שכח לספור, ונזכר בבין השמשות דר"ת

[פרטיזן]

מה דינו של אדם ששכח לספור ספירת העומר ונזכר לאחר צאה"כ של הגאונים ולפני צאה"כ דר"ת,
האם אפשר לצרף את זה לספק ספיקא ויוכל לספור בברכה??
הערה: יש לקחת בחשבון מה הדין במקרה שאינו שומר זמן ר"ת בדרך כלל.

[בברכה המשולשת]

זכורני שבספר בירור הלכה לגר"י זילבר הביא מכתב של מרן הגר"ש דבליצקי לגבי הפס"ט שא"א לצרף את דעת ר"ת בא"י כסניף (בשם גדולי ירושלים), ואולי ה"ה כאן

[לייבעדיג יענקל]

השוה לשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן יז

כו. הפסק טהרה אחרי השקיעה, ואם יש לנהוג כהגר"א במוצאי שבת

בדבר מה שאמרתי (אגרות אורח חיים ח"ד סימן ס"ב ד"ה ולעניין הפסק טהרה) שיש להקל בדיעבד בעשיית הפסק טהרה עד ט' מינוט אחר שקיעה משום ספיק ספיקא - ספק יום דבין השמשות, וספק אם הלכה כהגר"א, ודאי הנוהגים כשיטת הגר"א אף לקולא במוצאי שבת אין להם להקל בזה, דהא יהיו תרתי קולא דסתרי, משום דלפי זה הוא רק חדא ספיקא כדכתב כתר"ה, והוא פשוט וברור. אבל תמה אני מי התיר להם דבר כזה, וכי הם יכולים להכריע בדין זה נגד מנהג אבותינו ורבותינו הראשונים ולומר שהדין עם הגר"א נגדם, אף שהרבה מרבותינו הראשונים סוברים כהגר"א, מ"מ הא יש לעשות לנו - שאין יכולין להכריע - לחומרא. ואם היו גם הרבה מתלמידיו שעשו כמותו לא הנהיגו כן בעלמא. והגר"א עצמו לא הנהיג כן, אף לא בעירו ווילנא. וידעינן שגדולי עולם מתלמידי תלמידיו החמירו בזה דלא כהגר"א, אף לעניין ק"ש ותפילת ערבית וכ"ש לעניין שבת ויו"ט. ולכן אין לנו לעשות בזה כהגר"א במוצ"ש, אלא כמנהגנו כר"ת לחומרא עד צאת הכוכבים.

[בברכה המשולשת]

לכן כתבתי -"בארץ ישראל"

[לייבעדיג יענקל]

במה נשתנה דינה של א"י לגבי טענות הגרמ"פ?
אי משום הטענה שבא"י המציאות היא שונה מבחו"ל, ור"ת דיבר לפי שראה מה שראה בצרפת, התשובה לזה ידועה שהמשנה והגמ' שנתפרשו ע"י ר"ת דיברו על א"י, והרמב"ן והב"י והפר"ח ועוד הרבה פוסקים שדרו בא"י פסקו כר"ת. והאמת היא שרק באופק א"י [ולא בצרפת] ניתן להבין את שיטת ר"ת [עד 72 דקות לערך יש עדיין אור מועט באופק המערבי (שניתן להבחין בו במקומות שאין בהם שום פנסים) ועדיין אין זה 'טהר יומא' הנדרש בריש גמ' ברכות להגדרת לילה, וראה אריכות בזה בספר הזמנים בהלכה של רח"פ בניש בפרק על התאמת סימני הגמרא והמציאות].

[פשוטה של משנה]

במה נשתנה דינה של א"י לגבי טענות הגרמ"פ?
אי משום הטענה שבא"י המציאות היא שונה מבחו"ל, ור"ת דיבר לפי שראה מה שראה בצרפת, התשובה לזה ידועה שהמשנה והגמ' שנתפרשו ע"י ר"ת דיברו על א"י, והרמב"ן והב"י והפר"ח ועוד הרבה פוסקים שדרו בא"י פסקו כר"ת. והאמת היא שרק באופק א"י [ולא בצרפת] ניתן להבין את שיטת ר"ת [עד 72 דקות לערך יש עדיין אור מועט באופק המערבי (שניתן להבחין בו במקומות שאין בהם שום פנסים) ועדיין אין זה 'טהר יומא' הנדרש בריש גמ' ברכות להגדרת לילה, וראה אריכות בזה בספר הזמנים בהלכה של רח"פ בניש בפרק על התאמת סימני הגמרא והמציאות].

