פורום אוצר החכמה

אכן ברור שהרב ויא כתב בספרו גם דברים שהם חששות רחוקים מאד, צא וראה למשל בתאנה שכתב לחתוך את פיה מחשש לצרעה שדרכה להיכנס שם - אע"פ שהוא עצמו וכן אחרים שביררו עניין זה עמדו על כך ששכיחות הדבר שתימצא הצרעה וגם שלא נמעכה ובטלה מתורת בריה הוא זעום ביותר (ואפילו למה שהביא הוא והרב אפרתי בשם הגריש"א לחשוש לכתחילה לכחמשה אחוזים, עדיין אינו נכנס בזה) - ואפי"ה כתב לחשוש לזה...
ועוד בעניין זה, אני רגיל לומר שיש כאן דבר שאינו תקין שאותו גורם שמופקד על בירור המציאות הוא זה שגם מכריע בעצמו את ההלכה. שבאופן כזה נמצא שכל מורי ההוראה אפילו הגדולים ביותר כולם כעין שבויים בכיסם, כי מי יכול להשיג על מה שהם טוענים שכך הדין לפי המציאות ותו לא מידי. מובן שהדבר הכשר לעשותו היה שהמומחים יפרסמו את הממצאים והנתונים בעניינים השונים, מידת הנגיעות והשכיחות ואופן הנקיונות והבדלי העונות וכו' וכו' - והיו מותירים לבעלי ההוראה להכריע בעצמם מה ההלכה וכיצד יש לנהוג לאור מציאויות אלו. ואני יודע מכמה ת"ח מובהקים שחוששים לצאת בהיתרים בתחום, למרות מה שנראה נכון בעיניהם, מפני שחוששים שהמומחים יכריזו על דבריהם שאינם מבוססים במציאות.

רחמים כתב:ההלכות האלו נכתבו מן הסתם ע''פ הנסיון כלומר כמה נגיעות בפועל יש בכל פרי והאם יש שיטות בטוחות לנקות, ורק מי שניסה בפרות של השנה וגילה אחרת יוכל לחלוק. כך שזה לא כל כך נושא הלכתי אלא משהו שצריך לבדוק במטבח ולא בבית מדרש.

צולניק כתב:

רחמים כתב:ההלכות האלו נכתבו מן הסתם ע''פ הנסיון כלומר כמה נגיעות בפועל יש בכל פרי והאם יש שיטות בטוחות לנקות, ורק מי שניסה בפרות של השנה וגילה אחרת יוכל לחלוק. כך שזה לא כל כך נושא הלכתי אלא משהו שצריך לבדוק במטבח ולא בבית מדרש.

ואבותינו שלא נהגו כך כולם עברו על עשרות לאוים מדי יום??

מחולת המחנים כתב:ולגופן של דברים, יתכן מאוד שכאן בארץ מחמת האקלים החם קיים חשש גדול יותר לתולעים מאשר במקומות שדרו בהם אבותינו בחו"ל.

מה שנכון נכון כתב:

מחולת המחנים כתב:ולגופן של דברים, יתכן מאוד שכאן בארץ מחמת האקלים החם קיים חשש גדול יותר לתולעים מאשר במקומות שדרו בהם אבותינו בחו"ל.

מבלי להכנס כ"כ לעצם הנושא אעיר רק שכמחצית מאבותינו חיה בארצות חמות כארץ ישראל ואף יותר.

מה שנכון נכון כתב:

מחולת המחנים כתב:ולגופן של דברים, יתכן מאוד שכאן בארץ מחמת האקלים החם קיים חשש גדול יותר לתולעים מאשר במקומות שדרו בהם אבותינו בחו"ל.

מבלי להכנס כ"כ לעצם הנושא אעיר רק שכמחצית מאבותינו חיה בארצות חמות כארץ ישראל ואף יותר.

מחולת המחנים כתב:

מה שנכון נכון כתב:

מחולת המחנים כתב:ולגופן של דברים, יתכן מאוד שכאן בארץ מחמת האקלים החם קיים חשש גדול יותר לתולעים מאשר במקומות שדרו בהם אבותינו בחו"ל.

מבלי להכנס כ"כ לעצם הנושא אעיר רק שכמחצית מאבותינו חיה בארצות חמות כארץ ישראל ואף יותר.

וידועים הדברים החריפים של האוה"ח הק' על אודות אנשי המערב - צפון אפריקה, השטופים באכילת עלי ירקות ואינם נזהרים באיסור תולעים.

עתניאל בן קנז כתב:אמנם יש לי הערה קטנה על שיטתו של הרב ויא, שוודאי עמל על מסקנותיו אחרי מחקרים רבים. ברם הרבה פעמים למעשה מסקנותיו אינם כ"כ משקפות המציאות.
ואסביר, כאשר קובעים את ההלכה איזה פרי חייב בבדיקה, הר"ז נקבע לפי כמה אחוזים יש נגיעות. ברם שיטת החישוב אינה מדויקת, שכן הוא מתייחס באופן כללי לכלל הפרי, בעוד שלמעשה יש בפרי זה 'סוג א' הנגוע פחות, 'וסוג ב' הנגוע יותר. וכן תלוי בזנים שונים תנאי איכסון שונים, גיל הפרי וכדו'.

