פורום אוצר החכמה

פשוט שהפתחים בבניין משותף חייבים במזוזה מדינא דגמרא.

אבל אשמח למראי מקומות בשאלות הבאות:

א. כשיש רק דייר אחד שומר תומ"צ, ושאר הדיירים אינם רוצה להשתתף בהוצאות, האם הוא חייב לקבוע בעצמו מזוזות בכל הפתחים?

ב. אם אמנם כן, האם חייב להתקין מזוזות בכל הקומות (כמקובל היום, שיש דלת בחדר המדרגות בכל קומה וקומה), כיוון שכל השטח שאינו מן הדירות הוא שטח משותף, או רק בקומה שבה הוא מתגורר?

ושאלה נוספת - שאינה מהלכות מזוזה - מה יעשה אם אינו יודע בבירור שכל הדיירים הם ישראל (כגון בבניין מצוי כיום, שיכולים להיות בו עולים וכו' שאינם יהודים).

מצאתי בספר "חבל נחלתו" לר' יעקב אפשטיין שכתב להוכיח שאינו חובת כל אחד מהדיירים אלא כולם יחד, מהא דבשותפות נכרי פטור מעיקר הדין, שאם היא חובה על כל אחד מהשותפים בפ"ע, היה חייב גם אם השותף הנכרי.

עפ"ז יש לדון אם רוצה הדייר בכל אופן לקבוע מזוזה, אם יכול לעשות כן בברכה כיון שלא נעשה שלוחם של כל הדיירים.

בבקשה

סגי נהור כתב:מצאתי בספר "חבל נחלתו" לר' יעקב אפשטיין שכתב להוכיח שאינו חובת כל אחד מהדיירים אלא כולם יחד, מהא דבשותפות נכרי פטור מעיקר הדין, שאם היא חובה על כל אחד מהשותפים בפ"ע, היה חייב גם אם השותף הנכרי.

עפ"ז יש לדון אם רוצה הדייר בכל אופן לקבוע מזוזה, אם יכול לעשות כן בברכה כיון שלא נעשה שלוחם של כל הדיירים.

שו"ת בצל החכמה חלק ה סימן קנז ד"ה אמנם כ"ז

אמנם כ"ז אם הדיירים שדרים שם שהבתים הפתוחים לתוכו הם יהודים, אבל אם חלק מהדירות דרים שם עכו"ם, הלא מבואר ברמ"א סי' רפ"ו סעי' א' "בית של ישראל ועכו"ם פטור ממזוזה וכן חצירות או עיירות שמקצת עכו"ם דרים שם פטורין ממזוזה", וסיום דברי הרמ"א הוא מאגודה פ"ק דיומא, ובאגודה שם מבואר הטעם משום סכנה, כמש"כ כאן בביאור הגר"א, וכן כתבו כאן הט"ז והש"ך, אמנם בודאי גם בשערי עיירות שותפות עכו"ם פוטר, ועיין בברכי יוסף כאן דהא דהוצרך הטעם משום סכנה היינו היכא דליכא משום שותפות עכו"ם עיין שם, ובב"י בבדה"ב כתב בשם הרשב"א דשותפות עכו"ם חייב, ובברכ"י מסיק לקבוע בלי ברכה.

רחמים, יישר כח, אבל שים לב שאין בדברים שהבאת כל התייחסות לשאלות ששאלתי.

ראה בדעת קדושים רפו סק"ד דשותף יכול לקבוע מזוזה בברכה אף אם חבירו אינו רוצה.
[את הראיה שכתב בספר שהבאת לא הבנתי].

בשותף גוי אם מדובר במקרה שהגוי שוכר והישראל בעה"ב כתב רע"א בסימן סו שחייב גם לרמ"א.
גם בשותפות גמורה של גוי דעת הב"י שחייב הישראל במזוזה. וכשהוא ספק אם הוא בכלל גוי לכאורה הוי ס"ס לחיוב, ולענין ברכה תלוי בס"ס בברכות.

אולם בעיקר הדבר אין שותפות גוי פוטרת ממזוזה בחדר מדרגות, כיון שאין חיובו מצד עצמו אלא משום היותו כבית שער שנכנסים דרכו לבית. והוי כשערי מדינות ועירות שאם רובן ישראל חיבות במזוזה גם לדעת הרמ"א רפו ס"א. [ורק כששיך חשש סכנה או שיבזום הגויים פטורות].

