הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' מאי 07, 2014 1:03 pm
אנציקלופדיה תלמודית כרך כז, כבוד שבת; כבוד יום טוב [טור א]
א. המצוה וגדרה. ארבעה דברים נאמרו בשבת, שנים מן התורה: זכור1 ושמור2, ושנים מדברי סופרים: כבוד ועונג, ונתפרשו על ידי הנביאים, שנאמר: וקראת לשבת ענג, לקדוש ה' מכבד3. ויש למדים כבוד שבת מסופו של אותו פסוק: וכבדתו מעשות דרכיך4.
[טור ב] המצוה של כבוד שבת יש מהראשונים סוברים שהיא מדברי סופרים5, היינו מדרבנן6. ויש שכתבו שהיא מצות עשה מדברי הנביאים7. ויש סוברים שמצוה מן התורה היא8, ואף בדעת הראשונים שכתבו שהיא מדברי סופרים יש מפרשים שהיא מן התורה, אלא שנקראת דברי סופרים לפי שאינה מפורשת בתורה9, ואף במנין-המצוות* יש שמנו כבוד שבת כמצות עשה10, ואף על פי שלא נאמר כבוד שבת בתורה, דבר זה קבלה היה בידי חכמים עד שבא ישעיה וסמכו למקרא11, וכל האמור בדברי נביאים בלשון ציווי ואזהרה דינו כדין תורה, לדעתם12. ויש שכתבו שכבוד שבת נלמד מהפסוק: מקרא קדש13, וכדרך שפירשו חכמים מקרא קדש שנאמר בימים טובים: במה אתה מקדשו, במאכל ובמשתה ובכסות נקיה14, והיינו לכבדו בכסות נקיה, ולענגו בעונג אכילה ושתייה15. וכיוצא בזה דרשו [טור ג] חכמים: זכור את יום השבת לקדשו16, במה אתה מקדשו, במאכל ובמשתה ובכסות נקיה17. ומכל מקום יש שכתבו שרק עיקר המצוה הוא מן התורה, לסוברים כן, אבל פרטי הדינים אינם אלא מדרבנן, שקבעו חכמים מה הוא הכבוד18.
ההבדל שבין כבוד שבת לעונג שבת, נראה מדברי ראשונים, שעונג הוא באכילה ושתייה19, ובשאר תענוגי הגוף20, וענינו הוא הנאת הגוף21, ואילו כבוד הוא בכסות נקיה22 ונאה23, ובנקיות הגוף24, ובתיקון הבית25 וכיוצא26, וענינו הוא כל מעשה שנראית על ידו חשיבות השבת27. ויש מוסיפים, שעונג אינו אלא בשבת עצמה, ואילו כבוד נוהג גם בערב שבת28: בסידור הבית מבעוד יום29, בהכנת צרכי שבת לפני השבת30, ובהקבלת פני השבת בכניסתה בדרך כבוד31, ועוד32, וגם ההכנות שהן לצורך עונג שבת בכלל כבוד הן, שכבוד השבת הוא לטרוח בהכנת צרכיה קודם בואה33. במובן הרחב יש שנזכר לשון כבוד שבת בתלמוד ובפוסקים גם על עונג שבת ועל הסעודות34, וכן השתמשו בלשון "לכבוד שבת" על כל דבר שהוא לצורך השבת, בין לשם כבוד ובין [טור ד] לשם עונג35. ויש שנראה מדבריהם שעונג וכבוד ענין אחד הם: שהעונג הוא בכלל כבוד, שכשם שצריך לכבד את השבת במלבושים, כך צריך לכבדה במאכל ובמשתה36, או להיפך, שהכבוד הוא מטעם עונג, שהוא הכנת העונג37. ערך זה ענינו כבוד שבת שאינו בכלל המצוות של עונג וסעודות, ועל מצוות אלו ע"ע ענג שבת, וע' שלש סעודות, וע' לחם משנה.
כמה דברים חיובם בשבת הוא גם משום כבוד וגם משום עונג38, ונפקא מינה, שמצד עונג, מי שאינו מתענג באותו ענין פטור הוא ממנו39, מה שאין כן משום כבוד, שמחוייב אף כשאינו עונג לו40.
אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך כז, כבוד שבת; כבוד יום טוב [טור א]
1. שמות כ ח.
2. דברים ה יב.
3. ישעיה נח יג. רמב"ם שבת פ"ל ה"א; מנוה"מ אלנקוה ח"ג עמ' 580: ושנים מן הנביאים, וכן הביא מפסוק זה בס' הבתים ח"א עמ' רמו. ועי' שבת קיט א: לקדוש ה' מכבד, זה יוה"כ, ומש"כ בד' הרמב"ם אחרונים שבציון 507.
4. ישעיה שם. יראים השלם מ' תכט, וכ"מ משבת שם ורש"י ד"ה וכבדתו, ושם קיג א, עי' ציונים 54 ואילך, 97 ואילך. ובמנוה"מ שם הביא את כל הפסוק.