לכתוב שהרמב"ן גר בארץ ישראל זה עיוות כמובן, הוא בא לארץ הרבה אחרי שכתב את ספריו ופרסמם.

[לייבעדיג יענקל]

ואחרי שבא לא"י כתב שהוא חוזר מפירושו על מקום קבורת רחל ומפירושו על שקל הקודש, ובענין החמור הזה לא שינה כלום מדעתו הקודמת.

[פשוטה של משנה]

אם כבר מדברים בשיטת ר"ת אעיר הערה נכבדה.
מה ש'מרגיז' בסיפור הזה שכמעט אין ראשונים שכתבו בפירוש דלא כר"ת [ומה שמייסים לגאונים את השיטה החולקת אין בזה אמירה ברורה ומפורשת למיטב זכרוני].
אלא כמובן שמי שלא כתב כן ניתן להחשיבו בפשטות כמתנגד לרבינו תם, כי אם אתה מדבר בסתמיות על שקיעת החמה ולא מסביר שכוונתך לאיזה זמן עלום של 3/4 מיל לפני ד' מילין, אז כנראה כוונתך לשקיעת החמה כלשונה וככתבה.
זו גם הסיבה שקשה למצוא מישהו לפני ר"ת שיאמר שלא כמוהו, כי למה פרשן כלשהו אמור להעלות בדעתו שיבוא מישהו ויפרש ששקיעת החמה זה לא מה שקוראים שקיעת החמה אלא משהו אחר לגמרי שאין לו שום הגדרה ברורה.

[זנב לשועלים]

viewtopic.php?f=17&t=5781#p49014

[לייבעדיג יענקל]

אם כבר מדברים בשיטת ר"ת אעיר הערה נכבדה.
מה ש'מרגיז' בסיפור הזה שכמעט אין ראשונים שכתבו בפירוש דלא כר"ת [ומה שמייסים לגאונים את השיטה החולקת אין בזה אמירה ברורה ומפורשת למיטב זכרוני].
אלא כמובן שמי שלא כתב כן ניתן להחשיבו בפשטות כמתנגד לרבינו תם, כי אם אתה מדבר בסתמיות על שקיעת החמה ולא מסביר שכוונתך לאיזה זמן עלום של 3/4 מיל לפני ד' מילין, אז כנראה כוונתך לשקיעת החמה כלשונה וככתבה.
זו גם הסיבה שקשה למצוא מישהו לפני ר"ת שיאמר שלא כמוהו, כי למה פרשן כלשהו אמור להעלות בדעתו שיבוא מישהו ויפרש ששקיעת החמה זה לא מה שקוראים שקיעת החמה אלא משהו אחר לגמרי שאין לו שום הגדרה ברורה.

