פורום אוצר החכמה

בקידושא רבא בבית הכנסת שאוכלים שם מיני מתיקה, האם גם אז יש עניין לטעום מן היין או אפשר רק בקידושא רבא שעושה לפני הסעודה. ועיין שמירת שבת חלק ב' פרק ג הערה י"ז מה שהביא בשם הגרי"ז ז"ל ולכאו' יש לחלק בין קידוש של לפני הסעודה לבין קידוש שעושים בבית הכנסת. – כמו כן אלו שכבר עשו קידושא רבא בבית הכנסת האם צריכים לקדש שוב לפני הסעודה, על פי הגרי"ז ז"ל הנ"ל.

לכאורה יש לחלק בין קידושא רבא בבית הכנסת לבין הקידוש אשר לפני הסעודה ולפי"ז יונח מה שהביא בשמירת שבת שם שאין נוהגים להקפיד על דברי הגרי"ז ז"ל.

שמעתי על מנהג לקדש שוב בבית, אבל מפורסם על החת"ס שלא נהג כך, ועורר את חשדו של איש אחד כאילו הוא אכל בלי קידוש.

ראה שם בשמירת שם שהגרי"ז ז"ל סבר וכן משמע בערוך השולחן שהקידוש בשבת בבוקר הוא מפני כבוד הסעודה, ולכאו' לפי זה דבר פשוט הוא שצריך לקדש שוב בבואו לביתו.

פלא עצום מה שהביא שם משמו של הגרי"ז ז"ל, וגם מה שכותב להקשות עליו מדוע אינו מצריך מלוא לוגמיו וכו'. והרי דברי הגרי"ז ז"ל מפורשים ברמב"ם ובכסף משנה ומפני רמב"ם זה טען מרן הגרי"ז ז"ל שיש לטעום מן היין, ומה לו למרן הגרשז"א ז"ל להלין על מרן הגרי"ז ז"ל.

ואילו היה רואה הגרשז"א ז"ל את מה שיש בכתובים ממרן הגרי"ז ז"ל לא היה כותב שם כפי שכותב.
וזה לשון הרמב"ם והכסף משנה.

רמב"ם בפרק ל מהלכות שבת הלכה ט בזה הלשון. וצריך לקבוע כל סעודה משלשתן על היין ולבצוע על שתי ככרות. ובכסף משנה שם וזה לשונו: וצריך לקבוע כל סעודה משלשתן על היין. מדברי הטור נראה שמפרש דברי רבינו דהיינו לומר שיקדש גם בסעודה שלישית על היין קודם סעודה כמו בשאר סעודות. ואין זה במשמע דבריו אלא היינו לומר שישתה יין בסעודה כי זהו פירוש קובע סעודתו על היין לא לענין שיקדש קודם סעודה ובפירוש כתב רבינו ספכ"ט ומצוה לברך על היין ביום השבת קודם שיסעוד שניה וזהו הנקרא קידושא רבה משמע בהדיא דבסעודה שנייה דוקא קאמר ולא בשלישית:

עד כאן.

יש על זה מהלך בארץ הצבי לגר"צ שכטר כמדומני בשם רבו הגריד"ס מבוסטון

הרב בברכה כוונתך לספר זה - לא מצאתי שם.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?64097&&page=1
ולעצם העניין הרי לכאורה הדבר מפורש ברמב"ם שיש לשתות יין בסעודה ללא כל קשר לקידוש, שהרי לעיל מזה אמר שצריך לעשות קידוש וכפי שכותב הכסף משנה.
ואפשר שכוונת הגרשז"א ז"ל למה שהאריך הגרי"ז ז"ל לדון אם הקידושא רבא הוא רק ברכת הנהנין או שהוא ברכה של קידוש.

לומד_בישיבה כתב:ראה שם בשמירת שם שהגרי"ז ז"ל סבר וכן משמע בערוך השולחן שהקידוש בשבת בבוקר הוא מפני כבוד הסעודה, ולכאו' לפי זה דבר פשוט הוא שצריך לקדש שוב בבואו לביתו.

וכן כתב בספר מועדים וזמנים להגר"מ שטרנבוך.
וכמו שכתב בריסק, אין קשר לדברי הרמב"ם, שהוא מדבר על שתיית יין בתוך הסעודה. וזה מוכרח, שהרי הרמב"ם כתב בשלש סעודות, וודאי אין כוונתו שצריך לקדש בסעודה ג'.

