פורום אוצר החכמה

בשו"ת בעלי התוספות (נ"י תשי"ד, עמ' 298 נספח א סעיף 19),

מורי חמי זצ"ל אמר בשם הר"י חסיד זצ"ל: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף (יבמות ס"ב ע"א) פי' חדר יש ברקיע וגוף שמו וכל הנשמות העתידות לינתן בבני אדם בתוכו, ומלאך הממונה על ההריון לוקח מן החדר ומשים במעי אשה. ולפעמים טועה ומשים נשמה שראויה להיות גוי במעי יהודיה, ואותו נעשה משומד. ולפעמים משים נשמה שראויה להיות יהודי במעי גויה, ואותו נעשה גר. מצאתי.

הרי לנו ששייכת טעות גם במלאך, ואמנם כן מצינו בגמ' במכות (יב, א), אמר ריש לקיש שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות, דכתיב מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה.

גמרא מפורשת בתחילת חגיגה לגבי מרים מגדלא נשיא דף ד' ב'

סגן אלוף כתב:גמרא מפורשת בתחילת חגיגה לגבי מרים מגדלא נשיא דף ד' ב'

יואיל נא לעיין ברבינו חננאל שם שכתב שרב ביבי בר אביי היה מתעסק בראיית שדים לפיכך ראה דברים אלו בחלום [לשונו המדוייקת - כענין חלום] ואין סומכין עליו בזה.

פשוטה של משנה כתב:

סגן אלוף כתב:גמרא מפורשת בתחילת חגיגה לגבי מרים מגדלא נשיא דף ד' ב'

יואיל נא לעיין ברבינו חננאל שם שכתב שרב ביבי בר אביי היה מתעסק בראיית שדים לפיכך ראה דברים אלו בחלום [לשונו המדוייקת - כענין חלום] ואין סומכין עליו בזה.

יואיל נא מר לעיין בקישור אשר ערכתי
viewtopic.php?f=7&t=17830#p169804
ובכן לגופן של דברים, הר"ח אינו סומך על עדות רב ביבי כיון שס"ל שאין נספה בלא משפט והכל שכר ועונש, ולא משום שמלאך לא טועה, אמת שלכאורה הר"ח היה עונה כן גם על דברי ר"י החסיד, אבל לא זה היה נושא האשכול.

עיינתי בקישור שם, וייש"כ על דבר ר' נסים שלא הכרתי.
מעניין הוא המשפט של רבינו נסים 'חס שלום שנתכוון לשקר' כאילו היה מי שחשב לומר ששיקר במזיד..
לגוף דברי ר"י החסיד שהבאת נראה לאורה שיש בהם משום שלילת הבחירה. [ומה יאמר במשומד שחזר בתשובה?]

פשוטה של משנה כתב:עיינתי בקישור שם, וייש"כ על דבר ר' נסים שלא הכרתי.
מעניין הוא המשפט של רבינו נסים 'חס שלום שנתכוון לשקר' כאילו היה מי שחשב לומר ששיקר במזיד..
לגוף דברי ר"י החסיד שהבאת נראה לאורה שיש בהם משום שלילת הבחירה. [ומה יאמר במשומד שחזר בתשובה?]

אינני חושב, הרי גם גוי יכול להתגייר, כוונתו כנראה שלמשומד יש נטיה מלידה ורק עי"ז מצליח לכפור כל כך.
והיה לך לשאול גם על מה שכתב הרמב"ם באיגרת שמי שהיה בהר סיני אינו יכול לכפור שיש כאן שלילת הבחירה, וידוע שאלת הגרמ"מ שולזינגר מקורח, ותשובת מרנן הגרא"מ שך והסטייפלר

מה הפלא שמלאך טועה? כך הוא 'תוכנן' מראש ש'יטעה' כצריך.
וכמו שהאדמה 'חטאה' בזה שלא הוציאה עץ שטעם עצו ופריו שווה אף שאין לה בחירה וכמו שמלאכים שהלכו להפוך את סדום חטאו בזה שאמרו 'משחיתים אנחנו' אף שאין להם בחירה, אלא כל זה נעשה בצורה יזומה ע''י הקב''ה כדי ללמד אותנו כל מיני לימודים, יעויין בספרי מכתב מאליהו לגר''א דסלר זצ''ל שמסביר כל דבר במקומו.