על מזוזה בחדר מדרגות כשיש שכן גוי:
בפשטות הגמ' חולין דף קל"ה משמע ששותפות גוי בבית אינה פוטרת, וכן פוסק הגר"א על פי רשב"א בחולין שם. [אולי מהשמטת הקצש"ע את דין הפטור בשותף גוי ניתן ללמוד שהוא ס"ל כהגר"א].
הרמ"א בסימן רפ"ו פוסק שבשותפות גוי פטור. וכן משמע מהט"ז והש"ך, וכ"כ בחיי אדם כלל ט"ז.
ומהטעמים שכתוב שם ובנו"כ לכאו' משמע שאם פטור ודאי שגם בלי ברכה אין לקבוע מזוזה, שהרי ממ"נ אם הפטור הוא סכנה, גם בלי ברכה יש סכנה, ואם יכול לקבוע מזוזה בלי ברכה בלי חשש, למה שיהיה פטור מעיקר הדין?

על חילוק בין הקומות, הרי השותפות ברכוש המשותף הוא לכל השכנים בכל הקומות, בין איפה שגר בו ובין איפה שלא. ומאותו טעם שבבית שכולו ישראלים יש לכאורה חיוב על כל אחד מהשותפים, גם מקומה אחרת, כך גם בבית שיש שכן אחד גוי - פטור גם לקומה שאינו גר בה.
אלא אם כן אמרינן ברירה, היות ויש מעליות, ובפתחי חדרי המדרגות משתמשים בכל קומה רק דיירי אותה קומה, בחירום או בשבת וכדו', לכן הגם שהם שותפים אין בזה כדי חלוקה וכל אחד בשלו משתמש.
ובהלכות ד' מינים משמע שנפסק בשו"ע שלא אמרינן ברירה, וחייבים הקנאה באתרוג של שותפים.
א"כ לנידון דידן יהיה פטור בכל הקומות.
ולהגר"א יהיה חיוב.

מה שנכון נכון כתב:אולם בעיקר הדבר אין שותפות גוי פוטרת ממזוזה בחדר מדרגות, כיון שאין חיובו מצד עצמו אלא משום היותו כבית שער שנכנסים דרכו לבית. והוי כשערי מדינות ועירות שאם רובן ישראל חיבות במזוזה גם לדעת הרמ"א רפו ס"א. [ורק כששיך חשש סכנה או שיבזום הגויים פטורות].

שו"ר שכ"כ האור שמח הלכות מזוזה פ"ו ה"ז.

הגהתי אמש במחשב, נסו למצוא את התקלה ובחנו את יכולת ההגהה שלכם
מי שגילה - לא לגלות
הסופר הוא מעולה שבמעולים, שתקלות אצלו נדירות ביותר

מזעזע. בתקווה שזה לא ממזוזה שהיתה כבר קבועה.

זה מתפילין חדשות שעדיין לא היו בשימוש, הגהתי במחשב שלי, עדיין לפני הגהת אנוש.
מרבית אלו שהראיתי להם לא תפסו את התקלה, ואני מקוה שרמת המגיהים גבוהה יותר.

ראיתי דברים 'מזעזעים' יותר אחרי הגהת גברא.

ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל...

משוש דורים כתב:ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל...

חלילה. אל תוציא לעז על סופר סת"ם, שמסתמא הוא באמת ירא שמים, אלא שיצאה תקלה מתחת ידו.

הלוואי על כל הסופרים רמת דקדוק כמותו, וזו לו רק הפעם השלישית בהיסטוריה שלו אצלי שנמצאה תקלת חסר יתר.
ומי שבתחום ההגהה, יודע שיש סופרים שלפחות חצי מהתפילין שהם כותבים פסולים בחסרות ויתרות, וגם זה לא מחוסר יראת שמים, אלא מחוסר אפשרות לתנאים של שקט וריכוז, ולכן מגיהים לפני שמשווקים.

יואל שילה כתב:הלוואי על כל הסופרים רמת דקדוק כמותו, וזו לו רק הפעם השלישית בהיסטוריה שלו אצלי שנמצאה תקלת חסר יתר.
ומי שבתחום ההגהה, יודע שיש סופרים שלפחות חצי מהתפילין שהם כותבים פסולים בחסרות ויתרות, וגם זה לא מחוסר יראת שמים, אלא מחוסר אפשרות לתנאים של שקט וריכוז, ולכן מגיהים לפני שמשווקים.

האם הסופרים לא זהירים בהלכה הפסוקה (שו"ע או"ח לב,כב) לקרוא את כל מה שכתב לפני שכותב שם ה'?

אני תמיד מייעץ להם בנוסף לעצה זו - גם לקרוא כל שורה לאחר סיום כתיבתה
אבל עצות לחוד ותקלות לחוד
בשביל שתפילין יפסלו די שאחת מתוך 1500 אותיות תפסל, ורמת דיוק כזו באמת מצריכה תכונות נדירות של שימת לב וריכוז ללא רפרוף על המילים
רבים שראו את צילום הפרשיה דלעיל לא קלטו את הבעיה עד שהתעקשתי שיקראו שוב ושוב, אך אם לא היו מקבלים הנחיה - לא היו קולטים אותה
ומה תעזור הקריאה של הסופר כשלא משער שבאמת יש כאן כעת בעיה?