פורום אוצר החכמה

זה עתה יצא לי ללמוד את דברי החת"ס שכתב שהמוסר פסול לכתוב תפילין משום שהוציאוהו מכלל ישראל ואפי' לקולא.
ונפשי בשאלתי האם כשחוזר בתשובה צריך גירות? אתמהה!

אם כוונתך לסוברים שמומר צריך טבילה (משום תשובה) אולי אה"נ. ולאלה שלא מצריכים במומר למה אתה סבור שיצטרך גרות? הלא כשם שיצא במסירתו יכול לחזור בתשובתו

החת"ס בהגהותיו לשו"ע או"ח סל"ט משווהו לכותים שעשאום גויים גמורים אף לקולא וכתמיהן טהורין. וכשם שכותי לא יכול כיום לשוב אלא צריך להתגייר ה"ה מוסר.

בעיקר הדבר מבואר ברמ"א חו"מ סל"ד סכ"ב דסגי שישוב המוסר בתשובה.

פשוט שכמו שבכח חז"ל להוציאו מכלל ישראל ה"ה שיכולים להכניסו בחזרה
ואמנם צ"ב היאך יכולים להוציאו האם ע"י עקירת דבר מה"ת [וצ"ע שהוא גם קו"ע] או מטעם אחר

מלח הארץ כתב:זה עתה יצא לי ללמוד את דברי החת"ס שכתב שהמוסר פסול לכתוב תפילין משום שהוציאוהו מכלל ישראל ואפי' לקולא.
ונפשי בשאלתי האם כשחוזר בתשובה צריך גירות? אתמהה!

איך אתה 'מוכיח' שלזה כוונתו?

את שאלת כהן שאל החת"ס שם והסביר שיש כח ביד כלל ישראל לקבוע מי מוצא מכללם והווה גוי. וזה מה שהסביר מה שנכון שלכן הסיק מזה פותח הנושא שצריך גירות כמו בכותים כי זה עובד באותו אופן.
אבל התשובה פשוטה שאמנם יש כוח בכלל ישראל לפי החת"ס להוציא מישהו מכלל ישראל, אבל גם יש בידם להוציאו לעניין אחד ולא להוציאו לעניין אחר, ושם שהוציאו עדה שלמה נתחייבו בגירות משא"כ כאן שבניו נשארים יהודים וגם הוא אינו צריך גירות.

וגם לגבי הכותים עצמם יש מחלוקת אם עשאום כגויים לכל דבר או רק לחומרא (אם כי באמת למעשה ההכרעה היא שזה אפילו לקולא)

המחלוקת בכותים לא הוכרעה ורבו האוסרים ומכללם מרן ביו"ד סימן קנט ס"ג ועוד ודלא כש"ך שם. וכ"ה בבית יוסף אהע"ז סימן ד ומד, ובשו"ע סימן מד סעיף י ע"ש. וכ"כ רוב האחרונים.
אלא שלענין דברי החת"ס אי"ז נוגע כי הביא זה כדוגמא וראיה ששייך דבר כזה. והמחלוקת היא עד כמה עשאום כגויים. וכן הביא עוד דוגמא לעקרון זה מעזרא ע"ש.
ועוד שהוא בא לתרץ קושית הב"י על הרמב"ם מנ"ל להחמיר במוסר לתיאבון, והרמב"ם ס"ל בכותים שעשאום כגויים אף לקולא.

וכיון שלא מצינו להדיא במוסר שהוציאוהו מכלל ישראל, אלא שאנו מדמין זאת לכותים, וכאילו היא תקנה קבועה [ע"ש בחת"ס], א"כ דינו שווה לכותים לגמרי ולרמב"ם יצטרך גרות, מה שלא מסתבר לומר כן וכתמיהת מלה"א.

וגם בעיקר הדבר תמוה מאד לומר כן היכן שלא מצינו להדיא, ומאי שנא ממשומד גמור לדת אחרת. וצ"ע.

[אגב החת"ס כתב בשו"ת ח"ו סימן פט שהיה ראוי לעשות כן אף לרפורמים שבדורו, וכ"כ עוד מתלמידיו. ראה מה שנאסף בזה באור ישראל גליון סב].

מצאתי כעת שכבר היה אשכול בנושא.
viewtopic.php?f=7&t=3337

הרב מה שנכון נכון כתב לעיל שלא מצינו בהדיא שהוציאו מסור מכלל ישראל.
יעויין ע"ז כו. - :

תוספתא בבא מציעא פ"ב הי"ג
השווה תוספתא חולין פ"ב ה"ו

לחומרא מצינו כבכל מחלל שבת ועע"ז ומשומד להכעיס.
אבל החת"ס מחדש שגם לקולא. [ומכאן ואילך יכול לאכול מאכלות אסורות ולחלל שבת ואינו נענש ע"ז, ואם קדש אשה אי"צ גט].
וכה"ג היכן מצינו. [וידועים דברי הרמב"ם על ירבעם בן נבט].