שטייגעניסט כתב:והכי מעצבן, ששנים שאני בודק כרוב לפי הראותו ואף פעם [בלי שום יוצא מן הכלל] לא מצאתי שם חרק. אז למה אני בודק? יש סיבה נוספת לעשות בדיקה חוץ מלחפש חרקים?

איש.dot כתב:

עתניאל בן קנז כתב:אמנם יש לי הערה קטנה על שיטתו של הרב ויא, שוודאי עמל על מסקנותיו אחרי מחקרים רבים. ברם הרבה פעמים למעשה מסקנותיו אינם כ"כ משקפות המציאות.
ואסביר, כאשר קובעים את ההלכה איזה פרי חייב בבדיקה, הר"ז נקבע לפי כמה אחוזים יש נגיעות. ברם שיטת החישוב אינה מדויקת, שכן הוא מתייחס באופן כללי לכלל הפרי, בעוד שלמעשה יש בפרי זה 'סוג א' הנגוע פחות, 'וסוג ב' הנגוע יותר. וכן תלוי בזנים שונים תנאי איכסון שונים, גיל הפרי וכדו'.

עתניאל בן קנז כתב:כי הדבר פשוט שכיום יש הרבה יותר חרקים מדורות קודמים. [באופן טבעי הקב"ה ברא את שרשרת המזון, כאשר לכל בע"ח יש טורף מעליו, וזה שומר ששום מין לא יתרבה יותר מדי], ולכן בכל מדינה תמיד היה איזה איזון בין החרקים לטורפיהם, ולא היו כ"כ 'מכות' של חרקים, למעט במצבים מיוחדים. בשונה מדורות האחרונים שהתחבורה הקלה ממקום למקום הביאה נדידה של מינים שונים ממקום למקום בלא שיש מין אחר שיטרוף אותו, וזה הפר את האיזון וגרם להתרבות מין אחר על משנהו. והדבר ידוע ומפורסם.

משולש כתב:הסיפור עם התמרים בחשש לשה"ר, ואם זה על ת"ח אז זה יותר חמור.
גם אם לא מוצאים אחרי מאה בדיקות, זה לא מתיר לאכול חרקים בפעם המאה ואחת. וכל אחד שבודק טוב יודע שיכול להיות תקופה ארוכה שלא יהיה כלום ופתאום פעם אחת מוצאים. האם כך היו נוהגים אם היה חשש תערובת חזיר? (שהוא חמישית מחומרת איסור תולעים).

חרי בדיקה של 400! תותים מכמה מגדלים ומכמה אזורים, אחרי שעברו השרייה ושטיפה ללא שיפשוף נמצא חרק אחד שברור שגם הוא היה יורד אם היו משפשפים את אותו תות תחת זרם מים.

הרב רווח מצריך השריה במי סבון, ושטיפה מתחת זרם מים תוך כדי שיפשוף כל תות עדיף עם ספוגית וכד' אבל גם באצבעותיו שפיר דמי.

היימישער כתב:מאותה סיבה שהוא אוסר את תולעי האניסאקיס כשהדגים בהכשר שלו נגועים כולם.

אוצר החכמה כתב:אם זה הממצא אז למה הוא מצריך את מה שכתבת? או שגם למעלה מדובר דווקא בשרייה במי סבון?

אוהב אוצר כתב:הוצאת שם רע לשמה

אוהב אוצר כתב:אז אני מבין ממך שמצאת גם בסלמון וגם בסול?

היימישער כתב:

אוהב אוצר כתב:הוצאת שם רע לשמה

לא נכון, אינך היחיד שעוסק בתחום ואת נושא התולעים בדגים אני כנראה מכיר יותר טוב ממך.
ואם אתה עוסק בתחום ויודע איך לבדוק אני פשוט מציע לך לגשת לחנות לקנות דג סלמון הבא מהמקומות הנגועים בהכשר של הנ"ל ולבדקו.

אגב, הנ"ל מתחמק בכל יכולתו מניסוי כזה גם כשכבר סוכם לערוך ניסוי בפני הרב קארפ, הנ"ל טרפד את זה ברגע האחרון.

צולניק כתב:ואבותינו שלא נהגו כך כולם עברו על עשרות לאוים מדי יום??

שטייגעניסט כתב:אז באו נדבר נתונים
על פי הוראתו, פשוט לא משתלם לאכול כרוב, כמעט כמו לאפות מצות בבית בריסק.
והכי מעצבן, ששנים שאני בודק כרוב לפי הראותו ואף פעם [בלי שום יוצא מן הכלל] לא מצאתי שם חרק. אז למה אני בודק? יש סיבה נוספת לעשות בדיקה חוץ מלחפש חרקים? נראה לי שמטרת הבדיקות הם כדי שבזמן שטורחים בהם לא ידברו דברי בטלים, לא נראה שיש לזה קשר לאיסור שרצים!