פורום אוצר החכמה

מקובל לומר שיש חיוב להאמין בתורת הנסתר שהיא מחלקי התורה.
והנה מצאתי בשוטטי באוצר מציאה מעניינת מאד והיא עדות שהביא בעל תשובה מאהבה בספרו עולת חודש [המצו"ב], ובו עדות מתלמיד רבינו יונתן אייבשיץ שרבו היה אומר שמי שאינו רוצה להאמין אינו חייב להאמין.
הדבר מפתיע מאד על רקע העובדה שהרב הנ"ל היה מגדולי המקובלים בדורו.
אשמח לשמוע דעת חכמי אתרא הדין בענין החשוב הזה.

ויבורך מי שיצליח לתרגם את היידיש הקשה שם....

לאור דעתו של רבו של התשובה מאהבה על רנה"ו קצת קשה להבין מה סמך על עדותו (ואולי היה זה בתחילה כשכבדו הנוב"י קודם עניין לימוד התינוקות וכל הנגרר? ראיתי שזה לא סביר כי המכתב נכתב בתקנ"ב והנוב"י נפטר בתקנ"ג).
ועליך אני קצת מתפלא שייחסת את ההבאה לתשובה מאהבה אבל העלמת את זה שהכותב הוא רנה"ו.

אוצר החכמה כתב:לאור דעתו של רבו של התשובה מאהבה על רנה"ו קצת קשה להבין מה סמך על עדותו (ואולי היה זה בתחילה כשכבדו הנוב"י קודם עניין לימוד התינוקות וכל הנגרר? ראיתי שזה לא סביר כי המכתב נכתב בתקנ"ב והנוב"י נפטר בתקנ"ג).
ועליך אני קצת מתפלא שייחסת את ההבאה לתשובה מאהבה אבל העלמת את זה שהכותב הוא רנה"ו.

מבחינתי אם התשובה מאהבה האמין לעדותו די לי בכך, ומה לי להתחכם יותר ממנו.
אך בעיקר אני תמה עליך שהרי למרות הביקורת על רנה"ו מעולם לא נחשד כשקרן או זייפן, ורק מחלוקת אידאולוגית חריפה היתה עמו ותו לא.
ולא למותר לציין שהרבה מחכמי ישראל העריכוהו, וידוע דעתם של ר"י סלנטר וגדולי המוסר אודותיו ואף היו לומדים בספריו וכן הרב קוק העריכו [וכמדומני שאף הגר"ח קנייבסקי מורה שמותר ללמוד בספריו].

יכול להיות אבל הנוב"י לא חשב כך וגם לא חשב שיש ביניהם מחלוקת אידיאולוגית ולכן התפלאתי על התשובה מאהבה.

כמדומני שכבר התווכחו איתך בניק הקודם שלך על הנושא.

אוצר החכמה כתב:יכול להיות אבל הנוב"י לא חשב כך וגם לא חשב שיש ביניהם מחלוקת אידיאולוגית ולכן התפלאתי על התשובה מאהבה.

כתבתי שלא נחשד בזיוף או בשקר, ולא ידוע לי שהנוב"י חשדו בכגון דא.

המעיין כתב:כמדומני שכבר התווכחו איתך בניק הקודם שלך על הנושא.

???
הצעתי הענין בפני ת"ח גדול, ואמר לי שהוא מתפלא על חוקרי זמננו שלא עמדו על מקור זה שממנו הוכחה נמרצת לכך שלא היתה לר"י איבשייץ שום נגיעה לשבתאות ח"ו, שהרי לא יעלה על הדעת שבתאי יאמר שאין חובה להאמין בקבלה.

פלא גדול לכאורה ,למה אינו נכלל בזה שאומר אין תורה מן השמים ,
וידועה אימרת החתם סופר שזה שאומר בנגלה שאינו מאמין בנסתר,בנסתר אינו מאמין בנגלה,

על התשובה מאהבה זה לא פלא. יעויין בתשובתו ח"א סי' כו.

עקביה ,

וואו...
רבינו בחיי כבר מביא את מדרשו של רשב"י

אני מתפלא על פתיחת אשכול זה, וחוששני ששומרי משמרת הקודש נרדמו בשמירה, אטו לכת הדרדעים נדמינו רח"ל? אתמהה.

וכתב רבינו הגדול הב"ח בתשובה סימן ה': והנה חלקי אמרה נפשי דאין ספק שזה האיש חייב מיתה נדוי ושמתא שם מיתה, דאפילו צורבא מרבנן דסנויה שומעניה משמתינן ליה כדאיתא פרק אלו מגלחין, ופירש הרא"ש לשם דהיינו כגון שמתעסק בספרי מינות וכך פסק ביורה דעה, וכל שכן המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכולה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי דאין לך מזלזל בדברי תורה דחייב נידוי גדול מזה.

ועוד דהלא נמשך אחר הפילוסופיא היא המינות בעצמה ואשה הזרה שהזהיר עליה שלמה כמ"ש הר"מ גבאי בספר מראות אלקים ולא זו בלבד אלא ממשיך אליו גם אחרים ועובר על לאו לפני עיור לא תתן מכשול דחייב נדוי, ומאחר דמשליך חכמת הקבלה ודברי רבותינו המקובלים אחרי גיוו ראוי להחמיר עליו ביתר עוז להחרימו בכל החומרות החרם מכל מה שהפה יוכל לדבר וזה אין צריך פנים עכל"ק. ותו לא מידי.

