אנוס לעבוד בשבת ויוהכ"פ, ובידו להחליף יום זה בשבת אחרת אם הו

[רחמים]

יעוין בשות תורה לשמה סי' צ''ג וז''ל:

הנה כי כן ודאי אותו השבוי היה מחוייב להשתדל בממונו להחליף יום זה של שבת ויוה"כ ביום שבת לחודיה. וכל זה אני אומר כפי סדר השאלה שהיום שנפל על היהודי היה מוקדם, אבל אם נזדמן שיום הראשון היה שבת לחודיה וזה נפל על הגוי ויום השמיני שהיה שבת ויוה"כ נפל על היהודי הא ודאי שאסור ליה ליהודי להחליף הנייר שלו עם אותו הגוי שהוא יקח יום הראשון ויתן לגוי יום השמיני, דכל כה"ג שהוא מקדים יום החילול בידים אסור, כי אולי יהיה לו תשועה קודם שיגיע יום השמיני שהוא יומו ויברח ולא יבוא לידי חילול או שיהיה סיבות אחרות ושמור זה.

האם מישהו ראה פוסקים נוספים שסוברים כדעת התורה לשמה?

[מיללער]

האיך אפשר בכלל לסבור אחרת? פקו"נ שדוחה שבת הוא דוקא כשיש פקו"נ, אבל איך יותר לו לחלל את השבת היום כדי שינצל מאיסור לשבת וליוהכ"פ הבאה? הרי אין בו פקו"נ היום

[מה שנכון נכון]

לסברת התול"ש למה שלא יצטרך להחליף גם בשתי שבתות רגילות עם הגוי שמא עד השבת השניה יצא משביו ונמצא שלא חלל שבת כלל.

[רחמים]

האיך אפשר בכלל לסבור אחרת? פקו"נ שדוחה שבת הוא דוקא כשיש פקו"נ, אבל איך יותר לו לחלל את השבת היום כדי שינצל מאיסור לשבת וליוהכ"פ הבאה? הרי אין בו פקו"נ היום

בדברי התורה לשמה בעצמו משמע שאם לא היה את הסברא שמא ינצל בנתיים היה צריך להקדים את החילול שבת כדי שלא לחלל שבת ויו''כ, אלמא לא חש לסברא שאמרת, וכנראה שסבר שהפיקוח נפש נחשב לתמידי, ובכל מקרה יש כאן חילול שבת רק השאלה איך למעט באיסורים.

[לייבעדיג יענקל]

יש לצרף לנידון גם את המחלוקת הידועה בין הרדב"ז (שו"ת חלק ד סימן יג) לחכ"צ (סי' קו) אודות מי שניתנה לו רשות לבחור יום אחד שבו יורשה לצאת מבית האסורים.

[צולניק]

יש בנותן טעם להסמיך לזה את הנידון הידוע של הח"ח במי שעומד בבין השמשות של כניסת שבת וחושש שמא יוצרך לחלל שבת, ויכול לעשות את המלאכה בבין השמשות לפני שהגיע ההכרח לחלל את השבת, האם יעשה המלאכה עתה או שימתין עד שיהיה הכרח.