אכל בריה לגבי ב"א

[קשר של קיימא]

ידועים דברי המחבר בסי' רי לגבי להזהר שלא לאכול בריה שאינה כזית כי י"א דטעון ב"א ואין להכנס לספקות. ישנה מח' דלרא"ש אם הובא הפרי לפניו שלם לא מגרע מה שהוציא הגרעין לפני האכילה כיון שאכל מה שהדרך לאכול. ולרמ"א בשם ר"י פסק שתו לא חשיב בריה. השאלה האם צריכים לבלוע אותו שלם ע"מ להתחיב או שכיון שהכניסו שלם לפה חייב ב"א (לי"א) אף שלעס. ראיתי אולי מציינים לדרכ"ת סי' ק לגבי דיני תערובות וילע"ע.

[מה שנכון נכון]

עיין מ"ב שם ס"ק ט ואם נמצא בתוך הגרעין וכו'.

[יעקב1]

עיין מ"ב שם ס"ק ט ואם נמצא בתוך הגרעין וכו'.

אני לא יודע אם זה נוגע לשאלה שלו, כי בסה"כ כתוב במה שהבאת שגרעין הוא בעצמו כמו תפוז בפ"ע וממילא אם קילף אותו ואכל הבפנים יש לו דין בריה. אבל גם ע"ז השאלה תהיה האם רק אם בלע כל פנים הגרעין כמות שהוא חשיב בריה או אפי' אם לעס ואז בלע

[מה שנכון נכון]

עיין מ"ב שם ס"ק ט ואם נמצא בתוך הגרעין וכו'.

אני לא יודע אם זה נוגע לשאלה שלו, כי בסה"כ כתוב במה שהבאת שגרעין הוא בעצמו כמו תפוז בפ"ע וממילא אם קילף אותו ואכל הבפנים יש לו דין בריה. אבל גם ע"ז השאלה תהיה האם רק אם בלע כל פנים הגרעין כמות שהוא חשיב בריה או אפי' אם לעס ואז בלע

אין הנדון שם אם הגרעין נחשב בריה בפ"ע, אלא לומר שאם אכל את מה שראוי לאכילה בגרעין זה מצטרף להחשיב את הפרי כבריה, וקאי אדברי הרמ"א. ולא משכח"ל לעשות כן אם בולע הכל יחד.

[רחמים]

שער הציון סימן רי

(כב) דאף דלדעת הרבנו יונה יש לומר דלא הוי בריה כיון שאין דרכו לאכול, כיון דלדעת התוספות והרא"ש והטור והרשב"א והרבנו ירוחם כולם סבירא להו דבהכי הוי בריה, כוותיהו נקטינן [מאמר מרדכי], ואף דהמגן אברהם ביאר דדברי הרמ"א יכול לומר דאתיא אליבא דכולי עלמא, והוא מיירי דוקא בענבים ורמונים, מכל מקום לדינא בודאי הדין עם המאמר מרדכי, וכמו שהסביר דבריו, ובפרט דבדברי חמודות ובביאור הגר"א איתא בפירוש דדעת הרמ"א הוא כדעת הרשב"א, עיין שם:

יוצא שלדעת רבינו יונה אין הכי תימצי להתחייב ברכה אחרונה משום בריה בפרי שיש לו גרעין.