ביליצר

רבי יעקב עמדין, שהאמין בקדושתו של ספר הזוהר, כתב ספר מחקרי בשם 'מטפחת ספרים' הבא לברר מה בזוהר מאת רשב"י ומה לא. החתם סופר כנראה החשיב את הספר הזה, כפי שכתב: שו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן נט
הנה נמצא בשכונתך ס' מטפחת ספרים למהריעב"ץ תמצא שם כי דבר גדול דבר הנביא ז"ל בענין זה הלא ישתוממו רואיו.

לעומת החיד"א (שם הגדולים בערכו של היעב"ץ), שלא אחז מהרעיון בלשון המעטה.

סיפרון כתב: ועוד דהלא נמשך אחר הפילוסופיא היא המינות בעצמה ואשה הזרה שהזהיר עליה שלמה כמ"ש הר"מ גבאי בספר מראות אלקים ולא זו בלבד אלא ממשיך אליו גם אחרים ועובר על לאו לפני עיור לא תתן מכשול דחייב נדוי,

דבריו דברי יחיד, והרבה ראשונים ואחרונים התעסקו בפילוסופיה החל מר' סעדיה גאון עד ימינו. ואפ' הרשב"א בחרמיו אסר רק עד גיל כ"ה.

עקביה

את מטפחת ספרים קראתי ,דבריו של רב אליעזר פלעקילס היו לי מן החידוש שהרחיק לכת,

שמעתי מר' יצחק שלמה זילברמן ז"ל שמי שאינו מאמין בתורת הקבלה אינו אפיקרוס אלא שוטה
(אמנם שמעתי מאחד מתלמידיו לחלק שכוונתו על תורת רשב"י והאריז"ל וכדו' ולא על ענין המרכבה וסודותיה שבזה ודאי הרי הוא כופר כי מקראות הם בתנ"ך.

ישא ברכה כתב:שמעתי מר' יצחק שלמה זילברמן ז"ל שמי שאינו מאמין בתורת הקבלה אינו אפיקרוס אלא שוטה
(אמנם שמעתי מאחד מתלמידיו לחלק שכוונתו על תורת רשב"י והאריז"ל וכדו' ולא על ענין המרכבה וסודותיה שבזה ודאי הרי הוא כופר כי מקראות הם בתנ"ך.

אף אחד לא כופר בפסוקים, השאלה מה כוונתם, עי' דברי הרמב"ם בזה.
ועי' במאמר פרופ' שפירא כאן https://drive.google.com/file/d/0B9qDT_ ... view?pli=1
שהביא שם מח' רח"ק ורע"י במי שכופר בזוהר, דלרח"ק הוו כופרים, ולרע"י אינם כופרים.

יש רק להעיר שפרופ' שפירא הנ"ל חבר ספר שבו הוא טוען שאין בכלל חובה להאמין בי"ג עיקרים רח"ל

לשון הזהב של אדונינו רמב"ם ז"ל בפירוש המשניות (סוף הקדמה לפרק חלק קכד ע"ג): וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם [ר"ל י"ג עיקרים שביאר שם] ונתברר בה אמונתו בה', הוא נכנס בכלל ישראל, ומצוה לאהבו ולרחם עליו, ולנהוג עמו בכל מה שציוה השי"ת איש לחבירו מהאהבה והאחוה, ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת התאוה והתגברות הטבע הגרוע - הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא, והוא מפושעי ישראל. וכשנתקלקל לאדם יסוד מאלה היסודות, הרי יצא מן הכלל, וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, ומצוה לשונאו ולאבדו, ועליו נאמר (תהלים קלט) הלא משנאך ה' אשנא וגו' תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי"

בברכה המשולשת כתב:יש רק להעיר שפרופ' שפירא הנ"ל חבר ספר שבו הוא טוען שאין בכלל חובה להאמין בי"ג עיקרים רח"ל

בספר הוא דן האם כל הי"ג עיקרים מוסכמים על כולם, וכן האם עשייתם לי"ג עיקרים מוסכם. והוא מביא שיטות ראשונים כו' שחלקו על הרבה מהעיקרים, לדוגמא היו בעלי תוס' שסברו שיש לה' גוף, וכן האבן עזרא ור' יהודה החסיד סברו שלא כל התורה הוא ממשה רבינו, והאמורא הלל סבר שאין משיח לישראל.
בדומה לכך דן בשיטות ראשונים שכל התורה עיקר, או שהיה להם מנין אחר של עיקרים אך לא שחלקו בהאמור בעיקר.
הוא לא בא להביע את דעתו שדעות אלו נכונות, או להמליץ למישהו לסבור כן, אלא רק לבדוק האם הראשונים האחרים סברו כמו הרמב"ם או לא.
אף שזה לא נושא שאברך מצוי היה כותב עליו או מקבל עליו הסכמות, זה לא הופך אותו לכופר.
בנוסף ההתרשמות שלי הוא שרח"ק ור' עובדיה המצוטטים כן מאמינים בי"ג העיקרים.

למיטב זכרוני הספר לא היה כ"כ תמים אלא נועד למגמה שכתבתי לעיל

עיינו בספר העיקרים לרב יוסף אלבו,