורשים שמות החודשים ועל אף שהגיעו מבבל

וכן הרוקח מנה התיבות על אף שיש הרבה נוסחאות, אא"כ תאמר שמסורת הייתה לו בזה

יש הבדל בין נוסח אנשי כנסת הגדולה שיש באמת מנין אמיתי של תיבות, אלא שמחמת המשך וריבוי הדורות נשתכח, להגדה של פסח שהוסיפו בה במהלך השנים ואין בזה נוסח מחייב באמת וכמ"ש הרמב"ם

וע"כ לא נותר לנו כי אם לומר שזה פשוט מגוחך.

צודק, צודק, אמסטרדם,
מספר התיבות בהגדות שלנו אינו מדוייק, אבל הדרוש הבנוי על מספרן - נכון גם נכון. זה לא מגוחך!..

זה מזכיר לי את הסיפור באותו דרשן שאמר, ש'שבת' גימטריא 'קוגל'.
שאלו השואלים: הרי הגימטריא לא מתאימה.
ענה הדרשן תשובה ניצחת: זו גימטריא ואתם עוד רוצים שתתאים?!
(באידיש זה נשמע יותר טוב)

השוואת הדרוש שלפנינו למנהגם של חסידי אשכנז למנות את התיבות אינו דומה כלל וכלל,
חסידי אשכנז טענו, שהמסורת שלהם למספר התיבות היא איש מפי איש עד שמעון הפקולי (זה מופיע בכמה מקומות, לדוגמא, בסידור הרוקח אחרי 'אז ישיר', כדומני), אבל על נוסח ההגדה שלפנינו אף אחד לא טוען שהוא מדוקדק איש מפי איש עד מתקנה הראשון.

חכם באשי כתב:פשוט מגוחך למנות את תיבות ההגדה ולבנות על כך רמז דרושי.
יש אין ספור שינויים בין נוסחאות ההגדה השונות (עי' בכל המובא בהגדה שלמה) ומי יתקע לידינו שהנוסח שלנו הוא האמיתי?!

זו דרכם של בעלי הרד"ס.
כמה רמזים נתלו בסדר קדש ורחץ אע"פ שישנם עוד רמזים מרבותינו הראשונים ובמה זכה סדר זה אם לא בכך שהוא הנפוץ.

יש המוצאים רמזים נפלאים בהתאמה של הדף היומי עם התאריך של אותו יום. [יש עלון שבועי המוצא התאמה בין הפרשה לבין סדר הרמב"ם היומי של אותו שבוע].

ויש המתפעלים מכך שמעשה רשב"י מופיע בשבת בדף לג.
וראה בדרשות בית ישי שהעליתי פה.

והכלל הוא דאם נסתבבו הדברים משמים כך סימן ש....

יש עוד דוגמאות שאיני זוכרם כעת, ובודאי אין הדברים ערבים לכל חיך, אך הנח להם לישראל.

על 'דרושים' כאלו אין אומרים 'הנח להם לישראל' אלא: 'הדרוש ידרש והאמת תאמר'!

מה שנכון נכון כתב:ויש המתפעלים מכך שמעשה רשב"י מופיע בשבת בדף לג.

ויש המתפלאים מכך ש315 הוא בגימטריא אשדוד כמנין הקו שנוסע לשם.....
רציתי לברר אם הפיוט "דיינו" נכלל בגימטריא, אולי יהיה מזה פשיטות למחלוקת שנחלקתי עם בברכה משולשת כאן -
viewtopic.php?f=27&t=17512&p=167188&hilit=%D7%93%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95#p167214

במוסף של ראש השנה יש פיוט 'שמו מפארים' (כשיוצא יום א' בשבת אומרים אותו ביום השני) ולפיוט הזה יש שבע קטעים, ששת הראשונים מתחילים באות ש והאחרון באות כ' - סך הכל 1820.