[טור ב] 5. רמב"ם הנ"ל ציון 3; ס' הבתים ח"א עמ' רמח, ושם עמ' רמו: מדברי קבלה.
6. צדה לדרך סו"פ אמור וערך השלחן ושו"ע הרב וקו"א או"ח רמב בד' הרמב"ם, ועי' להלן.
7. סמ"ג מ"ע ל, ועי' מנוה"מ שבציון 3. ועי' סמ"ג שם שהוא בכלל המצוה: אליו תשמעון, וס' דברי ירמיהו על הרמב"ם שם שתמה, שאין נביא רשאי לחדש דין, וע"ע נביא, וע' דברי קבלה: תקפם.
8. יראה"ש מ' תכט; שו"ת צפיחת בדבש סי' כה דף נט - ס בד' הסוברים שעונג שבת מה"ת, ע"ע ענג שבת, שה"ה לכבוד; פמ"ג או"ח רמח א"א ו ורסד מ"ז א ופתיחה כוללת ח"א אות יח יט בד' שו"ת צ"צ הישן סי' כח, ומפקפק בדבריו (ואפשר שכוונת הצ"צ רק בעונג). ועי' תשוה"ג שנדפסה בתנחומא בראשית ג: כבוד שבת דאורייתא, אבל אפשר שר"ל סעודות שבת או עונג שבת, עי' ציון 34.
9. ע"ע דברי סופרים: פירושי התורה. חת"ס שבת קיא א ושו"ת או"ח סי' קסח בד' רמב"ם שם: ונתפרשו כו', וכעי"ז בשו"ת באר יצחק אה"ע סי' ב, ועי' פמ"ג שם רמח וצפיחת בדבש שם שנסתפקו. ועי' מש"כ בד' הרמב"ם בתורת נביאים למהר"ץ חיות דברי נביאים פ"ח ובס' שיעורים לזכר אבא מארי להרי"ד סולובייצ'יק ח"א עמ' נ ואילך.
10. יראה"ש שם, ועי' תוע"ר בדעתו שפי' כן ד' בה"ג בהקדמה (מכון י - ם עמ' יז) במנין המצוות: נר שבת, שר"ל כבוד שבת, שמשום המצוה מה"ת תקנו חכמים להדליק נר, עי' ציון 185 ואילך, אבל שא"ר פי' בד' בה"ג שמנה גם מצוות דרבנן, ע"ע מנין המצוות; עי' בה"ג שם עמ' טו: ושמחת שבת ועינוג, והגהות רא"ש טרויב שם שר"ל כבוד ועונג, ועי"ש עמ' כח - כט, ועי' מש"כ בד' בה"ג בפרי צדיק ח"א קונ' שביתת שבת אות ג וד, ולהלן ציון 37. ועי' יראה"ש מ' תיב שמנה גם עונג שבת, ומ' תי שמנה "מורא שבת", וע"ע ענג שבת וע' שבת.
11. יראה"ש שם תכט; חת"ס שם.
12. עי' רמב"ן בסהמ"צ שרש ב, וע' דברי קבלה ציון 51. צפיחת בדבש שם. והביא שם עוד כעי"ז מפמ"ג בפתיחה שם (וכן במ"ז שז א) בד' צ"צ הנ"ל ע"פ הסוברים שדברי נביאים בל' כה אמר ה' הם מה"ת, ע"ע הנ"ל ציון 54, שאף בכבוד שבת נאמר (ישעיה נח יד): כי פי ה' דבר.
13. ויקרא כג ג.
14. עי' ציון 512 מתו"כ ומכילתא וספרי.
15. שו"ע הרב שם בד' יראה"ש שבציון 514 שכ"כ ביו"ט; שעה"צ למ"ב רמב ס"ק א בד' רמב"ן ויקרא שם ב שהביא תו"כ הנ"ל ביו"ט, ועי' בהגר"א או"ח תקכט ס"ק ג. ועי' שו"ע הרב שלדעה ראשונה הנ"ל צ"ל ש"מקרא קודש" הוא באיסור מלאכה, ושכ"ה לענין יו"ט בחינוך מ' רצז ובב"י סי' תפז, ודרשת כסות נקיה אינה אלא אסמכתא, ע"ע יו"ט ציון 57. וביראים הנ"ל ובאו"ז ח"ב סי' יח לא הביאו בשבת ממקרא קדש, אף שהביאו לענין יו"ט, ומ' שדרשת מקרא קודש נאמרה רק ביו"ט, ועי' ציון 515.
[טור ג] 16. שמות כ ח.
17. מכדרשב"י שמות שם ופסיקתא רבתי פכ"ג ורבנו מיוחס שמות שם, ועי' שביתת שבת שם אות ד שי"ל שמשם מקור המצוה מה"ת. ועי' מו"נ ח"ב פל"א, הובא ברמב"ן דברים ה טו, על "זכור": הוא כבוד היום. ועי' ס' חסידים מקי"נ סו"ס א ותקפח: זכור וכו' עשה דברים שתהא זוכר את יום השבת, לרחוץ בע"ש וללבוש בגדים נאים וכו'.