מעטים מהראשונים כתבו בסתמא 'שקיעת החמה' בלי לבאר כלום בזה, ורובם נקטו כר"ת (שאגב, אינו הראשון שעלה בדעתו לפרש כן, כ"כ רש"י בריש ברכות כמבואר במהדו' שונצינו [ורק בדפוסים הבאים נשמטו הדברים], והיראים מביא שיטה זו בשם רבינו גרשום מאור הגולה), וגם בשיטת המעטים יש לדון ולהוכיח כר"ת. עיין באורות חיים שהאריך בזה.
ובאמת זה שהינך מבין ש'שקיעת החמה' היינו 'ככתבה וכלשונה' זה משום שהתרגלת להבנה [הנפוצה כיום] שהמדובר בשקיעת גלגל החמה, אך בזמן הראשונים [שהמנהג הנפוץ היה כר"ת] היתה ההבנה הפשוטה שהכוונה ל'שקיעת אור החמה', ואור החמה הרי עדיין נמשך במשך זמן רב אחר שקיעת הגלגל [בהתחלה על פני כל כיפת השמים ובהמשך על פני המערב], וכל עוד שפני מערב מאדימים עדיין אינו לילה (כמבואר בגמ' שבת לכל מי שלומד בפשטות, וכ"פ הראשונים, וכן מפורש בתשובת הגאונים {זו שמהר"ם אלשקר הביאה כנגד שי' ר"ת, אך בידיו היה רק חלק מהתשובה ששם נזכר רק פני מזרח, ואחר שזכינו לאורה בשלימות רואים שהם כתבו שש פעמים שפני מזרח הכוונה למערב}, וכן הביא המ"ב בס' רצ"ג מליקוטי הגר"א ביו"ד שכל עוד שלא נסתלקה האדמומית מהמערב עדיין אינו לילה). וראה בהזמנים בהלכה לרח"פ בניש שלפי ר"ת יתבארו ויתאימו כל סימני הגמ' באופק המערב, ולפי השיטה הנקראת שי' הגאונים יל"ב את כל הסימנים ע"פ המציאות באופק המזרח. אך המעיין בזה יראה שחוץ מרימ"ט אין מי שפירש להלכה שהכוונה לאופק המזרחי

[גאולה בקרוב]

השאלה שהוצגה לוקחת כנתון פשוט שאם נזכר בין השמשות יכול לספור בברכה, שנחשב עדיין ספק ספיקא, אבל למעשה נחלקו בזה הבית דוד והברכי יוסף, כמובא בשע"ת בסי' תפט [ואמנם גם הגרשז"א זצ"ל נקט בזה לקולא]
ואם כבר זמן ר"ת, לפחות בא"י שהמנהג דלא כר"ת, ובאחד שאינו שומר זמן ר"ת בד"כ, נראה שודאי מגרע את הספק ספיקא.

[לייבעדיג יענקל]

אזכיר כאן הוראה של אדם גדול על שאלה בענין קרוב. לפני מספר שנים נולד לאברך שלמדתי עימו בכולל בן ביום ו' בביה"ש דר"ת, והוא שאל את רבו אדמו"ר הגה"ק מבעלזא שליט"א לגבי זמן הברית, וציין שאינו מקפיד בד"כ על זמן ר"ת. האדמו"ר ענהו 'שאלה גדולה שאלת' ובכ"ז למעשה הורה לערוך הברית רק ביום ראשון. ולאידך גיסא, כמה שנים אח"כ נולד לאברך אחר בכולל בן דקה אחרי השקיעה, והוא שאל ע"כ את האדמו"ר מבעלזא והוא ענה "דקה אחרי השקיעה זה כבר אחרי השקיעה" והורהו לדחות הברית ביום. והיינו דלגבי ברית ס"ל שמהשקיעה עד כלות ע"ב דקות יש להסתפק ולהחמיר בכל גווני.
(נ"ב, היות שאי מי ניסה לברר באישי לאיזה חוג אני משתייך, אציין שאין המדובר בכולל דחסידי בעלזא אלא בכולל שבו למדו ליטאים חסידים וספרדים)

[ידידיה]

אם כבר מדברים בשיטת ר"ת אעיר הערה נכבדה.
מה ש'מרגיז' בסיפור הזה שכמעט אין ראשונים שכתבו בפירוש דלא כר"ת [ומה שמייסים לגאונים את השיטה החולקת אין בזה אמירה ברורה ומפורשת למיטב זכרוני].
אלא כמובן שמי שלא כתב כן ניתן להחשיבו בפשטות כמתנגד לרבינו תם, כי אם אתה מדבר בסתמיות על שקיעת החמה ולא מסביר שכוונתך לאיזה זמן עלום של 3/4 מיל לפני ד' מילין, אז כנראה כוונתך לשקיעת החמה כלשונה וככתבה.
זו גם הסיבה שקשה למצוא מישהו לפני ר"ת שיאמר שלא כמוהו, כי למה פרשן כלשהו אמור להעלות בדעתו שיבוא מישהו ויפרש ששקיעת החמה זה לא מה שקוראים שקיעת החמה אלא משהו אחר לגמרי שאין לו שום הגדרה ברורה.

