פורום אוצר החכמה

שמעתי שיש שיטה שבזמן הבית כאשר אדם ברך בורא פרי העץ אחרי שלש שנות ערלה זה הספיק לכל השנים של העץ, האם ידוע דבר זה או דומה בנצי"ב?

מה?

כאן משמע בנציב שבזמן הבית ברכו רק ברכה אחת וזה הספיק לכל ימי העץ ,ובימינו צריך לברך על כל אכילה האם יש התיחסות לחידוש נפלא זה?
http://www.otzar.org/aspcrops/50645_157_16829891098-2242014.asp

לשונו אכן מטעה במקצת אבל ודאי שאין כוונתו לומר שבזמן הבית לא היו מברכים ברכות הנהנין. וכי בזמן הבית לא היו כל ישראל מתפללים ג' תפילות ביום?

יש כאן גם שאלה עקרונית, גם מבלי להכנס לפירוש המסויים של הגאון הנצי"ב זצ"ל:
האם "קודש הילולים" הוא בעצם הבאת הפירות לירושלים ואכילתן בקדושה, או שיש דין נוסף "להלל"?

וז"ל החינוך, במצוה רמז: "ופירוש הלולים הוא שיאכלוהו הבעלים בירושלים, וזהו ההלול, וזה יקראו חכמים בכל מקום נטע רבעי".

אבל ברש"י עה"ת לא ברור כ"כ: "ודבר זה הלולים לה' הוא, שנושאו שם לשבח ולהלל לשמים".
וכן ברשב"ם: " קודש הלולים - קודש כמעשר שני לאוכלו בירושלים ולהלל לבוראו"
וכן ברמב"ן: "עד שנביא מן הנטע שנטענו כל פריו הראשון הטוב קדש לפני השם ושם יאכלוהו ויהללו את שם ה'"