פורום אוצר החכמה

מה הדין במי שנשבע שלא יעשה כך וכך וע"י שבועותו זאת נמצא שאין לו אופן לקיים איזשהו מצווה באופן היתר אבל עדיין נשאר לו האפשרות לקיים המצווה באופן של איסור?
לדוגמא, מי שנשבע שלא ישא אשה אחרת על אשתו שכתב הרא"ש שחלה השבועה. והקשו עליו (הח"מ והב"ש באה"ע ס' קי"ח) דהלא שבועה לבטל את המצווה היא ולא חלה. ולכאורה יש ליישב דאין זה שבועה לבטל את המצווה כיון שהשבועה לא חלה בישירות על המצווה שהרי יכול לקיים מצוות פו"ר מבלי לישא אשה אף שיש איסור בכך. (והח"מ שם מתרץ שזהו איסור כולל כיון שבכלל שבועתו הוא אוסר על עצמו גם לישא נשים שאינן בנות-פו"ר והב"ש תירץ דאין זה שבועה לבטל את המצוה משום שהרא"ש לשיטתו אזיל דפילגש מותר. ושניהם לא עלו על מחשבתם מה שאני רוצה לתרץ וצ"ע.)

שבועה לבטל המצווה לא חלה כיון שהוא מושבע ועומד מהר סיני לקיים כל המצוות
ולכן לא שייך לתרץ

ר_חיים_הקטן כתב: דאין זה שבועה לבטל את המצווה כיון שהשבועה לא חלה בישירות על המצווה שהרי יכול לקיים מצוות פו"ר מבלי לישא אשה אף שיש איסור בכך.

שכמו שהוא מצווה מהר סיני על פו''ר הוא מצווה באיסור פילגש.