פורום אוצר החכמה

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמוד ב

שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צד עמוד ב
נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו, בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה, שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה.

ילקוט שמעוני שיר השירים רמז תתקפה
אבל משנבנה א"ר יוחנן מגבת ועד אנטיפרס ששים רבוא עיירות והיתה כל אחת מוציאה כיוצאי מצרים חוץ משלש עיירות שהיו מוציאות כפלים כיוצאי מצרים.

איכה רבה (בובר) פרשה ב
א"ר יוחנן מגבת ועד אנטיפרס ששים רבוא עיירות, ואין לך עיר קטן בהם יותר מבית שמש, וכתיב ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון ה' ויך בעם שבעים [איש חמשים] אלף איש

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף סה עמוד ב
אמר להן ריש לקיש: נשכור, ולכשנגיע אצל רבותינו שבדרום נשאל להן.

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים ב - פרשה אחרת
א"ר אבא בר כהנא רבותינו שבדרום אחד מהם אומר סגור כל החתמות הניצררים. וחבירו אומר סגור כל החותמות המצררים.

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף כה עמוד א

דאמר ר' יאשיה, שלשה דברים סח לי זעירא מאנשי ירושלים: בעל שמחל על קינויו - קינויו מחול, וזקן ממרא שרצו בית דין למחול לו - מוחלין לו, ובן סורר ומורה שרצו אביו ואמו למחול לו - מוחלין לו; וכשבאתי אצל חבירי שבדרום, על שנים הודו לי ועל זקן ממרא לא הודו לי, שלא ירבו מחלוקת בישראל.
בהגהות מיימוניות הלכות ממרים פרק ג הנוסח וכשבאתי אצל רבותינו שבדרום.

ודרום כאן הכוונה לאזור יהודה ולאפוקי מהגליל שהיה מלא תורה לאחר מלחמת ביתר
אכן דרום דכאן - יהודה בן דורתאי פירש הוא ודורתאי בנו והלך וישב לו בדרום אמר אם יבוא אליהו ויאמר להם לישראל מפני מה לא חגגתם חגיגה בשבת מה הן אומרים לו תמהני על שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון שהן חכמים גדולים ודרשנין גדולים ולא אמרו להן לישראל חגיגה דוחה את השבת [פסחים ע' ב'] הכוונה דרום לירושלים כמובן, וכן ר' ישמעאל שהיה קרוב לארץ אדום כתובות ס"ד ב'.

סגן אלוף כתב:ודרום כאן הכוונה לאזור יהודה ולאפוקי מהגליל שהיה מלא תורה לאחר מלחמת ביתר
אכן דרום דכאן - יהודה בן דורתאי פירש הוא ודורתאי בנו והלך וישב לו בדרום אמר אם יבוא אליהו ויאמר להם לישראל מפני מה לא חגגתם חגיגה בשבת מה הן אומרים לו תמהני על שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון שהן חכמים גדולים ודרשנין גדולים ולא אמרו להן לישראל חגיגה דוחה את השבת [פסחים ע' ב'] הכוונה דרום לירושלים כמובן, וכן ר' ישמעאל שהיה קרוב לארץ אדום כתובות ס"ד ב'.

הדרום הנ"ל הינו מחוץ לגבול "מגבת ועד אנטיפרס"?

ראיתי פעם שדרום זה לוד

בברכה המשולשת כתב:ראיתי פעם שדרום זה לוד

?
קודם ימי בר כוזיבא באמת היה מושב יהודי גדול בלוד ור"א היה רבנותו שם, ושם בעליית בית נתזה שבלוד נחלקו לגבי גזירת שמד - אנדריינוס אם יהרג ואל יעבור, אבל מ"מ לוד היא עיר צפונית יחסית במדינת יהודה הדרומית

אם מדברים על לוד. מה הפירוש במשנה גיטין ב א מכפר לודים ללוד חו"ל באמצע א"י?

אוצר החכמה כתב:אם מדברים על לוד. מה הפירוש במשנה גיטין ב א מכפר לודים ללוד חו"ל באמצע א"י?

כמדומה שהוא בכלל רצועת ארץ הכותיים שמפסקת בין יהודה לגליל

ועדיין אני בצריך עיון...


האם רבותנו שבדרום היו מחוץ לגבולות גבת-אנטריפס


ובעיקר, מה משמעות המקומות לגוף העניין

וכידוע ל'מפסח ועד עצרת" מקובל בהחלט לתת משמעות ואין זה סתם סיפור דברים...