על חטא וטעות במלאכים בתורתו של ר' יהודה החסיד ובית מדרשו, יעויין בספרו 'אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות' (יש באוצר), ע"פ המפתח המפורט שם.
ולכל התמהים, אכן, לדעת ר' יהודה החסיד קיימת 'גזירה קדומה' מי יהיה צדיק ומי יהיה רשע. ונתבררו הדברים יפה יפה בספר הנזכר, באחד מפרקי המילואים שם.

פשוטה של משנה כתב:מעניין הוא המשפט של רבינו נסים 'חס שלום שנתכוון לשקר' כאילו היה מי שחשב לומר ששיקר במזיד..

תמיד יש מי שיחפשו חסרונות באמוראים*, ואת דעתם הוא בא לשלול.

________________________
* יש כאן בפורום דוגמא לזה, וד"ל.

רב נסים גאון בא לשלול מדעתו של רב שמואל בר חפני, שנמשך אחר התפיסות הפילוסופיות, ושלל את עשיית הניסים בידי האמוראים (המסופרים, לדוגמא, ב'פרקי דחסידי' שבמסכת תענית).

ברכות ו: ההוא גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא אמר ליה כדו בר קיימת קמי מרך שלף ספסרא וקטליה.

וכתב בחא"ג [הציונים מספר מגדים חדשים]

ויש ליישב גירסתנו דאידמי ליה כטייעא לא קאי אאליהו אלא אאותו איש דלא הוה מהדר אפיה כו' קאי דהוה אידמי ליה לאליהו שאינו ישראל אלא ערבי ולכך הרגו אליהו וק"ל.

ובמכות יב [הובא לעיל] כתב בחא"ג

ומשום דהך טעותא שאינה קולטת אלא אדם והוא מלאך הוא בעצמו האי טעותא דשוגג ומזיד דמלאך מזיד הוא ולא שייך ביה שוגג.

ובב"ב טז. כתב בחא"ג על ההיא עובדא דחגיגה

כההוא עובדא דריש חגיגה דאמר ליה מלאך המות לשלוחיה אייתי לי מרים מגדלא שיער כו' כי גם השטן גופיה לא יטעה כדלעיל שהוא המתעה ומרגיז ונוטל נשמה אבל שלוחו טעה.

לדעתי עיקר החדוש במובאה שהביא הרב נוטר הכרמים אינה בכך שמלאך יכול לטעות, אלא שיכול להשפיע על גורל האדם. וזה צ"ב שהלא הקב"ה גוזר מראש טפה זו מה תהא עליה וכו', והאם אי"ז סתירה להשגחה פרטית.
ואף שנחלקו הדעות אם בעל בחירה יכול להזיק גם כשלא נגזר מראש, שם הוא משום שאל"כ תסתור ההשגחה לבחירה החפשית ולשכר ועונש, מה שלכאורה ל"ש במלאכים. [אי"ז ענין לנדון אם יכולים המלאכים לחטוא].

מה שנכון נכון כתב:לדעתי עיקר החדוש במובאה שהביא הרב נוטר הכרמים אינה בכך שמלאך יכול לטעות, אלא שיכול להשפיע על גורל האדם. וזה צ"ב שהלא הקב"ה גוזר מראש טפה זו מה תהא עליה וכו', והאם אי"ז סתירה להשגחה פרטית.

אכן כך הקב''ה גוזר והמלאך מוציא את זה לפועל, רק שכך גזרה חכמתו ית' שגזרה זו תצא לפועל ע''י 'טעות' של המלאך, אבל הכל מכוון ומתוכנן.