ההנחה של מר שמי שסתם דבריו חולק על ר"ת, אינה נכונה על פי המסורת, הדעה הפשוטה של הפוסקים היתה שכמעט אין חולק על ר"ת (שיטת הגאונים שהובאה במהר"ם אלשקר אינה לפי דרכי הפסיקה להלכה, כיון שהגאונים לפי דרכם שאין הש"ס מוכרח להתאים לגמרי בכל דבר ובכל סוגיה, יישבו את שאלת ר"ת בכך שרבי יהודה חזר בו, אך דרך הפסיקה שהתקבלה היא כהתוס' שעשו הש"ס כגלגל, ובאמת הגר"א שהכריע כהגאונים, יישב הקושייה באופן מחודש לפי דרך הפסק)
ואעתיק קטע מהאשכול איליו שלחנו ר' זנב לשועלים בטובו, שממנו עולה בשם ר"י סלנטר, שמי שנוהג שלא כר"ת חייב לנהוג כהגר"א בכל פרט ופרט של דיני התורה, ואף שאדם יכול להקל בשני דינים כשני חכמים חלוקים ולילך לקולא פעם כחכם זה ופעם כחכם שכנגדו, כאן בעניין זה אין הנדון על גוף הדין, אלא הנדון הוא האם יש כח לגר"א לבדו להכריע את כל הפוסקים...
הנה:
ו"יש בנותן ענין להביא דעת הגר"י סלנטר זצ"ל בזה, כפי שמעיד אחיינו הר"ר ארי' ליב ליפקין בהקדמה לספרו 'אור היום':
'ואמר לי כבוד דודי אדמו״ר הגאון הגדול צי״ע בו׳ כקש״ת ר׳ ישראל סלאנטער זצ״ל שהעושה כשיטת הגר״א ז״ל בענין.בין השמשות במוש״ק מחוייב לעשות כשיטת הגר״א ז״ל בע״ש לענין התחלת בהשי׳מ שהוא מיד אחר השקיעה ואם לא עשה כן הוא בתרתי דסתרי אהדדי ,ועוד שמעתי מכבוד דודי זצוק״ל הנ״ל שגם בכלל, מי שעושה כקולות הגר״א ז״ל מחוייב ג׳׳כ בחומרות הגר״א׳ ז"ל בשאר דברים לפי שזה תלוי בזה (כמו שדרה וגולגולת בעירובין שם ע״ש) לפי שעיקר הדבר תלוי בדבר אחד אם ראוי לאחוז שיטת הגר״א ז״ל נגד כל הפוסקים האחרים לפי שהוא ראוי לדחות א ת כולם או אולי החיוב לאחוז כדברי הפוסקים כו׳ ... ולכן מי שאוחז את קולותיו מחויב לאחוז את חומרותיו (כמו חדש ובדומה) כן שמעתי ממנו זללה״ה'."

[קולמוס הסופר]

מה דינו של אדם ששכח לספור ספירת העומר ונזכר לאחר צאה"כ של הגאונים ולפני צאה"כ דר"ת,
האם אפשר לצרף את זה לספק ספיקא ויוכל לספור בברכה??
הערה: יש לקחת בחשבון מה הדין במקרה שאינו שומר זמן ר"ת בדרך כלל.

בית דוד.PDF

(724.12 KiB) הורד 372 פעמים

שם 1.JPG (15.23 KiB) נצפה 3141 פעמים

שם.JPG (39.07 KiB) נצפה 3141 פעמים

מנחת יצחק.PDF

(396.79 KiB) הורד 337 פעמים

מנחי שם.JPG (70.27 KiB) נצפה 3141 פעמים

מסקנת המנחי.JPG (65.53 KiB) נצפה 3141 פעמים

[פרטיזן]

עתה ראיתי שבשו"ת אור לציון (ח"ה כמדומני) כתב שאם נזכר עד 25 דקות אחר השקיעה אפשר להמשיך לספור בברכה.

[לומד_בישיבה]

בעניין ספק ספיקא לגבי ספירת העומר, זכור שהאשל אברהם לבוטשאט מאריך בזה.