בריסק כתב:הרב בברכה כוונתך לספר זה - לא מצאתי שם.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?64097&&page=1.

סימן ה אות ח עמ' מו-מז (במהד' תשנ"ג)

בברכה המשולשת כתב:

בריסק כתב:הרב בברכה כוונתך לספר זה - לא מצאתי שם.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?64097&&page=1.

סימן ה אות ח עמ' מו-מז (במהד' תשנ"ג)

הוא אינו מזכיר את הרמב"ם גם לא ברמז.
כפי הנראה שהרב בברכה ביקש להפנות לחקירה שהוא מביא בנוגע להנהגת הגר"א ז"ל שלא לקדש על מזונות.

מה שהוא כותב לחקור אם קידוש במקום סעודה משרת את הקידוש, כלומר, כדי שייחשב לקידוש, או אפשר שנועד לשרת את הסעודה, כלומר, כדי שייחשב לסעודת שבת חקירה יפה הוא. ובכתבי הגרי"ז ז"ל לא מצאתיה.

קידוש הלילה- בפשטות אין דין "שתיה", רק מצד כבוד הכוס, כדברי רש"י בעירובין מ
סעודה שלישית- בפשטות אין דין קידוש, רק דין (לפי הרמב"ם) לשתות יין בסעודה.
קידושא רבה- הואיל והוא לפני הסעודה, נראה שלא הוה דין בשתיה, אלא באמירה, ואע"פ שהיא ברכת הנהנין, מ"מ כבר כתב הר"ן על הרי"ף מסכת פסחים דף כב עמוד א:
והלא ברכה זו ברכת הנהנין היא ולאו מעין קידושא היא אלא קידושא דאוריית' בלילה היא דהוי בכניסתו אלא משום דכבוד יום עדיף מכבוד לילה ראו חכמים לעשות ביום זכר לקידוש והיינו בורא פרי הגפן ותו לא שהוא התחלת קידוש של לילה ועוד שלפי שאין אומרים שירה אלא על היין כיון שמברכין על היין תחלה שלא כדרך שאר הסעודות הוי כעין שבח ושירה לקדושתו של יום

והגרי"ז נקט אחרת ממה שכתבתי- אבל לא נהגו העם כמותו, שכל אחד מהשומעים ישתה רביעית.

לומד_בישיבה כתב:כפי הנראה שהרב בברכה ביקש להפנות לחקירה שהוא מביא בנוגע להנהגת הגר"א ז"ל שלא לקדש על מזונות.

אכן, כן. התייחסתי לשאלה בפתיחת האשכול ולא לדעת הרמב"ם

משולש כתב:שמעתי על מנהג לקדש שוב בבית, אבל מפורסם על החת"ס שלא נהג כך, ועורר את חשדו של איש אחד כאילו הוא אכל בלי קידוש.

כמדומה הסיפור הוא על קידוש בסעודה שלישית

זהו הספור על החת"ס.

הרב גאולה. לא תירצת לי מאי שנא סעודה שלישית לקידושא רבה, כאשר הרמב"ם כותב להדיא שבכל שלושת הסעודות יש לקבוע על היין וזאת בנוסף על מה שכבר אמר לעיל מזה שצריך לעשות קידוש, ראה היטב בדברי הכסף משנה.
ומה שכתבת בעניין ברכת הנהנין הרי בזה הנך רק מחזק את דברי מרן הגרי"ז ז"ל, ואעתיק לך ממה שכותב אחד התלמידים המפורסמים של הגרי"ד ז"ל, וזה לשונו. מרן הגרי"ז ז"ל הקפיד בקידושא רבה שיטעמו כולם, מטעם שכל עיקר הקידוש אינו אלא ברכת היין, וכיון שהיא ברכת הנהנין, מה שייך שיצאו כולם בברכה זו בלי שישתו, הא אין ברכת הנהנין אא"כ שנהנו.

מנהג הרי"ד במברגר הרב מוירצבורג לעשות קידוש ממש בסעודה שלישית. וכך נהגו צאצאיו אחריו כמה דורות. (בימינו כבר נזרקו כל המנהגים האלו לפח ביחד עם כל מנהגי ארץ אשכנז).