בברכה המשולשת כתב:ראיתי פעם שדרום זה לוד

ר' שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן א"ל ניתני לי מר ספר יוחסין א"ל מהיכן את א"ל מלוד והיכן מותבך בנהרדעא [בבלי פסחים סב ב]
רבי שמלאי אתא גבי רבי יונתן אמר ליה אלפן אגדה אמר ליה מסורת בידי מאבותי שלא ללמד אגדה לא לבבלי ולא לדרומי שהן גסי רוח ומעוטי תורה ואתה נהרדעי ודר בדרום [ירושלמי פסחים פ"ה ה"ג].

אכן לכאורה עדיין כל יהודה במשמע, וצ"ע.

לפי הזוהר במדבר (קכ.) נראה שהכוונה ששורש נשמתם בצד דרום של הגן עדן.

ידידיה כתב:ועדיין אני בצריך עיון...


האם רבותנו שבדרום היו מחוץ לגבולות גבת-אנטריפס

אנטיפרס היא בגבול יהודה וגליל כמבואר בגיטין עו א
ואילו גבת לא נודע מקומה בתלמוד, ומקובל שהיא באזור ציפורי - קיבוץ גבת.
וראה כאן שהיתה אנטיפרס גם בגליל http://www.tevuot.org/aretz/3c.html

ויש להעיר [ולא ידעתי למה לא הזכירו התבוה"א] דבשאר מקומות גבת ואנטיפרס הם תחומי כלל עיקר הישוב באר"י, ראה לדוגמא סנהדרין צד ב בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה והרי חזקיהו מלך יהודה היה, וצ"ע.

לענ"ד גבת הוא גבול המדבר עם יהודה בדרום, עי' קדושין נז: שלא יעמוד בגבת ויזרקנה למדבר. ואולי הוא גובה ההרים היורדים מדרום ירושלים, ומקור השם הוא מחמת העמק הגדול שנוצר, כמו גוב האריות, ואולי באיזור זה או מערבית לו היתה המלחמה 'בגוב עם פלשתים' ש"ב כא', וכן מצאנו גבתון אשר לפלשתים מ"א טו' כז', והיא מערי הלויים בנחלת דן, יהושע כא' כג'.
ועכ"פ לא יתכן שהיא בצפון, כיון שגבת ואנטיפטרוס הם שני גבולות ממלכת יהודה.

ודברי תבואות הארץ על אנטיפטרוס בגליל תמוהין ואין להם יסוד.

אכן הצדק עם כת"ר, אולם יפרנס מר מדרש רות רבה א"ר יוחנן מגבת ועד אנטיפרס ששים רבוא עיירות הן ואין לך עיירות מקולקלות מהן מבית אל ויריחו יריחו על שאררה יהושע בית אל על שהיו עגלים של ירבעם עומדים שם, ובית אל הרי לא היתה בתחום יהודה בזמן העגלים, ואם גבת ועד אנטיפרס פירושו יהודה כיצד באה בית אל לשם, וצל"ע ?

נלע"ד שהגירסה בשהש"ר ד' א' ובילקוט קהלת תתקסח "ואין לך מקוללות מכולן כבית אל ויריחו", היא הנכונה, והכוונה שביהודה היו ששים רבוא עיירות מכל הסוגים טובות ורעות, אבל אף אחת לא הגיעה לקללתן של בית אל ויריחו שמקוללות עוד יותר. ואין הכוונה שבית אל ויריחו היו ג"כ ביהודה.

וכשאמרו רבותינו שבדרום
היינו מחוץ לגבולות גבת עד אנטריפס?

אולי דווקא אם נבין את המדרש הנ" ל כפשוטו
נקבל פשט .

לא בהכרח שהיו מדרום לגבת, אבל כלפי 24,000 התלמידים שהיו מכל יהודה, צויינו התלמידים האלו שהיו בדרום, לימודו של ר"ע את התלמידים האלו היה לפני מרד בר כוזבא, וידוע שלפני המרד עיקר הישוב היהודי היה בדרום יהודה באיזור בית גוברין, חזן, וכו'. ובתקופת המרד או אף לפניה ירדו רבותינו שבדרום לצפון הארץ.

לבי במערב כתב:

וירטואלי כתב: . . והרי חזקיהו מלך יהודה היה, וצ"ע.

הרי באותה עת כבר בטלה מלכות ישראל, ומן הסתם - השרידים הנותרים היו אף הם תחת ממשלת יהודה, וא"ש.

אם כן "מגבת ועד אנטיפרס" מציין תחום הארץ כולה?

לפי זה מדוע שינתה הגמרא בלשונה לנקוט ברישא "מדן ועד באר שבע" ואחר כך "מגבת ועד אנטיפרס"? האם זה ליופי המליצה בעלמא?

זכורני שתחום זה מציין גבול ארץ יהודה, אבל שכחתי היכן ראיתי כן.