פורום אוצר החכמה

עד איזה גיל נמנו הלויים, עד ששים כשאר ישראל או עד חמשים שראויים לעבודה, או עד יום מותם, שעד אז ראויים הם להיות פדיון לבכורי ישראל בהיותם ראויים לעבודת שיר.

זכור לי שהרמב"ן עמד על כך. אך מסברא פשוטה מסתבר שעד גיל ששים שאם לא כן איך יתפרש הדבר ששבט לוי היו המעט מכל השבטים וכשאני לוקח בחשבון גם את העובדה שנמנו עד גיל מאה וכדומה - יוקשה מאוד היכן נעלמו כל שבט לוי כמעט.

[quote="בד_קודש"]זכור לי שהרמב"ן עמד על כך. אך מסברא פשוטה מסתבר שעד גיל ששים שאם לא כן איך יתפרש הדבר ששבט לוי היו המעט מכל השבטים וכשאני לוקח בחשבון גם את העובדה שנמנו עד גיל מאה וכדומה - יוקשה מאוד היכן נעלמו כל שבט לוי כמעט.[/quote]
לא יועיל לך הרבה שגם לפי דבריך היו מבן חודש ועד שישים לדעתך כב אלף וזהו פחות מחצי מהשבט הקטן שבישראל שנמנו מבן כ' וע''כ אנו צריכים לדברי רבינו הרמב''ן ז'ל
[quote]והנה לא היו שבט הלווים כשאר השבטים, כי מבן חדש ומעלה לא היו רק עשרים ושנים אלף (להלן פסוק לט), ומבן שלשים שנה כולם שמנת אלפים (להלן ד מח), והנה לא יגיעו מבן עשרים שנה ומעלה לחצי שבט מישראל הפחות שבכולם, ועדין לא נשאו הארון שתהיה הקדושה מכלה בהם.
וזה תמיה איך לא יהיו עבדיו וחסידיו ברוכי ה' כשאר כל העם?
ואני חושב, שזה חיזוק למה שאמרו רבותינו (תנחומא וארא ו): כי שבטו של לוי לא היו בשעבוד מלאכת מצרים ובעבודת פרך. והנה ישראל, אשר מררו המצריים את חייהם בעבודה קשה כדי למעטם, היה הקב"ה מרבה אותם כנגד גזרת מצרים כמו שאמר (שמות א יב): וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ, וכאשר נאמר עוד בגזרת אם בן הוא והמיתן אותו וירב העם ויעצמו מאד (שם פסוק כ), כי היה הקב"ה אומר נראה דבר מי יקום ממני או מהם, אבל שבט לוי היו פרים ורבים כדרך כל הארץ ולא עלו למעלה כשאר השבטים.

ואולי היה זה מכעס הזקן עליהם, כי שמעון שהוא עכשיו מרובה באוכלוסין נתמעט בכניסתו לארץ לעשרים ושנים אלף, ולוי שהוא שבט חסידיו לא נתמעט במגפה:[/quote]
גם אין דבריך נכונים מסברא שהרי נמנו לצורך הפדיון א''כ למה יפסיקו מלמנות בבני שישים והרי ראיום הם לפדיון?

ראה היטב בדברי הרמב"ן אצל שנים ועשרים אלף שכתב דלא היו שבט הלוים כשאר השבטים, כי מבן חודש ומעלה לא היו רק עשרים ושנים אלף ומבן שלושים שנה שמונת אלפים כמו שכתוב לקמן פרק ד' פסק מ"ח ואילו היו נמנים עד גיל מאה פלוס היה להרמב"ן לפרש כך כי מבן חודש ועד גיל מאה ועשרים וכדומה.
כמו כן עיין רש"י פרק ג' פסוק טו פקוד מבן חודש ומעלה וגו' אמר רבי יהודה וכו' למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן שנאמר אשר ילדה אותה ללוי במצרים עם כניסתה ונמנית בשבעים נפשות ואילו היו נמנים עד מאה שנים פלוס מדוע לא התייחס לזה רש"י מה טעם נמנו אחר ששים שנה.
ומה שכתבת להקשות והרי מטרת המניין הראשון של הלווים היה לצורך הפדיון קושיא נאה היא וצריך יישוב.

בכורות ד.
"למה נקוד על אהרן שבחומש הפקודים - שלא היה באותו מנין" - הרי דאף אהרון שהיה בן 85 היה צריך לימנות אלא שיצא מהכלל.