18. ס' תורת חיים או"ח רס ס"ק א.
19. שאילתות שאי' א; עי' רמב"ם שבת פ"ל ה"ז ואילך; עי' יראה"ש מ' תיב; סמ"ג עשין ל; ס' הבתים ח"א עמ' רמו ומגדל דוד ח"ב מ"ע קמז; מאירי שבת קיט א; מנוה"מ אלנקוה ח"ג עמ' 581 ואילך.
20. עי' רמב"ם שם הי"ד בתשמיש, ופהמ"ש נדרים סג ב; עי' יראה"ש שם: בהנאת גופו; עי' סמ"ג שם.
21. ס' פאר עץ חיים (קרויזר) סי' יד דף יב, וכ"ה בחא"ג למהר"ל ב"ק לב א.
22. רמב"ם שם ה"ג; הבתים שם; מאירי שם; מנוה"מ שם עמ' 587.
23. עי' ציון 58 ואילך.
24. הבתים מגדל דוד שם, ועי' ציון 261 ואילך.
25. עי' ציון 154 ואילך.
26. עי' להלן: הכבוד: בשבת; לפניה. עי' רמב"ם ושא"ר הנ"ל.
27. מסילת ישרים פי"ט; פאר עץ חיים שם, ועי' מהר"ל שם.
28. עי' בהגר"א או"ח תקכט ס"ק ה; כתבי הגר"ח בדין כבוד שבת ועונג שבת (מהגרי"ז).
29. עי' ציון 154 ואילך.
30. עי' ציון 220 ואילך.
31. עי' ציון 394 ואילך.
32. עי' להלן: לפניה.
33. פרי צדיק ח"א קונ' שביתת שבת אות ה.
34. עי' ירו' דמאי פ"ד ה"א; עי' ב"ר פע"ב ד; עי' רש"י ב"מ נד א ד"ה בשבת, ועי' רש"י ביצה טו ב ד"ה זכרהו וד"ה רב אשי; עי' רמב"ם שם ה"ז: אפי' לא עשה אלא שלק וכו' משום כבוד שבת ה"ז עונג שבת; עי' ברכות כא א: משום כבוד שבת, וריבב"ן שם: כדי שילך ויתענג; עי' שו"ת הרא"ש כלל כב סי' ד: מפני כבוד השבת, לקיים סעודה שלישית; עי' טוש"ע או"ח רמב א, וכן בפוסקים בכמ"ק.
[טור ד] 35. עי' שבת קיח ב: אפי' דבר מועט ולכבוד שבת עשאו ה"ז עונג; עי' שם קיט א וביצה טז א לגי' הרי"ף: בהמה נאה כו' לכבוד שבת; עי' רי"ו תא"ו ני"ב ח"א בערב שבת: וכל תיקונים שעושה לכבוד שבת הוא מצוה משום עונג שבת, וכן בפוסקים בכמ"ק. בכמה מלשונות הנ"ל אפשר שר"ל כבוד ממש, שחיוב האכילה והסעודות הוא גם משום כבוד, עי' ציון 118 ואילך, וצריך להיות באופן של כבוד, עי' ציון 120 ואילך, ואם אינו אוכל פוגם בכבוד שבת, מלבד ביטול מצות עונג וסעודה, אבל עכ"פ הלשון כוללת גם מצות עונג וסעודות, ועי' מש"כ בכמה מלשונות אלו בשביתת שבת שם.
36. פי' התפלות והברכות לר"י ב"ר יקר ח"א עמ' קג; אבודרהם שחרית של שבת ברכת יוצר, ועי' זכרו תורת משה סי' ט, וכן צידד בשביתת שבת שם דף מב א בד' או"ז שבציון 185. ועי' ציון 118.
37. שביתת שבת אות ד בד' בה"ג בהקדמה שמנה במנין המצוות עונג, ולא כבוד, ועי"ש שגם כסות נקיה י"ל שהיא מטעם עונג, עי' ציון 61. ועי' ציון 10 מיראים ועוד בד' בה"ג שמנה גם כבוד.
38. עי' ציונים 61, 185 ואילך, 266 - 267, ועוד.
39. ע"ע ענג שבת.
40. תורת חיים רסג ס"ק ה; עי' ציון 62 מקונ' שביתת שבת; ס' פאר עץ חיים סי' יד דף יב, ועי"ש עוד נ"מ. וע"ע הנ"ל במי שמצטער לאכול שפטור מאכילה, אף שאכילה היא גם בכלל כבוד, עי' ציון 118 ואילך, וצ"ל שאכילה של צער אינה כבוד. על כבוד במקום שמנוגד לעונג איזה מהם עדיף עי' ציונים 103, 152.