פורום אוצר החכמה

ראיתי מעשה מעניין בספר "שלל רב" (בשם "מפי השמועה") על פרשת במדבר שפעם סירב הגר"א להשתתף בב"ד עם עם הארץ אחד מפני שדעת בעלי בתים היפוך דעת תורה ולעולם לא יסכימו בדין. והוא סמך דבר זה עמש"כ בפרשת במדבר "מטה זבולון" ולא "ומטה זבולון" כדי שלא יתחבר מטה זבולון למטה יששכר כיון שהללו ת"ח והללו בעלי בתים.

האם יש מקור נאמן למעשה זה?

הר"מ שטרנבוך מביא ד"ז בטעם ודעת כך: "שמענו בשם הגר"א ויש מספרים זאת על הרש"ז מולאזין".

האם יש לזה מקור יותר מוקדם?

הדין כמובן. זה סמ"ע מפורש סי ג ס"ק י"ג בשם תשובת מהרי"ו. שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים.

אולי בשם הגר"א זה רק האסמכתא, אבל מה הסיפור אם כך?


אגב גם הסיפור המפורסם על שיהיו דבריהם מכוונים שמיחסים את החידוש להגר"א הוא דין מפורש בטור.

החידוש מהגר"א בנמצאו דבריהם הוא דיוק הלשון "נמצאו" מכוונים, ולא שגלוי להדיא.
ועיקר הדברים הם כבר בירושלמי [סנהדרין פ"ג ה"ח] ומובא בטור חו"מ סימן כח.
וכיוצא בזה כאן החידוש הוא הרמז בקרא.

נכון. וגם שם וכנראה גם כאן חוברי חבר ומספרי סיפורים פיארו את הדבר בסיפור שבו כביכול הגר"א המציא את הדין שלא היה ידוע לפניו.

ר_חיים_הקטן כתב:ראיתי מעשה מעניין בספר "שלל רב" (בשם "מפי השמועה") על פרשת במדבר שפעם סירב הגר"א להשתתף בב"ד עם עם הארץ אחד מפני שדעת בעלי בתים היפוך דעת תורה ולעולם לא יסכימו בדין. והוא סמך דבר זה עמש"כ בפרשת במדבר "מטה זבולון" ולא "ומטה זבולון" כדי שלא יתחבר מטה זבולון למטה יששכר כיון שהללו ת"ח והללו בעלי בתים.

האם יש מקור נאמן למעשה זה?

וקצת נסתר מדברי הנצי"ב בהעמ"ד במדבר ב ו.

לייטנר כתב:וקצת נסתר מדברי הנצי"ב בהעמ"ד במדבר ב ו.

עינתי שם ולא הבנתי כונתך.

מדברי הנצי"ב משמע שכל מניין השבטים שם הוא "שיפקדו לאיזה ענין בעסק הצבא, והיה זה השבט מסוגל לזה העסק", אבל שבט זבולון [וראובן] היה מסוגל ליותר מעסק אחד.
א"כ, אם עסקו של יששכר במפקד הוא לימוד תורה [?!], ייתכן שחלק משבט זבולון היה מסוגל גם ללימוד תורה כשבט יששכר.

מים עמוקים עצה בלב איש וגו'.
לעיקר הענין ראה רש"י במדבר ג,לח.

לייטנר כתב:מדברי הנצי"ב משמע שכל מניין השבטים שם הוא "שיפקדו לאיזה ענין בעסק הצבא, והיה זה השבט מסוגל לזה העסק", אבל שבט זבולון [וראובן] היה מסוגל ליותר מעסק אחד.
א"כ, אם עסקו של יששכר במפקד הוא לימוד תורה [?!], ייתכן שחלק משבט זבולון היה מסוגל גם ללימוד תורה כשבט יששכר.

גם זבולון למדו תורה כמו שכתב רש"י בוזאת הברכה על ושפע ימים יינקו יששכר וזבולון ויהא להם פנאי לעסוק בתורה.

אוצר החכמה כתב:גם זבולון למדו תורה כמו שכתב רש"י בוזאת הברכה על ושפע ימים יינקו יששכר וזבולון ויהא להם פנאי לעסוק בתורה.

יותר מפורש כן ברש"י שצינתי.

ובכך יש שאלה על הסיפור המובא בראש האשכול.
אם כי, תמיד אפשר לומר ששבט שחלקו לומד/שבט שחלק מהזמן לומד לעומת שבט שרק לומד תורה (מבלי להתייחס לעצם הפקודים לצבא), ייחשב כשבט של בעה"ב...