פורום אוצר החכמה

כתב רבינו החזו"א [אה"ע סימן כ"ט] דכל עמפ"ע יכול הראשון להכחיש את השני כיון שכל נאמנותו של השני מבוססת על מילתא דעבידא לאגלויי שיכחישו השני ויהיה נאמן בזה, והקשה החזו"א דא"כ כעת כן ראוי להאמין גם לשני שהרי עד כמה שמתכחש ע"י הראשון מוכח שלא שיקר ויש כאן גלגל החוזר
תירץ החזו"א בסברא למדנית שאי אפשר לבסס ע"ז עדות אלא שהוסיף בסוף וזה לשונו

ואין זה תימה, שכל הנהגת העולם עפ"י השגחתו יתברך ויסבבו הסיבות עפ"י אופן שיהיה האמת במשפטנו תמיד כשנשמור משפטי התורה

והרי דבריו לפניכם


והנה סברא זו שהדין יסובב את המציאות כפי רצון החכמים ולכן מותר לא שמענו מעולם, ולא דמי לעיבור השנה של חז"ל שגורם חזרת בתולים, שכאן כתב החזו"א שזה עצמו הטעם לכשרות העד הראשון כי אנחנו סומכים על הקב"ה שיגרום שלא יתעוות הדין.
הדבר מזכיר לי מה שראיתי בא' מספרי הר' מיכאל אברהם שהקשה על החקירה הישיבתית אם חזקה היא הנהגה או הכרעה, מה שייך הכרעה והרי הצדדים שקולים, ותירץ שאנחנו סומכים על הקב"ה שיעשה כפי פסק החזקה.....

לא כתב החזו"א שלכן מותר, אלא שאין אנו אחראים לדעת האמת ועלינו לנהוג לפי משפטי העדות בלבד. [וכן איתא ברמב"ם שנאמנות שני עדים היא גזה"כ לקבל דבריהם כאמת גמורה].
ושלא תתמה מכל מקום הא יצא דין שאינו מתאים למציאות, ע"ז הביא את ענין השגחת ה'.

מה שנכון נכון כתב:לא כתב החזו"א שלכן מותר, אלא שאין אנו אחראים לדעת האמת ועלינו לנהוג לפי משפטי העדות בלבד. [וכן איתא ברמב"ם שנאמנות שני עדים היא גזה"כ לקבל דבריהם כאמת גמורה].
ושלא תתמה מכל מקום הא יצא דין שאינו מתאים למציאות, ע"ז הביא את ענין השגחת ה'.

ומה יעשה החזו"א בשני שבילים שודאי יוצא תקלה [ואפילו כהן א' יכול לאכול את ב' כיכרות התרומה שנגעו שניהם למל"מ פי"ט מהל' שאר אה"ט], ברור שהגיע החזו"א להסביר את עצם הדין למה עצרנו את הגלגל כך ולא כך, שזה באמת שאלה גדולה.

למיטב זכרוני עסק בשאלה זו הרב משה הלוי בארי בספרו על חזקות

בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני עסק בשאלה זו הרב משה הלוי בארי בספרו על חזקות

באיזו שאלה ?

לכא' קשור החזו"א הנ"ל גם לרמב"ן עה"ת בהסבר דין "כאשר עשה" בעדים זוממין

גאולה בקרוב כתב:לכא' קשור החזו"א הנ"ל גם לרמב"ן עה"ת בהסבר דין "כאשר עשה" בעדים זוממין

ישנם כמה חילוקים
א- שם הוא ענין של טעמי המצוות
ב - שם הוא הוכחה לשעבר שאם הצליח להורגו כמובן שהגיע לו הדבר, אבל כאן הוא להבא.
ג - שם הוא ענין של שכר ועונש שלא יתכן שאדם יזיק לחברו בלא שמגיע לו, אבל כאן אדרבה מי יימר שצדיק הוא ואין הקב"ה מכשילו בפגם איסור

סגן אלוף כתב:

מה שנכון נכון כתב:לא כתב החזו"א שלכן מותר, אלא שאין אנו אחראים לדעת האמת ועלינו לנהוג לפי משפטי העדות בלבד. [וכן איתא ברמב"ם שנאמנות שני עדים היא גזה"כ לקבל דבריהם כאמת גמורה].
ושלא תתמה מכל מקום הא יצא דין שאינו מתאים למציאות, ע"ז הביא את ענין השגחת ה'.

ומה יעשה החזו"א בשני שבילים שודאי יוצא תקלה [ואפילו כהן א' יכול לאכול את ב' כיכרות התרומה שנגעו שניהם למל"מ פי"ט מהל' שאר אה"ט], ברור שהגיע החזו"א להסביר את עצם הדין למה עצרנו את הגלגל כך ולא כך, שזה באמת שאלה גדולה.

לענ"ד אינו דומה לב' שבילים דהתם הסתירה נובעת משתי שאלות שונות ולכן שרי כי דנים על כל מקרה לגופו משא"כ כאן הסתירה היא פנימית באותו מעשה עצמו, ופשוט.

חשבונות רבים כתב:

סגן אלוף כתב:

מה שנכון נכון כתב:לא כתב החזו"א שלכן מותר, אלא שאין אנו אחראים לדעת האמת ועלינו לנהוג לפי משפטי העדות בלבד. [וכן איתא ברמב"ם שנאמנות שני עדים היא גזה"כ לקבל דבריהם כאמת גמורה].
ושלא תתמה מכל מקום הא יצא דין שאינו מתאים למציאות, ע"ז הביא את ענין השגחת ה'.

ומה יעשה החזו"א בשני שבילים שודאי יוצא תקלה [ואפילו כהן א' יכול לאכול את ב' כיכרות התרומה שנגעו שניהם למל"מ פי"ט מהל' שאר אה"ט], ברור שהגיע החזו"א להסביר את עצם הדין למה עצרנו את הגלגל כך ולא כך, שזה באמת שאלה גדולה.

לענ"ד אינו דומה לב' שבילים דהתם הסתירה נובעת משתי שאלות שונות ולכן שרי כי דנים על כל מקרה לגופו משא"כ כאן הסתירה היא פנימית באותו מעשה עצמו, ופשוט.

הוא אשר אמרתי שהשאלה לא היתה אולי יצא דין שאינו מתאים למציאות כי הרי אנו נהגנו כפי הדין, השאלה היתה איך אנחנו הולכים עם "ראש בקיר" ומבטלים עדות כיון שאם יהיה לה תקומה היא תתבטל.

סגן אלוף כתב:הוא אשר אמרתי וכו'

לפענ"ד ההסבר כמ"ש מה שנכון

דהיינו....

סגן אלוף כתב:

בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני עסק בשאלה זו הרב משה הלוי בארי בספרו על חזקות

באיזו שאלה ?

בדין כמכונן מציאות

חכמה בגויים:
"בית המשפט הגבוה לצדק (הבג"ץ) הוא בית משפט גבוה למשפט – לא לצדק"
----- ה"נשיא" אהרן ברק 20.06.2006

אלו בתמצות דברי החזו"א, (להבדיל אלף אלפי הבדלות בין האישים, ובין מערכת האמת למערכת השקר)

הקב"ה ברא עולם שאי אפשר לקבוע בו כללים משפטיים שיעשו צדק, וכי הדיין נביא הוא לידע פרטי הנדון שבעלי הדין מכחשים בו זה את זה?

אלא שהצור תמים פעלו אשר מנהיג עולמו בהשגחה על כל פרט ופרט ואין עול, ודאי יעשה צדק לפי עומק מחשבתו, ועלינו לא מוטל אלא לדון כפי אשר ציוונו בתורתו.