סגן אלוף כתב:יואיל נא מר לעיין בקישור אשר ערכתי

לא הובא שם הקטע בשלמותו, ואני מעלהו כאן.

רחמים כתב:

מה שנכון נכון כתב:לדעתי עיקר החדוש במובאה שהביא הרב נוטר הכרמים אינה בכך שמלאך יכול לטעות, אלא שיכול להשפיע על גורל האדם. וזה צ"ב שהלא הקב"ה גוזר מראש טפה זו מה תהא עליה וכו', והאם אי"ז סתירה להשגחה פרטית.

אכן כך הקב''ה גוזר והמלאך מוציא את זה לפועל, רק שכך גזרה חכמתו ית' שגזרה זו תצא לפועל ע''י 'טעות' של המלאך, אבל הכל מכוון ומתוכנן.

יש להוסיף שלא רק טעות של מלאכים היא גזירה, אלא לכאו' גם כאשר בני אדם טועים אינו מפני שבחרו לטעות אלא הוא גזירה עליהם.
ועוד יש להוסיף שיצרי האדם - יש מהם שנגזרים עליו מלידתו ויש מהם שקונה ע"י בחירתו. וכנר' דעת ריה"ח שיצרי השמד והגירות יכולים להגזר על האדם באופן של טעות המלאך. (אמנם מאי קמ"ל בזה?)

רחמים כתב:מה הפלא שמלאך טועה? כך הוא 'תוכנן' מראש ש'יטעה' כצריך.
וכמו שהאדמה 'חטאה' בזה שלא הוציאה עץ שטעם עצו ופריו שווה אף שאין לה בחירה וכמו שמלאכים שהלכו להפוך את סדום חטאו בזה שאמרו 'משחיתים אנחנו' אף שאין להם בחירה, אלא כל זה נעשה בצורה יזומה ע''י הקב''ה כדי ללמד אותנו כל מיני לימודים, יעויין בספרי מכתב מאליהו לגר''א דסלר זצ''ל שמסביר כל דבר במקומו.

הוא אומר שהמלאכים נשלחו לטעות בטעות מסויימת שתכתב בתורה ותלמד אותנו משהו, אבל כאן איך שייך לומר שהמלאך נשלח לטעות וללמדנו?

נוטר הכרמים כתב:בשו"ת בעלי התוספות (נ"י תשי"ד, עמ' 298 נספח א סעיף 19),

מורי חמי זצ"ל אמר בשם הר"י חסיד זצ"ל: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף (יבמות ס"ב ע"א) פי' חדר יש ברקיע וגוף שמו וכל הנשמות העתידות לינתן בבני אדם בתוכו, ומלאך הממונה על ההריון לוקח מן החדר ומשים במעי אשה. ולפעמים טועה ומשים נשמה שראויה להיות גוי במעי יהודיה, ואותו נעשה משומד. ולפעמים משים נשמה שראויה להיות יהודי במעי גויה, ואותו נעשה גר. מצאתי.

הרי לנו ששייכת טעות גם במלאך, ואמנם כן מצינו בגמ' במכות (יב, א), אמר ריש לקיש שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות, דכתיב מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה.

"אם כך נענשו עמודי עולם: משה, אליהו, ישעיהו ומלאכי השרת כשנשאו בעדת ישראל מעט דברם, כל שכן קל מקלי עולם יתיר לשונו על קהלות ישראל, חכמים ותלמידיהם, כהנים ולוים, לקרא אותם פושעים ורשעים וגוים ופסולי עדות וכופרים בה' אלהי ישראל! וכותב הדבר הזה בכתב ידו!" (רמב"ם, אגרת השמד)

במקומות רבים מצינו שמלאך לא קיים שליחתו במזיד, זכור לי כעת ביומא גבי גבריאל עם הגחלים. היכן עוד יש?